אחדות רב מגזרית

תופי מערכת הבחירות מתחילים לרעום, ובעקבותיהם – יוזמות האחדות.

הציבור הדתי לאומי התורני שבע אכזבות מקבוצות קטנות שרצות לבד בשם האמת המוחלטת שהן ורק הן מבטאות, ונכשלות.

כולם מבינים היום שאין ברירה וחייבים להתגמש ולעבוד ביחד. התקדמנו, וזה בהחלט משמח.

בתקשורת המגזרית רצות כבר כמה יוזמות אחדות. המשותף לכולן: הבנה שהפעם חייבים לעבוד ביחד.

**

אחדות וחיבורים זה תמיד טוב ויפה.

אבל,

אחדות המוגבלת לגבולותיה הצרים של הציונות הדתית התורנית, זה לא מספיק.

לא רעיונית ולא פרקטית.

לא רעיונית: אין פה בשורה גדולה. נניח שהציבור שמבטאות מפלגות עוצמה יהודית, נעם, האיחוד הלאומי וחלק מהבית היהודי יצביע למפלגה אחת והיא, נניח, תעבור איכשהו את אחוז החסימה. אז בסדר, זה נחמד וטוב, אבל איפה הבשורה הגדולה?

בסוף, מפלגה כזאת תהיה תמיד מפלגה זוטרה בקצה המפה הפוליטית, וכולי האי ואולי תוכל להשפיע בשולי התנהלות הממשלה. אולי.

לא פרקטית: זה לא באמת מספיק כדי לעבור את אחוז החסימה. הציבור שבע האכזבות נרתע מאוד מהצבעה למפלגה שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה גבוליים.

למעשה, מפלגה שלא בטוח שהיא עוברת את אחוז החסימה, מפסידה אוטומטית חלק ניכר מתומכיה הטבעיים. ע"ע עוצמה יהודית ועוד.

האיחוד הנ"ל, איך שלא יבנו אותו, אינו מבטא ציבור גדול משמעותית כדי להתרחק מאזור אחוז החסימה. הפוטנציאל התאורטי שלו מוגבל מראש לאזור אחוז החסימה, וממילא, במציאות זה כנראה לא יעבוד.

לצערי, התובנות הנ"ל מביאות רבים וטובים להתייאש לגמרי מייצוג תורני, ולבנות על הצלחה רק במסגרת מפלגה שמובילי דרכה אינם שומרי תורה ומצוות, או מחוייבים לתורה רק באופן מוגבל. אם אין ברירה, אז אין ברירה, אבל אם יש, היאוש הזה תמוה ואינו מובן.

**

יש גם דרך אחרת.

מפלגת מחנה ישראל, הוקמה במטרה לייצר אחדות בין יראי ה', על בסיס תורני לא מגזרי. לא הקמנו את המפלגה כדי להכניס עוד קבוצת כוח למשחק הפוליטי, אלא כדי להציע פלטפורמה נכונה יותר ליצירת אחדות בין כוחות קיימים, חלקם כבר מיוצגים ע"י תנועות ומפלגות, וחלקם עדיין לא. 

אחדות נכונה יותר.

אחדות שכל יראי ה' יכולים להרגיש בה בנוח.

אחדות שתייצר בע"ה בשורה גדולה, סדר יום חדש ואמיתי.

ציונות דתית תורנית, חוזרים בתשובה, חרדים, וגם מסורתיים שרוצים הנהגה של תורה. כולם מוזמנים להיכנס ולהשפיע, כשווים בין שווים.

**

הפערים בין השאיפות של הקבוצות הללו אינם גדולים. (לצורך הדיון: הפערים בסוגיות הזהות היהודית והמשפחה היהודית בתוך מפלגת 'ימינה' גדולים בהרבה מהפערים בין חרדים לחרד"לים ברוב הסוגיות הציבוריות שעל הפרק).

ובמישור הפרקטי: פוטנציאל האיחוד הזה גדול לאין ערוך מפוטנציאל האיחוד של הציונות הדתית התורנית. בשונה מגבולות הגזרה המצומצמים של הציונות הדתית התורנית, איחוד רב מגזרי כפי שאנו מציעים, עשוי לגרום למאות אלפי יהודים לראות באיחוד כזה את ביתם הפוליטי.

אחדות כזו אם תיושם במציאות, יכולה לייצר מפלגה שנמצאת במרכז העשייה וההשפעה בממשלה. מפלגה תורנית שאינה מקובעת בגבולות הגזרה הצרים של תחומי העסקנות החרדית, ומאידך אינה מוגבלת בפוטנציאל מצביעים מצומצם על גבול אחוז החסימה, בגלל התעקשות על ייצוג מגזרי של הציונות הדתית התורנית לבדה.

**

אפשר וכדאי לבנות מפלגה גדולה השואפת להחיל את התורה על המציאות כולה.

אנו מציעים גם מתווה נכון יותר לעבודה משותפת. לא "סידורי עבודה" ומשחקי משיכות שמיכה של הרגע האחרון לפני סגירת הרשימות כפי שהתרגלנו לראות, אלא תשתית מסודרת של התפקדות, פריימריז, וייצוג הוגן והולם במרכז המפלגה. למי שיש השפעה ציבורית אמיתית, הדבר יבוא לידי ביטוי במספר המתפקדים שיתמכו בו. בלי דמיונות של "מגיע לי" ובלי כאבי בטן.

אז בהצלחה רבה לכל מקדמי האחדויות, הכיוון נכון וראוי, אבל נכון עוד יותר להרים את הראש מעל המים, להביט על התמונה הכוללת ולייצר חזון גדול יותר.

*********

שימו לב: תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה.