וועדת השחרורים המיוחדת לעניין חוק הטרור יחד עם בית המשפט המחוזי קבעו שלא הוכח שהתיק של עמי פופר, שהורשע ברצח ערבים, הוא תיק של טרור וכי המניע לאומני.
משמעות ההחלטות, שהאחרונה שבהן התקבלה השבוע היא, כי אין מניעה לבחון את שחרורו בשחרור מוקדם ככל אסיר, בכפוף להליכי השיקום שעבר והמלצות הגורמים השונים.
פופר הורשע בשבעה מעשי רצח ועשרה ניסיונות רצח של ערבים בצומת גהה, אירוע שהתרחש לפני 29 שנה בשנת תש"נ-1990.
בסופו של משפט, בו העלה טענות למצב נפשי קשה ולבסוף הודה בעובדות כתב האישום, נגזרו עליו שבעה מאסרי עולם, שנקצבו ב-תשנ"ט-1999 בידי נשיא המדינה עזר ויצמן ל-40 שנות מאסר.
מאז חזר פופר בתשובה, התחתן, עבר תהליכי שיקום רבים, ואשתו ובנו נהרגו בתאונת דרכים קשה, מאז התחתן פופר שוב וממשיך בהליכי השיקום.
הפרקליטות ביקשה כי התיק של פופר יוכרז כמעשה טרור תחת סעיף 40א' שנכנס לתוקף בשנה הלועזית האחרונה, 2019, לאחר שחוקק בחוק הטרור וקובע כי מי שרצח או ביצע ניסיון רצח במסגרת מעשה טרור לא יוכל להשתחרר על תנאי שחרור מוקדם.
אלא שהערכאות השונות שהתכנסו כבר ארבע פעמים בעניינו של פופר בחנו לעומק את כלל החומרים שהובאו בפניהם ובכלל זאת את כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו, וציינו כי לא היתה בהם התייחסות לכך שקיים מניע לאומני למעשיו ולכן לא ניתן להכריז על התיק כתיק של מעשה טרור.
השבוע כאמור, דחה בית המשפט המחוזי בפעם השנייה את עתירת הפרקליטות ואישר גם הוא את קביעות הוועדה.
לצד העובדה כי כל הנפגעים ממעשיו של פופר היו ערבים, ציינו הוועדות ובית המשפט המחוזי את טענתו של פופר שלא נשללה בבית המשפט העליון, על כך שביצע את המעשה כנקמה בערבי שאנס אותו וביצע בו מעשי סדום בעת שהיה נער צעיר, וזאת כאשר ערבים נוספים ראו זאת. פופר סיפר אז כי ראה את האנס מספר פעמים בזירת האירוע ולכן בחר לבצע את מסע הירי דווקא שם.
בית המשפט המחוזי ציין כי מספר צוותי פסיכיאטרים הן של ההגנה והן של התביעה מצאו בזמנו את טענתו של פופר כאמינה וקבעו כי אכן נראה שעבר טראומה קשה של מעשה סדום שקיימת זיקה בינו לבין מעשיו של פופר.
הרכב שלושת שופטות בית המשפט המחוזי דנה מרשק-מרום, זהבה בוסתן וחנה קיציס מבית המשפט המחוזי-מרכז בלוד, קבע כי החלטת הוועדה יסודית ומנומקת וכי גם הוא לא מצא כי ישנה הוכחה, ולו ברף המנהלי, לכך שמדובר במעשה טרור לאומני.
"מפסק הדין שניתן בעניינו של המשיב בבית המשפט העליון ניתן ללמוד שהמשיב היה חדור רגשות נקם כלפי אדם ערבי ואחרים ערבים שצפו במעשה במהלך אירוע מיני טראומטי שחווה מצעירותו", כתבו השופטות בפסק הדין. "בנסיבות אלו, כמו הוועדה, גם אנו איננו יכולות לקבוע כיום, האם מעשיו של המשיב בוצעו על רקע של מניע לאומני כמשמעותו בחוק הספציפי בו עסקינן".
יש לציין כי במהלך הדיונים נדהם עו"ד קידר מארגון חוננו שמייצג את פופר, כאשר התברר שהפרקליטות השמידה וביערה את חומר החקירה בתיק בניגוד לחוק. הדבר הביא לכך שלצדדים ולוועדה ולבית המשפט המחוזי לא היתה יכולת לבחון לעומק את החומרים שעמדו לפני כ-30 שנה בפני בית המשפט.
בית המשפט המחוזי ציין גם את ביעור התיק והחומרים בידי הפרקליטות, מה שגרם לחוסר בחומרים רלוונטיים.
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו מסר בתגובה כי "בית המשפט דחה בפעם שניה את עתירת המדינה. התנהלות המדינה מהווה רדיפה חסרת תקדים כנגד אסיר אשר נשפט לפני שנים רבות והמדינה מנסה להחיל נגדו חקיקה חדשה באופן תקדימי".
"בית המשפט פנה פעם אחר פעם למדינה ואמר בפניה שמדובר בעתירה שאינה במקומה. אולם המדינה המשיכה והתנגדה ועמדה על שלה. בסופו של דבר בית המפשט דחה את עתירת המדינה, קיבל את הטענות שלנו והורה כי הליכי השחרור בוועדות השחרורים בעניינו של עמי פופר ימשכו".
