בשנים האחרונות מפעילים נשיאי בית המשפט העליון ועדה שאינה קבועה בחוק ומטרתה לסנן עבורם מועמדים לשפיטה המעוניינים להתקדם מבתי משפט השלום אל בתי המשפט המחוזיים. התנועה למשילות ודמוקרטיה עתרה בדרישה לחשוף את עבודת הועדה אך בית המשפט דחה את העתירה ובתנועה טוענים כי זהו יום שחור לשקיפות וכי אין פלא שאמון הציבור בבתי המשפט נמצא בצלילה.
לאורך השנים פעלה "ועדת השתיים" בלי ידיעת הציבור ולאחר שנודע על קיומה של הועדה, פנתה התנועה למשילות ודמוקרטיה בבקשה על פי חוק חופש המידע לנשיאת העליון בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים וההמלצות של הועדה. הנשיאה סירבה, והתנועה הגישה נגדה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בפסק הדין שניתן היום דוחה השופט ארנון דראל את הדרישה לשקיפות ועדת השתיים הפנימית וכותב כי אין לראות בעבודת הועדה ככזו שחייבת בחשיפת המידע על פי חוק חופש המידע. השופט כותב בפסק הדין: "עמדתי היא כי לא ניתן למסור את המידע המבוקש מכוח הוראותיו של חוק חופש המידע.. איני סבור כי ניתן לשייך את המידע המבוקש להנהלת בתי המשפט, בכובעה כמעסיקה של השופטים המבקשים להתקדם... וזאת אף אם התיוק הפיזי של חוות הדעת נעשה במשכנה של הנהלת בתי המשפט ולא במשכנה של נשיאת בית המשפט העליון. נקודת המבט היא מהותית ולא טכנית" נכתב בפסק הדין.
בתגובה מוסרת התנועה למשילות ודמוקרטיה כי היא מצירה על כך שבית המשפט פגע בדרישה הצודקת לשקיפות בהליך החשוב ביותר לדמוקרטיה הישראלית - מינוי שופטים. מנהל התנועה יהודה עמרני אומר כי "בחסות החלטתו של בית המשפט המחוזי תמשיך נשיאת בית המשפט העליון כמו קודמיה, לסנן מועמדים לשפיטה ולהציב עבורם רף שרק היא וחבריה קבעו ומכירים אותו, הרחק מעיני הציבור".
לדבריו "זהו יום שחור לשקיפות במדינת ישראל ובית המשפט החליט היום להפוך את הסתרת המידע לרשמית וברשיון. לא פלא שאמון הציבור בבתי המשפט ובהליך מינוי השופטים בפרט נמצא בצלילה מדאיגה בשנים האחרונות" אומר עמרני.
היועץ המשפטי של התנועה עו"ד שמחה רוטמן אומר כי "למרות שדחיית העתירה בעייתית, עצם הגשת העתירה חשף מידע רב ומשמעותי על אופן עבודת הוועדה. כך התברר למשל שחברות הוועדה "ממליצות" לשופטים מכהנים ללכת להשתלמויות ומבקרות את פסקי הדין שלהם. בדיון טענו שהתנהלות זו מראה שמדובר בוועדה המשמשת כלי בידי נשיאת העליון לניהול המערכת, הרבה מעבר למתן חוות דעת לחברת הוועדה לבחירת שופטים על מועמד זה או אחר".
רוטמן מוסיף כי "לצערנו, למרות שהעובדות אינן שנויות במחלוקת, בחר בית המשפט לקבוע שחוק חופש המידע לא חל על הגוף הזה. ספק אם הקמת גוף חצי פורמלי הייתה מסייעת לגורמי שלטון אחרים להתחמק מהוראות חוק חופש המידע וספק אם בית המשפט היה מכבד הסדר שכזה" אומר עו"ד רוטמן שייצג את התנועה בעתירה".
