רבי שלמה אליעזר אלפנדרי נולד בשנת ה'תקע"ה בעיר איסטנבול שבטורקיה למשפחה מצאצאי בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה. בילדותו נפטר אביו, רבי יעקב, ואמו חנה, שהייתה למדנית גדולה, לימדה אותו תורה.
משחר נעוריו היה נוהג רבי שלמה אליעזר להתבודד ולהתייחד עם קונו. כבר מגיל צעיר נודע בחריפותו, והתכתב בהלכה עם הגאונים רבי עקיבא איגר וחתנו רבי משה סופר (החת"ם סופר). כאשר פרנסי קהילת דמשק (סוריה) הציעו לו לכהן בעירם כ'חכם באשי' סרב ולא רצה לקבל משרה רבנית. בגיל 30 לערך מונה על ידי ראשי העדה באיסטנבול כחבר במועצה הרוחנית של הקהילה ורוב שעות היום לימד עשרות תלמידים שרובם היו גדולים ממנו בשנותיהם.
התנהג בצניעות, סלד מגינוני כבוד, לא חבש תרבוש ומצנפת משי והקפיד שמלבושיו יהיו נקיים ופשוטים. מארצות רבות פנו אליו בשאלות הלכתיות אליהם השיב בקצרה ובדייקנות ומעולם לא השתמש במילים 'ונראה לעניות דעתי'.דרכו בפסיקה היא לשלב את דברי הראשוניםעם הכרעותיהם של בעלי הקבלהמבית מדרשם של האר"י והרש"שוהוא לא היסס לחדש פסקים גם כנגד פסיקות הלכתיות של פוסקים שקדמו לו בשנים.
רבי שלמה אליעזר פעל ונאבק לחינוך הילדים בדרכי התורה, יחד עם ר' חיים וינטורא ור' יהושע בן מנחם צונצין התנגד לגיוס לצבא הטורקי עד שהסולטן רצה להענישו, אולם התפעל מתואר פניו ומינה אותו כ'חכם באשי' בדמשק(סוריה).
בהיותו כבן 90 לערך החליט לעזוב את סוריה ועלה להתגורר בצפת, שם כיהן כראש הרבנים.רבנים הפנו אליו את שאלותיהם ההלכתיות ומקובלים הגיעו ללמוד עמו סתרי תורה. לאחר מספר שנים, באדר ה'תרפ"א עבר לירושלים עקב מצב בריאותו, שם התגורר עד פטירתו ברחוב הקרוי כיום על שמו.
| "דופק בתפילה למען חולי ישראל"
בחג הסוכות, נהגו רבים מבני ירושלים לעלות לרגל לביתו. הדבר ביטלו מלימודו ולכן קבע שעה מסוימת בכל יום מימי חול המועדלקבלת קהל, ומשהסתיימה נעל את דלת סוכתווהמשיך בלימודו. מסופר שיום אחד הגיע הרב יוסף חיים זוננפלדלאחר שתמה שעת קבלת הקהל. הוא דפק על הדלת כמה פעמים, אך הרב אלפנדרי לא שמע את הדפיקות מאחר שהיה שקוע בלימוד. למחרת הגיע הרב זוננפלד בשעה היעודה, ושאל את הרב אלפנדרי: "מדוע לא ענה כבודו לדפיקותי על דלת סוכתו?" - נענה ה"סבא קדישא" בתקיפות: "הלוא גם אני דופק ודופק לפעמים בכותללמען חולי ישראל ולא עונים לי!".
לעומת זאת בליל פסחשינה ה"סבא קדישא" ממנהגו. הוא החל מוקדם בעריכת ליל הסדרוסיים אותו בזריזות, לאחר מכן הורה לפתוח את דלתות ביתו, על מנת שכל המעוניין לשאול שאלה הלכתית, יוכל להיכנס ללא חשש, ורק בשעת לילה מאוחרת המשיך לשבת ולעסוק בסיפור יציאת מצריםעד הבוקר. הוא הסביר את מנהגו זה בכך, שרבים נמנעים מלשאול שאלות הלכתיות המתעוררות במהלך הלילה, מאחר שמורי ההוראהוהרבנים טרודים במצוות החג, או נמנעים מלפסוק הלכה כיון ששתו יין, "לכן, פותח אני את דלתות ביתי בלילה זה, על מנת שכל מי שרוצה לשאול דבר הלכה יוכל לעשות זאת".
עוד מסופר כי כאשר שהה ה'סבא קדישא' בבית החולים 'שערי צדק', נכנס הרב יוסף חיים זוננפלד כדי לבקרו. בתום הביקור התיישב הרב זוננפלד על הרצפה על מנת שהרב אלפנדרי יוכל להניח את ידיועל ראשוולברכו.
רבי שלמה אליעזר זכה לזקנה מופלגת, כשכושרו הגופנימצוין והוא צועד על רגליוללא סיוע, עד זמן קצר לפני פטירתו. כמו כן מעולם לא נזקק למשקפי קריאה, למרות שלמד מספרים ישנים המודפסים בכתבקטן וכתב פסקי הלכות וחידושים עד יומו האחרון.
היה ידוע כמתנגד חריף לציונות. עם זאת כיבד מאוד את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.במכתב מתרפ"ד כינה את הרב קוק "הרב הגאון הגדול, חריף ובקי", ובמכתב אחר באותה שנה שמוען לרב חרל"פ כתב על הרב קוק "הכהן הגדול מוהרא"י קוק" והביע את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק.
בליל כ"ב באייר ה'תר"ץ, לאחר אמירת "תיקון חצות", כתב את תשובתו ההלכתית האחרונה ואחת מהארוכות שבין תשובותיו. בבקרו של יום, לאחר עלות השחרהניח תפיליןוקרא קריאת שמעומיד בסיומה, עוד בטרם הספיק להתחיל בתפילת שחרית, נפטר על כסאו כשהוא מעוטר בטליתותפילין, והוא בן כמאה ושמונה, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
מהמם. תודה רבה! 1 כ"ב אייר תשע"ו 15:47 גגג