בין מירון לאירוויזיון

כ-150 מיליון שקלים השקיע תאגיד השידור הציבורי – גוף הממומן על ידי הממשלה מכספי המיסים של כולנו - בפסטיבל האירוויזיון בתל אביב בסוף השבוע שעבר.

התקשורת התרגשה ויצאה מכליה, האירוויזיון הוצג כהזדמנות לקבל עוד טיפה של הכרה בינלאומית ולהתקבל במשפחת העמים 'כמו כולם', וכאירוע שיביא לכאן רבבות תיירים שיעשירו את קופת המדינה.

למעשה, האירוויזיון לא הצליח להביא מעבר לאלפי תיירים בודדים, ולווה באקורד צורם של משלחות זרות שניצלו את האירוע כדי למחות כנגד ישראל ולהביע תמיכה בערבים ובעזה.

האירוויזיון הפך לאירוע תרבותי של כל מה שזר לנו – מחילול השבת הבוטה של גוף ציבורי שבחר לזלזל בקדושת השבת ובשומרי התורה והמצוות, ועד לאופי הפסטיבל – מתירנות ופריצת גבולות, הזלזול בערך המשפחה והחפצת גופן של נשים.

עם הרבה פחות תשומת לב תקשורתית, ועם תקציבים שלא מתקרבים לתקציבי העתק שהושקעו באירוויזיון מתקיים בסוף השבוע פסטיבל שונה לחלוטין במירון.

הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, הפכה ללא עוררין לאירוע הגדול ביותר בישראל, כשהיא סוחפת אחריה בשנים האחרונות מאות אלפי ישראלים ועשרות אלפי תיירים מחו"ל.

רבי שמעון בר יוחאי נרדף במשך שנים על ידי הרומאים, בעקבות ביקורת חריפה שהעביר על שלטונם. הוא סירב לפרגן לגשרים, השווקים, והמרחצאות שבנו, וטען כי אלו נועדו למטרות שליליות ואינם מועילים לעם ישראל. לא קשה לנחש מה היה חושב רבי שמעון בר יוחאי על האירוויזיון.

ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי שסוחפת אליה כל שנה עוד ועוד משתתפים מכל קצוות העם, ומאלצת גם את התקשורת להתייחס אליה יותר ויותר, מלמדת כי רבי שמעון צדק, וכנגד כל הסיכויים הפנימיות ניצחה.

   | כי לא תשכח מפי זרעו

הרחק מתשומת הלב של התקשורת, ואפילו מחוץ לרשתות החברתיות, קיים תהליך פנימי. יהודים מחפשים את דרכם בחזרה ליהדות, וזו - ללא תקציבי עתק, וללא משרדי יחסי ציבור, מסוגלת להציב אלטרנטיבה תרבותית לבלבול.

חכמים מספרים שלאחר חורבן המקדש התאספו התנאים ב'כרם ביבנה' ועסקו בעתידו של עם ישראל. היו חכמים שצפו כי 'עתידה תורה שתשתכח מישראל', אבל דווקא רבי שמעון בר יוחאי הזכיר את הפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו", והתחייב שהתורה לא תישכח מפי זרעו. מסתבר שהביקורת הנוקבת לא סותרת אופטימיות.

שתי דוגמאות מובהקות לאופטימיות אפשר היה למצוא באירועים שתפסו חלק מהשיח בתקשורת וברשתות החברתיות בשבועיים האחרונים. שני יהודים שבתהליכי התשובה שעברו הצליחו להביא לקדמת הבמה הישראלית-חילונית ביטוי ליהדותם.

מקרה אחד הוא סערת לינור אברג'יל, שחקנית וידוענית שחזרה בתשובה. בפוסט בוטה וגס שהפך לויראלי מתח נשיא בית משפט השלום בבאר שבע  לשעבר – עודד אל-יגון, ביקורת על כיסוי הראש שלה בעת הנחיית טקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות.

הפוסט שחשף גם את "המזג השיפוטי" של השופט הנאור, עורר מחאה נרחבת כמו זו של חברת הכנסת שרן השכל (ליכוד), שאיננה שומרת מצוות כיום, והודיעה שתשים כיסוי ראש במשך שבוע.

המקרה השני הוא של הזמר עומר אדם – מהזמרים המצליחים ביותר בישראל, שלא תמיד ייצג ערכים יהודיים.

אדם נמצא בתהליך התחזקות בשנים האחרונות והפסיק להופיע בשבתות. לאחרונה בחר להצטלם לשער מגזין שאיך לומר? מאד מאד רחוק מיהדות, כשהוא מעוטר בתפילין, וזאת כחלק מפרויקט שבו ידוענים הצטלמו עם הדבר 'הכי ישראלי' בעיניהם לקראת יום העצמאות למדינת ישראל.

עם המטען שהם מביאים איתם מהעולם החילוני, בעלי התשובה מסמלים את תחילתה של מהפכה.

הם מוכיחים כי צדק רבי שמעון בר יוחאי בקביעתו שהתורה לא תשתכח מישראל.

    | מתשובה פרטית לתשובה ציבורית

'מהפכת בעלי התשובה' מוציאה את היהדות מעמדת ההסתגרות וההתגוננות בפני התרבות החילונית, לגאווה יהודית בכך שזכינו להיות יהודים ולקבל את התורה.

כוח המשיכה העצום של ההילולא במירון, מאות אלפי העולים ורבבות התיירים מראים שישנה אלטרנטיבה תרבותית שכיף להיות חלק ממנה, כזו שאם מדינת ישראל תחליט להשקיע בה, יכולה להיות מוקד משיכה של תיירים מכל רחבי העולם.

הקביעה שבעלי התשובה ינהיגו בעתיד את המדינה, כבר איננה נבואה או חלום רחוק אלא מציאות מתהווה. דווקא הם, המכירים את שני העולמות, מסוגלים להוות גשר בין הציבור הדתי והחילוני, ולהנהיג את עם ישראל בדרך היהדות בלי להתנצל, אבל מתוך רגישות ואהבת ישראל לכולם.

השלב הבא של 'מהפכת בעלי התשובה' צפוי להיות המעבר מתשובה של בודדים לתשובה ציבורית. כזו שתביא את היהדות למרחבי החיים הציבוריים בישראל, ולא רק בתחום התרבות היהודית הפורח אלא גם בתחומי הכלכלה, החוץ הביטחון ובכל תחומי החיים.

את המעבר הזה ליהדות של דור הגאולה, כזו שלא חיה רק בד' אמות של הלכה אלא יודעת מה דעת התורה בכל תחומי החיים, יכולים לעשות דווקא בעלי התשובה. רק הם עם ניסיונם האדיר, וההיכרות עם יתרונותיו וחסרונותיו של העולם הזה מסוגלים לחולל את השינוי.

האם בעתיד הקרוב נראה תחרות זמר בינלאומית של נגינה יהודית אותה יובילו בעלי התשובה? אם תשאלו את רבי שמעון, או את כל מי שביקר בהילולא בל"ג בעומר – התשובה ללא ספק חיובית.