יונתן זקס היה סטודנט מוכשר באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. היה לו ידע תורני, אבל הוא בהחלט לא ראה את עתידו בתחום הרבנות... בשנת 1968 נסע יונתן לארה"ב ונפגש עם הרבנים החשובים ביהדות אמריקה. כל אחד מהרבנים אמר לו בתורו: אתה חייב לפגוש את הרבי מליובאוויטש. יונתן נענה לאתגר, הוא ניגש לבית המדרש של הרבי בניו-יורק, הידוע בשם 770, ובקש מאחד החסידים לסדר לו פגישה עם הרבי. כעבור כמה שבועות, כשהיה בלוס-אנג'לס, קיבל טלפון במוצאי-שבת "הרבי יפגש עמך ביום חמישי". ליונתן לא היה כסף עבור טיסה, ולכן נסע בתחבורה ציבורית כשהוא יושב באוטובוס 72 שעות רצופות...
כאשר הגיע יונתן סוף-סוף לפגישה, הוא הציג בפני הרבי שאלות פילוסופיות שהעסיקו אותו. תחילה השיב הרבי על שאלותיו, ולפתע הרבי החליף תפקידים והחל לשאול את יונתן: כמה סטודנטים יהודיים יש בקיימברידג'? כמה מהם מעורבים בחיים היהודיים? ומה אתה עושה כדי לשתף סטודנטים נוספים?
יונתן הופתע. הוא לא הגיע לרבי כדי לקבל משימה או שליחות, רק לשאול כמה שאלות פשוטות... הוא ניסה לתרץ את עצמו, והתחיל לומר "במצב בו אני מוצא את עצמי"... הרבי הגיב בצעד נדיר: הוא קטע את יונתן באמצע המשפט ואמר לו "אף אחד לא 'מוצא את עצמו' במצב. הכנסת את עצמך למצב מסויים, ואתה יכול להכניס את עצמך למצב אחר".
וכך סיפר אחרי שנים הרב יונתן זקס ז"ל, הרב הראשי לאנגליה: "הרגע הזה שינה את חיי. עמדתי שם, כלומניק משום-מקום, ומולי היה אחד מגדולי המנהיגים של העולם היהודי שאיתגר אותי לא לקבל את המצב כמו שהוא אלא לשנות אותו. אז הגעתי לתובנה שאותה שבתי ואמרתי פעמים רבות: העולם טעה. אנשים חשבו שהצלחתו של הרבי הייתה בכך שהיו לו אלפי תלמידים. אך הם פספסו את העובדה החשובה ביותר: מנהיג טוב יוצר תלמידים, אבל מנהיג מצויין יוצר מנהיגים. זה מה שהרבי עשה עבורי ועבור אלפים נוספים".
לאחר אותה פגישה גורלית, חזר יונתן לאוניברסיטה והתקדם במקביל בעולם האקדמי ובעולם התורה. הוא השלים את התואר, לאחר מכן למד בישיבה בארץ-ישראל, חזר לאנגליה והשלים דוקטורט בפילוסופיה. הוא חש שעדיין לא עשה מספיק בתחום היהדות, ולכן המשיך ללמוד תורה עד שהוסמך לרבנות. "זהו זה" חשב לעצמו הרב יונתן, "עשיתי מה שעלי לעשות בתור יהודי, כעת אני יכול להמשיך בתכניותי". הוא רק התלבט באיזה קריירה לבחור.
ואז נסע יונתן שוב לפגוש את הרבי, לאחר כעשר שנים מהפגישה הקודמת. הוא הכין בכתב את האפשרויות העומדות בפניו: האם להתקדם בעולם האקדמי, ואולי יום אחד הוא יהיה חבר-סגל או פרופסור. אפשרות שניה, להיות כלכלן. ואפשרות שלישית, להיות עורך דין. כאשר נכנס הרב יונתן ל'יחידות' (פגישה אישית עם הרבי), עבר הרבי על הרשימה ולא בחר אף אחת מהאפשרויות... הוא פנה לרב יונתן ואמר לו "ליהדות אנגליה חסרים רבנים. עליך להיות רב ולהכשיר רבנים"!
הרב יונתן היה קצת מבולבל, אבל "אם הרבי אמר לעשות, עושים". הוא ויתר על שלש האפשרויות שלו, הפך לרב והכשיר רבנים ב"מכללה היהודית" בלונדון. למרבה הפלא, דווקא לאחר שוויתר על שאיפותיו האחרות, הוא קיבל גם אותן: עם השנים הוא הפך לחבר סגל ופרופסור באוניברסיטאות החשובות באנגליה, מסר הרצאות חשובות בכלכלה, והפך גם ל"פרקליט של כבוד"... וכמו שהוא אמר "כאשר שמים את היהדות בראש סדר העדיפויות – לא מפסידים מאומה".
בשנת 1991 התמנה הרב יונתן לרב הראשי של אנגליה, שוב בדחיפת הרבי... הרב יונתן פעל רבות בקרב יהדות אנגליה ובעולם היהודי כולו. אך מעבר לכך, הוא ניצל את כישוריו המיוחדים ומעמדו להביא את המסר של האמונה והתורה גם לאומות העולם, בספרים ומפגשים ובערוצי התקשורת השונים. הרב יונתן נחשב לאחד האישים הבולטים בעולם בשנים האחרונות. הרב יונתן נפטר ממחלה בחודש שעבר, כ' חשון תשפ"א, והוא כבן שבעים ושתים.
[לפי ההרצאה של הרב זקס בכנס השלוחים תשע"ב]
