רבי ישראל הגר, המכונה 'אהבת ישראל' מויז'ניץ, היה אדמו"ר החמישי בשושלת ויז'ניץ המתחילה אצל רבי מנחם מנדל מקוסוב.
על אף תלאותיו וצרותיו הרבות של רבי ישראל, אשר פקדוהו בכל ימי חייו, התפרסם רבי ישראל ביחסו החם והקשבתו הרבה לכל יהודי שבא לפניו לתנות את צרותיו הוא. בבחינה זו ראוי היה רבי ישראל לכינויו שדבק בו בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ.
רבי ישראל נקרא על שמו של רבי ישראל מרוז'ין שהיה חותנו של סבו, רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל ה'צמח צדיק'. מיקומה של העיירה ויז'ניץ, על גבולן של מדינות רומניה ואוקראינה, השפיעה רבות על תלאות חייו.
העיירה ויז'ניץ שוכנת כיום בדרום אוקראינה במחוז צ'רנוביץ, בחבל ארץ הקרוי בוקובינה. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הייתה העיירה חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית, ועם קריסתה במהלך המלחמה, היא נכבשה על-ידי הצבא הרוסי, ולאחר מכן עברה להיות חלק מרומניה.
רבי ישראל עבר תלאות רבות בימי חייו. נישואיו הראשונים היו לבתו של רבי מאיר הורוביץ, בעל ה'אמרי נועם' מדז'יקוב, שנפטרה זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה. עוד בטרם פטירתה, לאחר שהתמנה לרב בעיירה בידוולה שבהונגריה, נאלץ לברוח בשל הלשנה וחזר לעיירה ויז'ניץ. שם מונה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו והוא כבן 33 שנה בלבד.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולאחר פטירת רעייתו, חשש מאוד רבי ישראל מהצבא הרוסי אך לא נמלט מהעיר בשל דאגה רבה ליהודי המקום ורצונו שלא להפיל עליהם יראה. לאחר המלחמה חיפשו אותו הכוחות הרוסיים ולכן נמלט לעיירה קוסוב תוך ניסים מרובים שהתרחשו בעת מעבר הנקודות ביקורת רבות של הכוחות הרוסיים.
גם בעיירה קוסוב לא ישב רבי ישראל בהשקט ובבטחה. מספר חודשים לאחר הגעתו לעיירה קוסוב נאסר על ידי הרוסים למטרת גיוס למלחמת העולם הראשונה שעדיין השתוללה. מאמצי החסידים לשחררו מחובת הגיוס נשאו פרי ולאחר שחרורו החליט לעזוב את קוסוב ולחצות את הגבול שבין רוסיה לרומניה אל העיר גרוסוורדיין אשר בטרנסליבניה.
עם סיום המלחמה נישא בשנית רבי ישראל לאלמנתו של רבי אלעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת, אך שנתיים לאחר נישואיהם, כחודש לפני חתונת בנו רבי ברוך, מייסד החסידות סערט-ויז'ניץ, עם בתה, נסתלקה גם היא לבית עולמה. ארבע שנים לאחר מכן נישא בשלישית לשיינדל, בתו של רבי יעקב לייב מטריסק שנספתה בשואה.
אותם התלאות שאפיינו את ימי חייו, המשיכו גם לאחר פטירתו. ספריו של רבי ישראל, ה'אהבת ישראל' הודפסו רק לאחר מותו, בשנת תש"ג בעיצומם של ימי השואה בעיר גרוסוורדיין שאליה הגיע בחיי חיותו והשפיע רבות על תושבי המקום, ובה נסתלק לבית עולמו. עצמותיו של רבי ישראל הועלו לאחר קום במדינה בשנת תש"ט מרומניה לארץ-ישראל והוא נטמן שוב בבית העלמין 'שומרי שבת' שבבני ברק.
