נפרדים מניצן אלון • פרופיל לדמותו

כחלק מסבב המינויים המתנהל לאחרונה בצה"ל, הוחלף אתמול (שני) מי שכיהן כאלוף פיקוד מרכז בשלוש השנים האחרונות, האלוף ניצן אלון. אלון, שבתקופתו נרשמו לא מעט חיכוכים עם מתיישבים ופעילים ביהודה ושומרון, עבר לתפקיד ראש אג"מ (אגף מבצעים) בצה"ל. עם יציאתו של אלון מתפקידו כמפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, נשרטט פרופיל לדמותו:

בתחילת כהונתו בתפקיד, חששו ממעשיו אף ראשי ההתיישבות ביו"ש לאור ההכרות עם אלון כשכיהן כמפקד אוגדת יו"ש (אוגדונר). עוזר ראש מועצת בנימין דאז, אף התבטא ואמר כי מינויו של אלון לתפקיד זהו "תג מחיר של שר הביטחון כנגד המתיישבים". בסופו של דבר לאחר פגישה או שתיים, התיידדו השניים ואף ראשי המועצות חזקו אותו במעשיו כנגד גורמים אחרים בהתיישבות כגון פעילים מקרב נוער הגבעות.

מדיניות ההכלה: מחסומים בכבישים נפתחו והפורעים זכו ליד רכה

אלון ידוע כעומד מאחורי 'מדיניות ההכלה וההבלגה' של צה"ל ביהודה ושומרון. גורמים בהתיישבות האשימו אותו ב'יד רכה' מול הפורעים הערבים, שלטענתם דרדרה באופן ישיר את המצב הביטחוני. ביקורת רבה הוטחה באלון סביב אמירותיו ומעשיו בנושא הביטחון ואף מודעות עם הכיתוב "עם ניצן אלון אין ביטחון" נתלו ברחבי יו"ש ועטרו את הטרמפיאדות על ציר 60 כמחאה על התנהלות צה"ל בפיקודו.

מאז היותו מפקד אוגדת יו"ש, הנחיל אלון בשטחים שתחת פיקודו את 'מדיניות ההכלה' שהתבטאה בין היתר בפתיחת מחסומים בצורה קבועה, ושמירה על שגרה וצירים פתוחים על אף המתח העולה. "בשנות כהונתו הארוכות של ניצן אלון, זכו הערבים ביו"ש ליהנות מחופש תנועה כמעט מוחלט, ללא כל בידוק, אלון קידם בכל כוחו את השלום הכלכלי בו הוא מאמין", אמר לקול היהודי גורם בשומרון. מספר שבועות לאחר פתיחת המחסומים, יצאה חוליית מחבלים משכם ובצעה פיגוע בו נרצח הרב מאיר חי הי"ד משבי שומרון. כחלק מהביקורת על מדיניות המחסומים הפתוחים, אמר ראש מועצת שומרון לאחר הפיגוע בצומת תפוח בו נרצח אביתר בורובסקי כי "אחד הדברים שהמציא האלוף אלון זה ההכלה. מה שגרם לעליית התעוזה של המחבלים יותר ויותר".

"ביטחונית - רוב הזמן היה באמת שקט בשנים אלו, זהו שקט מתעתע. פתיחת המחסומים 'הכריחה' את הערבים להשקיע בשגרת ביזנס, ולהתאפק עוד ועוד מלממש את יכולות הטרור שלהם, אך היכולות גדלו הרבה" מציין הגורם מהשומרון. "הדבר בא לידי ביטוי מובהק בפיגועים קשים מאוד שאירעו מתחת ידו של ניצן - טבח משפחת פוגל, החטיפה של הנערים מגוש עציון, ועוד. אירועים אלו מראים כי בשגרה הטרור לא מרים את ידו מסיבה פשוט - זה לא משתלם לו כרגע, אך הוא יושב על השאלטר וברצונו הוא מוציא פיגועים בקלי קלות. אלון מצא פתרון לעניין 'מפגע בודד', באמצעות צמד מילים אלו ניסה אלון להתנער מאחריותו לפגועים שהוציאו ארגוני הטרור בתקופתו".

יש לציין כי מור אלון, אשתו של ניצן, חתמה בעבר על מכתבים כנגד חיילי צה"ל שהוציא ארגון 'נשות ווטש' הנלחם כנגד מדיניות המחסומים של צה"ל.

לאחר הפיגוע בו נרצח בן-יוסף לבנת הי"ד בפסח תשע"א בקבר יוסף על ידי שוטרים "פלסטינים", עוד בהיותו מפקד אוגדת יו"ש, הגדיר אלון את הרצח כ"תקרית ירי". השרה לימור לבנת דודתו של הנרצח, תקפה את אלון ואמרה אז כי "התנהגותו של אלון מבישה, זה היה רצח". מיד לאחר הרצח, נלחם אלון בכניסות הלא מאושרות לקבר יוסף ואף נפגש עם הרב יוסף שלום אלישיב במטרה לשכנע אותו שיצא בפומבי כנגד הכניסות הללו.

לאחר רצח בני משפחת פוגל מאיתמר התבטא אלון ואמר כי מדובר ב"תג מחיר על תג מחיר". אלמנתו של אביתר בורובסקי תקפה את אלון כאלוף פיקוד מרכז לאחר הרס המאחז שהוקם כתגובה לרצח בעלה ואמרה כי "האיש שכשל בתפקידו במניעת הרצח, גילה יעילות אכזרית בהרס המאחז". בנוסף, קראה בורובסקי לפיטוריו של אלון לאלתר.

בהתיישבות זוכרים: הרס בגבעות, צווי תיחום ושקר למתיישבים

גם בנושא ההתיישבות לא חסך אלון את ידו. "בהתיישבות מסכמים את הקדנציה של ניצן אלון", אומר תושב השומרון. "המחסומים, סיכול פיגועים והפגועים הקשים שלא סוכלו, הפינויים והשקרים, קבר יוסף וצווי ההרחקה. ראשי ההתיישבות אינם יכולים להודות בכך בפומבי, אך למרות תמונות היחצנות שהם הפיקו עבורו, איש לא באמת יתגעגע לניצן השמאלן".

עם כניסתו לתפקיד אלוף הפיקוד, התבצע הרס בגבעת 18 (מצפה אביחי) שעל יד קריית ארבע ובגבעת גל אריה שעל יד איתמר שהוקמה לאחר רצח בני משפחת פוגל. באלול תשע"א הרסה המדינה שלושה בתים ביישוב מגרון. בליל הפינוי שיקר מפקד אוגדת יו"ש, ניצן אלון, לאנשי הביטחון ביישובים ופרסם הודעה שתוכנה "לידיעתכם, כרגע מתקיים תרגיל מטכ"לי בגזרת בנימין בכפרים קלנדיה וביתוניה, המשך לילה טוב". כמה שעות לאחר מכן, עמדו תושבי מגרון אל מול הריסות בתיהם.

"לראשי ההתיישבות, וגם למפקדי הצבא באזור אין באמת אפשרות 'לריב' זה עם זה כי מהות תפקידם היא להסתדר יחד" אומר תושב השומרון. "מפקדי הצבא מקבלים פקודות מלמעלה והמתיישבים פשוט צריכים את הצבא. ובכל זאת מול ניצן אלון נרשמו שיאים חדשים במתח בין גורמי ההתיישבות לאוגדונר ולאלוף. ניצן שיקר בגסות בעת הפינוי הראשון במגרון, רבות נכתב על כך והעניין נדון בוועדות הכנסת השונות. ניצן מאוד לא אוהב שמזכירים לו את זה, אבל איש לא יכול לשכוח זאת. למתיישבים וגם לפקודיו בצבא היה מביך לראות מפקד כה בכיר - ערמומי ומשקר כמו ילד קטן".

לאחר הרס בית משפחת אלישביץ שהתבצע בחוות מעון בי"ט סיוון תשע"ג, חולקו מנשרים תחת הכותרת "הכר את השכן" בתיבות הדואר במושב ניר בנים בו מתגורר אלון. בפלאיירים פורטו מעלליו של אלון כנגד פעילים והתבטאויותיו לאחר פיגועים.

על ארבעה צווי תיחום חדשים המתירים לבצע הרס ללא צו בית משפט, חתם אלון ואלו נתנו לגבעות שונות בבנימין ובשומרון ביניהם: גאולת ציון, משכנות הרועים (הבלאדים), מעוז אסתר ועוז ציון. לעומת זאת, כלפי בניה ערבית בלתי חוקית, חתם אלון על צו המגביל את תנועת רגבים מלהיחשף למידע בנוגע למבנים בלתי חוקיים שנבנו על ידי ערבים, ובכך מנע מהם לקבול על אי אכיפת החוק כלפיהם.

בערב פסח תשע"ד חתם אלון על צו תפיסה למבנה ישיבת עוד יוסף חי ביצהר בהוראת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, והכניס לבית המדרש כוחות מג"ב שחיללו את המקום. אלון חתם על הארכה לצו התפיסה ועד לזמן כתיבת שורות אלו (קרוב לשנה מתפיסת המבנה), נמצאים כוחות המג"ב בישיבה.

בחתימת אלון: 43 מתיישבים גורשו מבתיהם בצו דראקוני

בין נוער הגבעות וניצן אלון אפשר לרשום היסטוריה בפני עצמה. אלון שבר שיאים במספר ההרחקות המנהליות-דראקוניות שנחתמו תחת ידו, ובגיל הפעילים אותם הגביל. "בדבר אחד ניצן היה נדיב מאוד למתיישבים - צווי הרחקה! אלו חולקו בחתימתו בסיטונאות לפעילי שטח צעירים", אומר אותו הגורם מהשומרון. "המפקד השמאלן נהנה להתעמר בצעירים חסרי גיבוי ולאמלל אותם ללא כל צורך להוכיח משפטית את הצידוק להוצאת הצו החסוי. העיסוק בזה כנראה יחסר לו בתפקידו החדש, לאחרונה הועלתה השערה כי בתפקידו הבא ישמש ניצן אלון ציר ישראל בקרמלין ויסייע לפוטין בהתמודדות עם פעילים עממיים באוקראינה", הוא אומר בציניות. "בשלב מסוים בנו נחרד לשמוע על הצווים עליהם חתום אביו. הבן הסכים לשבת לשיחה עם פרטים יותר מדויקים אך אביו הפתוח מיד אסר עליו את זאת. 'יש דברים שאסור לך לדעת חמודי'".

בתקופת כהונתו הונפקו בהמלצת השב"כ חמישים ושניים צווי הרחקה מנהליים ל-43 פעילים שונים לתקופות של מספר חודשים עד לשנה, בהם שני צווי מעצר-בית מנהלי שנתנו לדוד-חי חסדאי והצו שניתן לבעז אלברט תושב יצהר, שסרב בתקיפות לעזוב את ביתו ומשפחתו ויצא למאבק עיקש תחת הכותרת "הצו האלוקי קודם לצו האלוף" ובגינו נאסר לתקופה בת ארבעה חודשים, עד לתום תקופת הצו. בימי המנדט הבריטי חוקקו 'תקנות לשעת חירום' על פיהם נחתמים הצווים המנהלים, ומאז ועד תקופתו של אלון לא נחתמו צווים לנערים בגיל כה צעיר כמו אברהם שלוש בן ה-15 ונער נוסף בן 14, אותם הרחיק אלון.

לסיום, שוחחנו עם בעז אלברט שאמר "ברור לי שאדם שעשה שנים רבות בצה"ל, עשה מן הסתם הרבה דברים טובים ליהודים. בעיקר בתפקיד האחרון, ראינו את הצד האחר – החלטות בתחום הרדיפה דווקא כלפי יהודים ובפרט כלפי יהודים שרצו להרים את ראשם ולהגיב כנגד הטרור הערבי. עם זאת, ה' מאמין בכל יהודי ואני סמוך ובטוח שיבוא יום וניצן אלון יכיר בטעויותיו, וינסה לתקן את אשר קלקל".