נערים שחסמו כביש במחאה על הרס בית הכנסת בגבעת זאב הואשמו בסיכון חיי אדם ומעצרם הוארך. עורכי דינם מארגון חוננו: "בפרקליטות איבדו את שיקול הדעת"
כתב אישום חמור הוגש אתמול (ד') כנגד חמישה נערים יהודים, שלושה בגירים ושני קטינים, החשודים כי לפני כשבוע חסמו כביש והבעירו מספר צמיגים במחאה על הכוונה להרוס את בית הכנסת איילת השחר בגבעת זאב.
כתב האישום מייחס להם עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אשר עונשה מגיע לכדי 20 שנה. אתמול האריך שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ארנון דראל את מעצרם בשבועיים נוספים עד לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינם, על אף שהם נעדרי עבר פלילי ומדובר במעצרם הראשון.
בארגון חוננו המייצג את העצורים, מביעים ביקורת על הפרקליטות בשל סעיף האישום החמור המיוחס לעצורים, ואומרים כי מדובר בהתנהלות המזכירה את ימי "תכנית ההתנתקות" בה על כל הפגנה או חסימת כביש ביקשה הפרקליטות לעצור מפגינים עד לתום ההליכים.
עו"ד דוד הלוי המייצג את העצורים מטעם ארגון חוננו שוקל כעת לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
"הניסיון לקחת חבורה של חבר'ה שבאה למחות על הרס בית הכנסת ולהביא את הנושא למודעות ציבורית באמצעות חסימת כביש, ולייחס להם סיכון חיי אדם, עבירה שעונשה 20 שנה, הוא מופרך. לכל היותר ניתן היה לייחס להם עבירה של הפרת הסדר או שימוש רשלני באש. הנסיון להשוות בין אירוע זה לבין אירועים לאומניים של ערבים שעניינם רצון מכוון לפגיעה בחיי אדם, במקרה הטוב הוא בבחינת התחסדות וצביעות, ובמקרה הפחות טוב הוא מראה אובדן שיקול דעת מוחלט של הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות".
בארגון חוננו מציינים כי מסרטון ברשת שהעלה אחד הנהגים שנחסם בידי המפגינים, אף נראה שהנהגים עצמם תמכו במפגינים. "לטעון שהמפגינים סיכנו את הנהגים על ידי עיכוב של כמה דקות בכביש זו שערוריה. אם סטודנטים שחסמו כביש היו מואשמים בעבירה כזו ונותרים זמן כה ארוך במעצר היה קם קול זעקה", אומר עו"ד הלוי.
עו"ד שלום בן שבת המייצג אף הוא חלק מן העצורים מטעם ארגון חוננו אומר כי התנהלות הפרקליטות מלמדת על אובדן דרך של המדינה. "כתב האישום כמו גם הבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגד נערים נעדרי עבר פלילי באשמה כל כך חמורה מלמדת על אובדן דרך של המדינה. המדובר בכתב אישום המתבסס על גיבוב מידע של רסיסי ראיות התלויים על בלימה. נכון וראוי היה לו לכתב אישום זה, לולי הוגש מאשר הוגש".
