הלינץ' בטמרה: הקרבן חתם על סולחה - יהודים אחרים המליצו על הנאשמים

הלינץ' בטמרה היה אחד האירועים המזעזעים בפרעות "שומר החומות" - שיר אלקלעי, גנן ממצפה אבי"ב שבגליל, נקלע לפקק שנגרם בשל הפגנת הזדהות עם עזה בעיר טמרה, לאחר שניסה ליסוע בדרך עוקפת כשהכבישים שהובילו למצפה אביב נחסמו בעקבות התפרעויות הערבים. בפקק, ניגש אליו אחד הפורעים ושאל אותו האם הוא ערבי, כשאלקלעי השיב שהוא יהודי צעק "יהוד, יהודי" פורעים רבים התאספו סביב רכבו, רגמו אותו באבנים, הוציאו מהרכב את כלי העבודה שלו ניפצו את החלונות, וניסו להוציא אותו מהרכב.

אלקלעי ניצל בסוף באמצעות צוות טיפול נמרץ מטמרה שהגיע למקום והרחיק את הפורעים שהמשיכו בהתפרעות והציתו את רכבו. במהלך הלינצ', המחבלים שברו לאלקלעי חוליות בגב, גרמו לו לחתכים ולחבלות וחלק משיניו נפלו. כחודש לאחר הלינצ' נעצרו חלק מהפורעים, נגד 4 בלבד הוגש כתב אישום, שהתייחס לתקיפתו של אלקלעי ולא כלל את הצתת הרכב.

סולחה בחסות העירייה

בשבוע שעבר הגיע התיק לסיומו - בית המשפט גזר על 3 מהנאשמים 7 שנות מאסר ועל הרביעי 5 שנות מאסר, בפסק הדין התחשב השופט - ארז פורת מבית המשפט המחוזי חיפה -  בהסכם סולחה שהוצג בדיון הטיעונים לעונש, וקבע עונשי מאסר ברף התחתון, למרות שתסקיר קצינת המבחן קבע כי "קצרה הדרך להישנות המעשים עת יצוץ קונפליקט עתידי", וכי "המחבלים אינם מזדהים עם מלוא חומרת מעשיהם".

מי שיזם את הסכם הסולחה הוא לא אחר מאשר ראש עיירת טמרה, שסגנו גם הגיע להעיד בבית המשפט לטובת הפורעים. הסכם הסולחה שהשיגו ראש העיר טמרה וסגנו, כלל פיצוי בסך 240,000 ש"ח לאלקלעי שטען בדיון כי הוא היה זקוק לכסף, מכיוון שעוד לא קיבל הכרה כנפגע פעולות איבה מהביטוח הלאומי: "עד היום לא קיבלתי שום דבר מביטוח לאומי, אני עדיין בוועדות רפואיות, מה שהוציא אותי מהבוץ זה ההסכם שעשיתי". נציין, כי יאיר קראוס ממקור ראשון פרסם כי סכום הפיצויים לא שולם על ידי המחבלים אלא גויס על ידי משפחתם ושכניהם.

במענה לשאלת בית המשפט, טען אלקלעי כי למרות המניע הכספי, מה שהביא אותו לחתום על הסכם הסולחה היה דווקא מניע חינוכי ודוגמא אישית, מכיוון שהוא ראה את המתח ששרר באיזור מגוריו כשאנשים ביישובו החלו להתחמש.

בעדותו של הקרבן בדיון הטיעונים לעונש הוא סיפר, כי כחודשיים-שלושה לאחר הלינץ' הגיעו לביתו ראש העיר טמרה וסגנו והציעו לו "סולחה" - מפגש עם משפחות הפורעים שהתקיים במצפה אבי"ב, וסייעו לו במימון השתלות שיניים, לדבריו "יש לי ילדים בגיל של החבר'ה האלה, ואנחנו צריכים לגור בשכנות גם בעתיד".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

"ילד נורמטיבי לגמרי" - היהודי שהעיד לטובת מבצע הלינץ'

עדות חריגה היתה של תושב הצפון שהגיע לתת עדות אופי לטובתו של אחד הנאשמים בלינץ' "אני עובד עם אביו, משווק לו בננות, אני מכיר את הנאשם מאז שהוא ילד, ילד נורמטיבי לגמרי, תמיד היה מקבל אותי בחיוך". אביו של הנאשם סיפר כי בנו נרשם ללימודי כלכלה בעכו - תוכניות שנקטעו לאחר המעצר, עד אופי נוסף סיפר על נאשם אחר "משפחה נורמטיבית, אחותו מורה, השנייה מהנדסת, החלום שלו ללמוד. לא חינכנו אותו לגזענות, החינוך שלנו לדו קיום". האמא של הנאשם השלישי טענה: "אני יכולה להגיד שהבן שלי לא עשה זאת ממניע גזעני".

כאמור למרות שהשופט ציין כי התרשם מתסקירי המבחן "כי הנאשמים אינם מזדהים עדיין עם מלוא חומרת מעשיהם, ועיקר דאגתם להקל בתוצאת דינם" וכי באירוע התקיפה נכחו רבים "שלא מנעו אותו". בנוסף ציין השופט כי אילולי הסכם הסולחה היה ראוי להחמיר עם הנאשמים כדי לתת ביטוי נרחב יותר לאלמנט הרתעת הרבים בהתחשב בעובדה שהדין לא מוצה עם כלל המשתתפים.

סגן ראש העיר טמרה: "עד שחרור הטמראווי האחרון"

נידאל עותמאן - סגן ראש העיר שהציג את הסולחה במהלך הדיון, השתתף לאורך התקופה באירועי התמיכה בעצורים ובייצוג שלהם. לפני מספר חודשים, במהלך החקירות, פרסם עותמאן מודעה מטעם "ועד העם" בטמרה שקראה להפגנה מול תחנת המשטרה וכתב "עד שחרור הטמראווי האחרון".

ועד העם בטמרה הקים מיד לאחר הגשת כתבי האישום את "קרן טמרה לתמיכה בעצורים שנגדם הוגשו כתבי אישום", וגייס כספים למימון הוצאות המשפט במסגדים בעיר. כמו כן, עותמאן פרסם בדף הפייסבוק שלו את ההודעה על "הפגנת הזעם" בטמרה בעקבות מותו של המחבל מוסא חסונה בלוד, והודעות של ועד העם בטמרה במהלך אירועי "שומר החומות", שבהם הצהירו כי יתחייבו להגן משפטית על צעירי טמרה, וכי יעמדו לצידם. בנוסף התנדב עותמאן - עו"ד במקצועו, בייצוג העצורים המלך הפרעות.

עותמאן שימש בעבר כמנהל ה"פורום למאבק בגזענות בישראל", ארגון גג שייסד מרכז "מוסאווה", ובו חברים רבים מארגוני הקרן החדשה לישראל, כולל המרכז הרפורמי לענייני דת ומדינה, סיכוי, יוזמות אברהם, מחסום ווטש ועוד.

עוד נציין בהקשר זה כי לאחר פרסום גזר הדין, בסוף השבוע האחרון בכניסה לעיר טמרה נתלו שלטי תמיכה והזדהות עם המחבלים.

פתח ללחצים וסחיטה באיומים

עו"ד איציק בם מארגון "לביא", התייחס להחלטת השופט פורת להכיר בסולחה, וציין כי זליגת הסכמי הסולחות למישור הלאומני יכולה להוות "פתח ללחצים על קורבנות עבירה ולתת רוח גבית לעבריינים". בם הוסיף כי "בית המשפט העליון מתייחס בחשדנות רבה להסכמי סולחה, ורואה בהם הפרטה פסולה של ההליך הפלילי". לדבריו, בעבר נקבע בבית המשפט העליון כי "איתותה של מערכת המשפט כי "סולחה" עשויה להביא להקלה משמעותית בעונשו של העבריין, מחליש את ההרתעה מפני ביצוע עבירות, וחושף את קורבן העבירה ואת משפחתו ללחצים פסולים".

בם הוסיף כי לגישתו כאשר מדובר במישור האזרחי בתוך הקהילה המצב שונה. "כאשר הפוגע והנפגע באים מאותה קהילה והם שווי כוחות במסגרת אותה קהילה, סולחה הכוללת הכרה בפגיעה ופיצוי הנפגע עשויה להיות מהלך חיובי שיכול להוות מרכיב קהילתי משלים להליך הפלילי וליישור הדורים בקהילה, כי הרי הפוגע והנפגע ימשיכו לחיות באותה מסגרת חברתית. בעבירות קלות בתי המשפט מאמצים הליכים של צדק מאחה וגישור פוגע-נפגע" אומר בם.

הסכנה, מסביר עו"ד בם, היא באימוץ נוהג הסולחה בפגיעות חמורות על רקע לאומני, או על רקע פעילות של ארגוני פשיעה. שם, הסולחה יכולה להוות פתח ללחצים על קרבנות עבירה, שרוצים רק להמשיך במהלך חייהם, ועלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם איומים, ואולי אף עם סחיטה באיומים, על מנת להסכים להסכמי סולחה כעין אלו.