"התאונה יכלה להימנע – דורשים הקמת כיכר בצומת"

משפחתו של אריאל דרסינובר ז"ל, שנהרג בשבוע שעבר בתאונה בצומת הכניסה ליישוב ברוכין, קמה אתמול (ד') משבעת ימי האבל, ומיד לאחר העליה לקברו בבית העלמין בפ"ת  הגיעה המשפחה לצומת ברוכין בה נהרג.

המשפחה קראה במקום להסדיר את הצומת ולבנות כיכר במקום. את בני המשפחה ליוו למקום התאונה ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, רב הישוב ברוכין הרב מאיר הילביץ, הרב חיים ברוך -ראש הישיבה הסביבתית שמוקמת ביישוב ועשרות מתושבי היישוב ברוכין. 

לפני מספר חודשים אירעה בשומרון תאונה קשה וכואבת בה נהרגו הילדים אורי ורואי לבית משפחת ליפניק. רכב נהוג בידי ערבי התנגש ברכבם לאחר שנהג בפראות וגרם למות הילדים ולפציעה קשה של ההורים.

לאחר התאונה דיבר ראש המועצה יוסי דגן על נושא האכיפה והתשתיות בכבישי יהודה ושומרון בעקבות תאונת הדרכים הקטלנית. "לצערי גם אנחנו וגם מרחב שומרון פועלים כבר זמן רב בכדי לקבל תוספת של שוטרי תנועה, ולהגביר את האכיפה על הכבישים בשומרון, אך הבקשות הרבות שלנו פשוט לא נענו. לצערי אנחנו רואים נהיגה פרועה של ערביי האיזור בכל המרחב.  באותו כביש בדיוק נהרגה לפני פחות משנה תושבת עינב הישוב הסמוך. גם במקרה הזה בשל נהיגה פרועה של ערבי".

בטקס האזכרה היום אימו של אריאל ז"ל, רבקה, סיפרה על אישיותו וקראה למשרדי הממשלה לאפשר את הסדרת הצומת "כל רכב שנכנס ויוצא כאן הסיכון קיים, זו רולטה. זה בלתי נסבל. זה משחק בחיי אדם איבדתי פה את הבן שלי. אני לא מאחלת לאף משפחה לעבור מה שאנחנו עוברים, ואני רוצה לוודא שזה לא יחזור. אם צריך שתהיה פה כיכר אז תהיה כאן כיכר. יש ראשי ציבור והם אלו שצריכים לטפל בזה.

אני מבקשת לפנות למשרד התחבורה, למשרד האוצר, לנתיבי ישראל: כאן נגמרו החיים של הבן שלי, והחיים של המשפחה שלנו. אף אחד לא מבטיח שהוא יהיה הקורבן האחרון. אני עומדת בצומת, אני מסתכלת ימינה ושמאלה – מה הסיכוי לצאת מכאן בחיים? הסיכוי של הבן שלי היה אפס.
בשבילכם זו אולי הסטטיסטיקה - בשבילי זה ש100 אחוז. זה בלתי נסבל, זה לא יסולק. לא צריך לחכות לעוד אסונות כדי לקבל החלטה שהמקום הזה צריך להיות מקום של חיים, לאפשר לאנשים פה להגיע בשלום ולחזור בשלום".

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן,  דיבר אף הוא במקום ואמר כי הסדרת הצומת התעכבה מסיבות פוליטיות, וקרא לרשויות למצוא את הפתרון: "אנחנו הגענו לכאן אחרי שבוע של אסון נוראי, שיכול היה להימנע. הכתובת לא הייתה על הקיר: כתבנו אותה, צעקנו אותה והראנו אתה. היישובים ברוכין ונופי נחמיה הם יישובים שמדינת ישראל לא אישרה להם את התב"ע מסיבות פוליטיות: ארה"ב והאיחוד האירופי. 

במשך שנים שהם קיימים – קיימת פוליטיקה שלא לגיטימית. אתה לא מבין מה הם רוצים – לפגוע בבטיחות בסיסית של נסיעה, שהם (התושבים) חיים כאן? וגם אחרי שברוכין קיבלה, לאחר שנים של מאבק, את ההכרה ואת האישור של תוכנית המתאר עדיין הסרת הצומת מתעכבת".

"אותנו לא מעניינת סטטיסטיקה ולא חישובים תקציביים ומריבות בין האוצר לתחבורה", המשיך דגן, "התאונה הזו הייתה יכולה להימנע, וכשבאים לכאן ההורים והמשפחה מהשבעה, מהעלייה לקבר – ומה שחשוב להם זה למנוע את התאונה הבאה, אין אמירה חזקה מזו. אנו מבקשים מכל הרשויות במדינת ישראל למצוא את הפתרון. שבו ביחד, תמצאו את הפתרון. הפתרון הוא כיכר תקנית ראויה - למנוע את התאונה הבאה. הצלת חיים של בנאדם שנוסע פה.

עלולה להיות כאן היום, עכשיו, עוד תאונה כזו – על הראש של כל האנשים הללו, וגם על הראש שלנו. אני קורא כראש מועצה, כאדם שחי כאן ונוסע כאן, לכל הרשויות ומשרדי הממשלה, לשבת ולמצוא את הפתרון. תריבו על הסטטיסטיקות כמה שאתם רוצים – כאן צריכה להיות כיכר. כל רגע עלולה להיות פה עוד תאונה", הוסיף דגן.

ראש הישיבה הסביבתית שמוקמת בימים אלו ביישוב הרב חיים ברוך, שהגיע למקום התאונה דקות ספורות לאחר שהתרחשה, הציג להורים כיצד קרתה התאונה וסיפר כיצד טיפלו כוחות ההצלה באריאל ז"ל,  "בחיי נפגשתי כמה פעמים במוות – בצבא. אבל יש מוות שלא לגיטימי. לא לגיטימי למות במקום כזה" אמר להורים. 

אמו של אריאל ז"ל סיפרה על אישיותו המיוחדת של אריאל ואמרה: "הבן שלי היה יהלום מיוחד. הוא הגיע לפה באותו יום מתוך רצון לבדוק השתלבות בישיבה החדשה שקמה כאן. כ"כ שמח לראות שהמקום ידבר אליו והוא ימצא בו את מקומו בשנה הבאה. והוא הגיע לצומת. ומישיבה של מטה הוא הגיע לישיבה של מעלה. 
הבן שלי היה תלמיד חכם גדול, איש חסד גדול. התורה ואהבת העם היו בראש מעייניו. ואהבתו לאפרת, שלושה שבועות לפני החתונה הוא נלקח מאיתנו. הכל משמיים, אבל יש דברים שאפשר למנוע. אני מבקשת מכם, אני מתחננת, שפה במקום הזה - הבן שלי יהיה האחרון. אל תחכו לעוד.
אהבת התורה הייתה משהו מיוחד אצל הבן שלי. אני מבקשת מכם, שהישיבה שבע"ה תקום כאן תישא את השם שלו, וזו תהיה זכות למקום הזה. ובבניין אריאל ננוחם".

אביו של אריאל סיפר גם הוא על בנו: "אריאל היה ילד מדהים , שבגיל 21 עשה הרבה: זה ילד שבגיל 19 גמר תואר ראשון במדעי המחשב. ילד שרוצה לחזור לתוך התורה ולגדול אליה, והחליט שהוא לא רוצה להתגייס בשלב הזה אלא ללמוד תורה, וב"ה למד תורה בישיבה בת"א בראשותו של הרב חיים גנץ.
אנחנו לא היינו מודעים לכל הפעילויות, אבל אני חייב לשתף את עם ישראל במעשים שלקחו אותנו למקומות אחרים. אריאל, בחלק מהפעילויות שלו, הקים את קייטנת הדסים – קייטנה שמטפלת בילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. גם אנחנו כמשפחה לא נחשפנו אליהם, עד שאריאל הביא אותם לשבת אלינו. זו קייטנה של חמישה ימים עם פעילויות מגוונות. תבינו, להרים קייטנה כזו עם מימון ותרומות מאנשים שהוא פנה אליהם ונגע לליבם'".

כביש 446, בו נהרג אריאל, נחשב לכביש בעייתי וצומת הכניסה ליישוב ברוכין מוכה תאונות: משנת 2016 אירעו בצומת 16 תאונות דרכים בהן נפצעו 15 איש, יהודים וערבים.