כבר שנים שצה"ל מדרבן ומעודד את שילוב הלוחמות והקמת הגדודים המעורבים, אך דו"ח נציב קבילות החיילים שמתפרסם הערב (א') מביא נתונים המראים באופן מובהק את הבעייתיות הרבה שנוצרה בגדודים אלו.
לצד בעיות צניעות קשות, המוטיבציה הן של החיילים, הן של החיילות והן של המפקדים, לשרת בגדודים אלו נמצאת בשפל, והכשירות המבצעית נמוכה.
נציב קבילות חיילים במשרד הביטחון, אלוף (במיל') יצחק בריק עצמו, מדגיש כי הוא רואה בגיוס הלוחמות והפעלת הגדודים המעורבים כ"ערך עליון לשם עמידה במשימות צה"ל בהתאם לצרכיו ולשם מימון ערך השוויון".
בתחילת דבריו בנושא הוא מדגיש כי מאז הקמת גדוד קרקל הוטמעו לקחים בידי הצבא בכל הנוגע להתאמת "סרגל מאמצים" שונה בגדודים המעורבים. אולם דווקא צעד זה, הממחיש עד כמה לא מדובר בגדוד חי"ר מבצעי רגיל, גורם לחוסר מוטיבציה גדול עד לרמה שבה מאיימים בצה"ל על מפקדים בכדי שישרתו בגדודים אלו.
"משיחותיי עם המפקדים הזוטרים עלה כי מרביתם נקלטו כמפקדים בגדודי "חי"ר קל גבולות" כברירת מחדל או כאיום "שתישלל מהם היכולת לפקד" (כדברי חלק מהמפקדים), ולא מתוך הבנה כי מדובר בזכות גדולה לפקד על חיילים במערך חדש הנמצא בהקמה", כתב הנציב. "לעתים, המפקדים ביחידות הללו מסיימים את תפקידם, טרם זמנם ומביעים מורת רוח מהצבתם בגדודי 'חי"ר קל'."
גם בקרב החיילות עצמן נרשמת ירידה חדה במוטיבציה. "לאחר ההצבה בגדודים מסתמנת בקרב החיילות ירידה במוטיבציה לשרת כלוחמות, וכן ניכרת שחיקה במוטיבציה לשרת שירות קרבי בקרב הבנים", נכתב בדו"ח.
עוד נכתב בדו"ח כי המצב בגדודים מביא לבעיות צניעות קשות. "במקרים מסוימים מפקדים נכנסו למגורי בנות ללא התראה מוקדמת ולוחמות נאלצו להתקלח במקלחות הבנים, בשל מספר זעום של מקלחות ושירותים ביחס למספר הלוחמות".
הנציב גם מנמק את הסיבות לדבר. בנוגע לנשירת החיילות מהגדודים הוא כותב כי "הן חשות כי משווים אותן ליכולותיהם וכישוריהם של הלוחמים בפלוגות החי"ר".
בנוגע לחיילים הוא מנמק זאת בכך שרובם ביקשו להתגייס ליחידות חי"ר רגילות אולם שובצו בניגוד לרצונם בגדודים המעורבים המתאמנים באותו בסיס של יחידות החי"ר הרגילות, ורואים את השוני המובהק בצורת האימונים.
"למעט העובדה כי מדובר בפלוגות המבצעות את ההכשרה באותו בָאָ "ח, רבה השונּות בין פלוגות החי"ר לפלוגת ה"חי"ר קל גבולות". שונּות זו ניכרת באופן ביצוע האימונים בשגרה, ובפרט באימוני הלוחמה השונים בתכליתם ובמהותם, לאור השוני במאפייני הייעוד של גדודי מערך הגבולות – הכשרה שאינה בת השוואה כלל. השונּות מתעצמת במהלך ההכשרה, ושיאה בהשוואה בין הישגי פלוגות החי"ר לפלוגות הגנת הגבולות במַדדים אלה: בוחן בר-אור, בוחן מסלול, ובוחני פלוגה, וכן – במספר התרגילים שתרגלה כל פלוגה במתארי הלחימה השונים", נכתב.
הנציב אף כותב כי צה"ל מעדיף לשבץ באימונים בשטחי אש או בהקפצות למשימות ייעודיות בגזרות השונות את גדודי החי"ר הרגילים בשל כשירותם המבצעית, בו בזמן שהגדודים המעורבים נשארות ב"משימות שמירה בסיסיות".
הפתרונות שמציע הנציב מצביעים על רצונו ורצונה של המערכת לחנך את החיילים לערך השוויון בכל מחיר. בין השאר הוא ממליץ על הקמת בסיס אימונים לגדודים המעורבים בלבד, בכדי שהחיילים לא יחושו ברי השוואה לגדודי החי"ר הרגילים, וכן לתגמל באופן מיוחד מפקדים שיסכימו לשרת בגדודים אלו.
"יש ליצור תוכנית פעולה מותאמת בבחירת סגל הפיקוד, מקל וחומר לקצונה הזוטרה, שיש בה מרכיבים של הוקרה ותגמול למפקדים איכותיים, אשר ישרתו ביחידות אלו", נכתב בדפוס מחשבה שמזכיר את הלוחמה הפסיכולוגית שנעשתה לחיילים ערב הגירוש מגוש קטיף בכדי לשכנעם להשתתף בגירוש היהודים.
בנוסף צויין בדו"ח נושא גילוח הזקנים של חיילים דתיים שבוצע על פי הנציב בניגוד לחוק.
באופן כללי חושף הדו"ח עלייה של שישה אחוזים בקבילות. 6,758 קבילות הוגשו בשנת 2016 ו-58% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות.
בין השאר ישנה ביקורת חריפה על מצבת כוח האדם במערך הרפואה ובריאות הנפש בהם אין מענה מספק לחיילים. עוד מודגש בדו"ח כי ישנה עלייה בתלונות על מפקדים המתנהגים בשכרון כח ובצורה בוטה ומזלזלת בפקודיהם, באמירות גזעניות כלפי עולים ועוד.
המבקר אף כותב כי הוא מגבה את הרמטכ"ל וצה"ל בפרשת אלאור אזריה. "אכן הייתה חשיבות גדולה להבהיר לחיילים ולקצינים כי לא תהיה כל סובלנות כלפי חריגה מ"רוח צה"ל", ובעיקר לערך "טוהר הנשק" בפרשה זו, ובכלל. אני תומך לחלוטין בעמדות הרמטכ"ל וצה"ל, שכפי שהרמטכ"ל הביע אותן ואף נהג על פיהן, לא אחת, באומץ רב", נכתב.
ערבוב רשיויות ופגיעה בבטחון היהודים 1 ג' סיון תשע"ז 21:25 מלש"ב