כשאנשי ההגנה שאלו את הרב קוק על פעולות תגמול

בין דמויות הוד קדומים בירושלים של מעלה, דמות מיוחדת הייתה של מו"ר הרב יוסף לייב זוסמן זצ"ל.

בילדותו זכה להכיר את מרן הראי"ה קוק זצ"ל, וכשגדל דבק בצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, נפשו בו עד מאד נקשרה, והיה תלמידו המובהק.

כל  חייו נהג הרב זוסמן לפי הנהגותיו של הרב חרל"פ.  בליל שבת היה שר את הפיוט "יה ריבון עלם" במנגינה שחיבר הרב חרל"פ, וכך גם בליל שביעי של פסח, בשירת הים שהיה נוהג לשיר כמו הרב חרל"פ, ועוד הנהגות רבות.

הרב זוסמן היה תלמיד חכם עצום, מקובל אלקי, מלא בתמימות ובפשיטות שאין לתאר ולשער. 

במשך שנים רבות היה מוסר שיעור בספר "נפש החיים", ובספרים "מעייני הישועה" "ולחם אבירים" של הרב חרל"פ בבית משפחת רבי יעקב לוין בירושלים. 

כל ימיו היו מרוכזים סביב הציפיה לגאולתן של ישראל.

פעם כשהתלווינו אליו בי' שבט להילולת הרש"ש בהר הזיתים, סיפר לנו הרב זוסמן כמשיח לפי תומו, שמאז מלחמת ששת הימים כמעט ולא הפסיד לילה אחד מאמירת תיקון חצות בכותל המערבי.

היה מגיע במסירות ובהתמדה מידי לילה מביתו בשכונת "כנסת" לכותל, שריד בית מקדשנו.

פעם כששאלו אותו איך הוא מגיע לכותל ואיך  הוא חוזר באישון לילה לביתו ענה: "יש לי רכב בטחון". והסביר: "אני בוטח בה' שיזמן לי רכב שייקח אותי לכותל... ושיחזיר אותי".. ותיקון חצות שלו בכותל היה עבודה בפני עצמה. ממש ממיס את הלב. היה מתייפח בבכי גדול  "אוי לי על חורבן בית המקדש,  אוי לי על הריגת הצדיקים, אוי לי על גלות השכינה...

בימי ספירת העומר היה נוהג לצום, ומגיע לפנות ערב להתפלל בכותל המערבי. לאחר תפילת ערבית לא מיהר לשבור את הצום אלא ספר ספירת העומר באריכות רבה עם כוונות, והיה מתייפח בבכי כשחזר ואמר שוב ושוב: "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו..."

במשך תקופה ארוכה היה מתמיד להגיע לתפילות מנחה וערבית בכותל ואחרי התפילה היה מחלק לציבור תפילה על שמירת קדושת העיניים ואומר אותה עם הציבור.

הרב זוסמן היה חבר בלב ובנפש של המקובל הרב שריה דבליצקי זצ"ל, של רבי אשר פריינד זצ"ל, ושל גדולי חסידי ברסלב עובדי ה' מהדור הקודם כמו רבי שמואל שפירא, רבי שמואל הורוביץ.

בד' טבת התש"ס, כשחזרנו עם חכם ישועה בן שושן זצ"ל מהלוויית הרב זוסמן, סיפר חכם ישועה שהגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל היה אומר ש"ירמיהו הנביא בא לשמוע כל לילה את התיקון חצות של הרב זוסמן בכותל המערבי". 

בצעירותו, חווה הרב זוסמן את התנגדות הקנאים לרב קוק זצ"ל, ולכן היה חשוב לו להדגיש כל חייו את גדולתו של הרב זצ"ל.

כדאי מאד לקרוא את תיאור גדלותו של הרב קוק שכתב הרב זוסמן. תיאור זה בונה בנפש הקורא יחס של חרדת קודש לדברי הרב זצ"ל.

ומתוך אמונת חכמים בגדלות מרן הרב קוק זצ"ל, יש להדגיש בימים אלו בהם אנו כואבים את הירצחו של התינוק הרך בצומת עפרה ואת אבדן ההרתעה, את שסיפר הרב ישראל שליסל, מתלמידיו של  הרב זוסמן: בבית הרב קוק זצ"ל יש תיק שנקרא "תיק רענן", בו כתובות שאלות ששאלו את הרב שלום נתן רענן על הרב קוק זצל.  מסופר שם: אחרי פרעות תרפ"ט באו אנשי ה"הגנה" ושאלו את הרב קוק אם לעשות פעולות תגמול באוייב הערבי בחברון,  ענה להם הרב זצ"ל בזו  הלשון: "עד כמה שאפשר להרבות מהם חללים!" הלוואי נזכה שחיילינו הגיבורים יקבלו הוראות להשיב את ההרתעה ע"פ משנתו של מרן הרב קוק שפסק בענקיותו: "כמה שיותר להרבות מהם חללים"!