השופטת מרשק מרום על מורשעי הפרעות בלוד – "אירועים פליליים"

שופטת בית המשפט המחוזי בלוד דנה מרשק מרום, קיבלה את  טענות עורך דינו של נאשם ערבי בפרעות תשפ"א אשר הורשע בירי, הכנת בקבוקי תבערה והצתת רכבי יהודים, וקבעה כי מדובר באירועים פליליים.

אתמול (ג') ניתנה הכרעת הדין וגזר הדין בעניינם של מוחמד חסונה ומוחמד אלעוור. השניים הורשעו בעבירות רבות בעקבות הכנת בקבוקי תבערה, הצתת רכבי יהודים ואף ירי שביצעו מגג בית במהלך מבצע שומר החומות בפרעות שפרצו בלוד.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

הסדר הטיעון עמם הביא לענישה מקלה, וזאת לאחר שנאשם שלישי – אחיו של מוסא חסונה שנהרג כשהשתתף בהתקפה על יהודים בכיכר הפרחים בעיר, קיבל עסקת טיעון מקלה כפי שחשפנו בקול היהודי.

אלא שעורכי דינם של הנאשמים לא הסתפקו בכך אלא גם טענו כי לא מדובר באירועים לאומניים, חרף כך שכתב האישום מייחס לנאשמים הצתת רכבי יהודים ממניע של נקם, ומתאר את הרקע – מבצע שומר החומות בעזה ומהומות ברחבי הארץ.

עו"ד ליאור אשכנזי סיפר לקול היהודי כי הלקוח שלו – מוחמד חסונה, נכח באירוע בכיכר הפרחים והיה עד לאירוע בו נורה בן דודו מוסא בזמן ההתפרעות, ולכן היה בסערת רגשות וביצע את מה שביצע.

החשיבות שרואה עו"ד אשכנזי לנושא היא הסיווג של הפורעים בשב"ס. בשב"ס מתייחסים אליהם כאל מחבלים ביטחוניים, ולטענתו מדובר באירועים פליליים למרות הציתו רכבי יהודים בלבד.

"הנזק שנגרם לנאשם בגלל הסיווג הביטחוני הוא בל יתואר", אמר אתמול בבית המשפט. "הוא לא רואה טיפול, לא רואה חופשות וגם לא יזכה לשליש במידה והסיווג יוותר על כנו, והכל לטעמי בטעות". הוא הבטיח כי יפנה לשב"ס לשינוי הסיווג הביטחוני והעברתו של הלקוח שלו לאגף פלילי.

השופטת דנה מרשק מרום שגזרה את דינם של שני הנאשמים הנוספים יצרה בפסק הדין יצור כלאיים כשכתבה כי "עסקינן במעשים פליליים שהתרחשו במהלך יממה... על רקע מבצע שומר חומות ובמיוחד ההתפרעויות בעיר לוד".

השופטת אף ציינה כי היה ראוי להטיל עונש כבד הרבה יותר על הנאשמים. "המדובר בצבר מעשים פליליים חמור ביותר. גם אם הנאשמים היו נתונים בסערת רגשות, ובנסיבות רגילות ראוי היה להשית עליהם ענישה מחמירה הרבה יותר".

היא אף הגדילה לעשות וכתבה כי היא רואה לנכון להמליץ בפני שלטונות שב"ס לשלב את הנאשמים בהליך טיפולי.

כעת החשש הוא כי שב"ס ישנה את סיווג האסירים מביטחוני לפלילי. אולם מדובר גם בצעד בעל השלכות רוחב על נאשמים אחרים ממשפחת חסונה שהשתתפו בפרעות ובפרט על הנאשמים ברצח יגאל יהושע הי"ד בלוד.

יש לציין כי השופטת דנה מרשק מרום היא בוגרת תכנית המשפטנים של הקרן לישראל חדשה ונחשבת סדין אדום בעיני המחנה הלאומי לאור שלל פסיקות קיצוניות בעבר כנגד מתיישבים.

מהפורום המשפטי למען ישראל נמסר: "הכתובת הייתה על הקיר, התרענו כבר ב2011 בפני הוועדה לבחירת שופטים כי אסור לקדם שופטת שהתנהלה בצורה דרקונית בלתי מידתית וחסרת הבנה של תפקידה כמי שאמורה לאזן בין זכויות אדם במיוחד של נערים ונערות אל מול חומרת ה"עבירה" שלהם. חוסר היכולת לכהן כשופטת ולנהוג על פי  איזון הנדרש בין ערכי יסוד בסיסיים עולה במלוא חומרתו גם בפסיקה שלה בעניין הנערה האומללה והתוקף שלה. אין זה מפתיע ששופטת שהחמירה ענישה נגד נערים שמחו על הרצון לגרש יהודים מבתיהם תקל בעונשם של מתעללים מינית ושל מחבלים שניסו לרצוח יהודים. מי שאינו יודע להבחין בין עבירות זניחות לחמורות מי שלא יודעת למלא את תפקידה כראוי, ואינה מבינה את מהותו של  המשפט, אינה ראויה לשבת על כס השיפוט ולהמשיך לגזור את גורלם של האזרחים".

תגובת דוברת הרשות השופטת: "מדובר בכתב אישום אשר כלל שלושה נאשמים. עניינו של הנאשם 2 נדון בנפרד מעניינם של הנאשמים 1 ו-3. הנאשם 2 הורשע בעבירות המפורטות בכתב אישום מתוקן ולאחר תסקיר שהוגש בעניינו ובמסגרת הסדר טיעון בין הפרקליטות לסנגור, אשר אף סיכמו לעתור במשותף לענין העונש. הדיון לטיעונים לעונש קבוע ליום 2.1.23.

בהמשך להרשעתו של הנאשם 2 הוגש לבית המשפט הסדר טיעון הכולל כתב אישום מתוקן בעניינם של הנאשמים 1 ו-3 והוסכם בין התביעה לסניגורים על עונש סגור לגבי נאשמים 1 ו – 3 על רקע הסדר הטיעון שנרקם עם הנאשם 2. משיקולי אחידות בענישה והעקרון לפיו בתי-המשפט מכבדים בדרך-כלל הסדרי טיעון, החליט בית המשפט בנסיבות החריגות והייחודיות, לכבד את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים לגבי הנאשמים 1 ו-3 לענין ההרשעה והעונש.

בית המשפט לא ״דחף״ את הצדדים להסכמות אלא כיבד את ההסכמות אשר הושגו ביניהם והדברים באים לידי ביטוי בפרוטוקול ובהחלטות".