בצעדה בהשתתפות בני המשפחות השכולות, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים ד״ר תמר אלרם ומנכ״ל הדסה פרופ׳ זאב רוטשטיין, עובדי בית החולים, הציבור הרחב ותלמידי תיכון כפר אדומים, הושלם מסלול שיירת הדסה - השיירה אשר ספגה מתקפה ערבית קשה בשכונת שייח ג'ראח כאשר הייתה בדרכה להר הצופים ב-ד׳ בניסן תש"ח.
תוצאותיה הקשות של אותה מתקפה היו בלתי נתפסות ומן החמורות שידעה מדינת ישראל. 78 איש ואישה נהרגו בה, בהם לוחמים, רופאים, אחיות, סטודנטים, נהגי משוריינים אשר סבלו ממוות איטי כאשר רכביהם נשרפים במהלך שש שעות בהן לא ניתן היה להתקרב ולהצילם.
המרכז הרפואי הדסה הר הצופים מארגן מדיי שנה יחד עם אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון את הטקס הרשמי לזכרם של הנספים בגן האנדרטה שבבית החולים, אך השנה בחרו להוסיף גם את הצעידה הסמלית לזכר מי שלא הצליחו לסיימה ואליה הצטרפו גם תלמידי תיכון כפר אדומים אשר למדו על סיפורה של שיירת הדסה לאורך החודשים האחרונים ואף השתתפו בהדרכה לאורך המסלול.
״לרגל ציון 70 שנה לאירוע הקשה והמכונן בתולדות מדינת ישראל, בו ספגנו את מספר האבדות הגבוה ביותר בארוע טרור יחיד - 78 חללים, החלטנו להשלים את דרכה של שיירת הדסה״, אמרה ד״ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים.
״כאן בדרך להר הם נשרפו חיים, כאן הסתיימו חייהם בדרך הקשה ביותר שניתן לחשוב עליה. הבוקר אנשי הדסה ובני המשפחות השכולות סיימו עבורם ולזכרם את הדרך, כאשר אנשי מרכז ״ראשית ירושלים״ תיבלו וסיפרו לנו בדרך על קורותיהם של האנשים המיוחדים שאינם איתנו עוד. אותם אנשים מסמלים עבורנו, 70 שנה אחרי מותם, את הגבורה ואת המחוייבות שלנו להמשיך ולכונן רפואה מובילה בישראל, ובהר הר הצופים בפרט. אני מגיעה בכל בוקר להדסה הר הצופים בתחושה של יראת כבוד לעיר, להר, לד"ר יסקי מנהל בית החולים שנספה באסון השיירה, ולכל אילו שצעדו כאן לפני וחירפו את נפשם כדי להמשיך לתת שירותי רפואה לתושבי העיר״.
יעקב זנדמן, בנו של דב זנדמן אשר היה רק בן 11 כשאשר נספה אביו באורע השיירה, ריגש את הקהל במילותיו כאשר הציג לקהל שאלות שהיה רוצה לשאול את אביו. מה עבר על אנשי השיירה בעת המתקפה הרצחנית לאורך השעות הארוכות בהן לא ניתן היה להושיט להם עזרה. האם צעקו וזעקו את פחדיהם וכאבם או שנדם קולם עד הסוף המר. שאלות, שאת התשובות עליהן לא יקבל לעולם.
