שנה להרג: "אין שינוי בשטח"

לפני כשנה, בכ"ד כסלו, ערב חג החנוכה, נפטר מפצעיו במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, דוד כהן ז"ל חבר כפר רתמים שבנגב. יומיים קודם, נפצע דוד ז"ל קשה כאשר התנגש עם רכבו בגמל שחצה את הכביש בדרכו חזרה הביתה.

דוד הוא ממייסדי רתמים, אומר הבוקר (שלישי) בשיחה עם הקול היהודי איציק צור, חבר רתמים. "דוד השאיר את חותמו על הישוב מראשית הקמת הגרעין ועד יום מותו ממש. דוד היה בן למשפחה שכולה, אחיו נהרג בשנת תשס"ב במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה".

"דוד היה אדם נדיר באישיותו רגיש וישר, אחד בדיבור ואחד במעשה. אפשר היה להתיישר על פי מחשבתו והנהגתו במובן הזה שהוא היה פשוט וישר ודרש מהסובבים, וקודם כל מעצמו, את הפשטות שבדברים. כך הוא פעל כשהיה במזכירות היישוב וכך הוא פעל כשהיה בוועדת הקליטה במשך שנים רבות. מעל הכול הוא היה איש מחויב גם למשימה שהוא לקח על עצמו בישוב, בניהול המכינה הקדם צבאית בעצמונה וגם לילדים, למשפחה ובקהילה. הוא דמות מאוד מרכזית בחיינו".

האשמים הכמעט בלעדיים לתופעה המסוכנת, הם הבדואים. בכדי לחסוך את עלות האוכל, משחררים הבדואים את בהמתם ימים שלמים. הגמלים חוזרים בערב למכלאה שבעים, אך הנהגים אובדים עצות.

| "תופעה מסוכנת, קזינו בכבישים"

צור הנו חבר בצוות המאבק של רתמים בתופעת הגמלים בנגב. "למי שלא חי בנגב ולא מודע לתופעה, זה נשמע כמו משהו נורמאלי, וכבישי הנגב מלאים בתמרורים המזהירים מפני חציית גמלים, אבל למי שחי את המציאות, זו תופעה של קזינו יום יום על הכביש. בכבישי הנגב יש כל יום כמעט תאונות כאשר התוצאה של מפגש עם גמל היא ברורה וקטלנית. המציאות הזו שבה בעלי חיים מסתובבים בחופשיות על הכבישים וסמוך אליהם, היא מציאות הזויה. עד שזה לא באמת קרוב אליך אתה לא מאמין שזה יכול לקרות, וכשזה קורה לך אתה לא מבין איך זה לא קרה קודם".

"לפני שנה איבדנו חבר טוב והיום אנחנו יודעים להגיד שזה יקרה שוב. מתי, למי ואיפה בדיוק בכביש הנגב, אני לא יודע להגיד. אבל הכתובת על הקיר והיא ברורה וזועקת. היום בבוקר לדוגמא, יצאה התרעה בקבוצת הווצאפ של רתמים על חמורים שמסתובבים בצדי הכביש סמוך ליישוב. בשעות היום עוד ניתן לראות אותם, אבל בחשכה זו סכנת חיים ברורה ומידית".

| שנה עברה, אך שינוי לא נראה באופק

שנה עברה מאז נהרג דוד, אבל בשטח אין שיפור. "חד משמעית אין שום שינוי בשטח מאז המקרה. אנחנו חיים את התופעה הזו מדי יום. עשרות דיווחים על בעלי חיים שסמוכים לכביש או חוצים את הכביש. הרשויות לא שינו את ההתמודדות בגלל שהכלים חסרים. כשאני אומר כלים אני מתכוון לתקציבים ולהיתר להחרמה של בעל חיים לתקופה ארוכה, ובעיקר לסנקציות פליליות וכלכליות לבעלים. עד שלא יהיה שינוי בחקיקה ובתקנות לא נראה שיפור".

התושבים פועלים כנגד התופעה. "אנחנו פועלים לשינוי חקיקה ביחד עם תנועת רגבים שהתגייסה לסייע בתהליך, מדווחים יותר למשטרה ומתעדים את האירוע. אבל בסופו של דבר, הריבון צריך לקחת אחריות והריבון כאן זה מדינת ישראל".

צור מספר כי הבדואים הם לא הכתובת היחידה לבעיה. שבועיים לאחר מותו של דוד נהרג קובי בוזגלו ז"ל אב לשלושה, תושב נתיבות בידי גמל בבעלות יהודי ממושב יכיני. "אנחנו מאמינים שאם תהיה אכיפה משמעותית ואם מי שגמליו מסתובבים ישלם מחיר, זה ייגמר מהר מאוד. הרקע הוא שכיום מי שיש לו גמל שולח אותו בבוקר שיאכל בחוץ ויחזור בערב. אנחנו צריכים לדעת מי הוא הגמל ומי בעליו ולשם אנו מכוונים. אנחנו רוצים שיהיה סימון תת עורי על גמלים. לא רק סימון באוזן". הרציונל הוא שמרגע שיהיה רישום ופנקס בעלי חיים מי שיפעל שלא על פי התקנות ישלם.

הצורך בסימון תת עורי, כלומר בשבב שיוכנס לגוף הבהמה, נובע מהעובדה שהבדואים מעלימים ראיות ומנתקים את הקשר בין הגמל לבעליו כשיש תאונה. יושביו של אחד מהרכבים הבדואים הראשונים שמגיעים לזירת תאונה בה היה מעורב גמל, יוצאים וכורתים לגמל את האוזן המסומנת ובכך מונעים מהפקח שיגיע לאחר זמן לאתר את בעלי הגמל המפגע.