בתחילת השנה, ארץ ישראל התברכה בשפע מדהים של גשמים, שמילא לחלוטין את הכנרת, סימן ברור, על פי סודות התורה, שהשם מרוצה מעמו. גם בעיני האזרח הממוצע, מכיוון שישראל תלויה בגשם למען אספקת המים שלה, ברור שהגשם המיטיב היה ברכה אדירה. באמצע השנה, נגיף הקורונה החלה ועדיין נמשכת, והביאה כאוס ברחבי העולם, ואילצה את העם היהודי בארץ הקודש לסגת להסגר נוסף. ואז, רק לפני שבוע, בסוף השנה, הגיע "הסכם אברהם" ההיסטורי וברכתו הברורה של שגשוג ושלום פוטנציאליים. כך השנה האחרונה החלה והסתיימה בברכה גדולה וברורה. מה קרה באמצע? איך עלינו לשקול את מכת קורונה? הסתבר שהקורונה היא גם ברכה גדולה, אולי אפילו מונומנטלית יותר מהגשם והשלום. הכיצד?
המילה קורונה, כפי שציינו אנשים רבים, קשורה למילה כתר ומלכות. אתה יכול לטעון שבחירת השם קורונה הייתה צירוף מקרים בלבד, דבר חסר משמעות שנכנס לראשו של וירולוג מעבדה כאשר הוא או היא הביטו לראשונה במולקולה בצורת כתר תחת מיקרוסקופ בעל עוצמה גבוהה. אך עבור המאמינים שרגילים לתפוס את העולם מנקודת מבט תיאולוגית, ברור שמלך העולם, בורא הכל, רוצה שהאנושות תהיה מודעת יותר על מלכותו על חיינו. מבלי להצביע על עבירה זו או אחרת, ניתן להסיק בפשטות כי בשליחת נגיף הקורונה בכל העולם, תוך שיתוק החיים הכללים, ממדינה למדינה - שמראה לכולנו כמה אנו חסרי אונים מול צו אדון העולם, השם רוצה שנתחיל לשים לב יותר למלכותו ולשלטונו המוחלטת. הוא רוצה שאנשים ידברו על מלכותו כמו שאנחנו מתלבטים יום ולילה על החדשות. הוא רוצה ששידורי חדשות יכריזו על מעשיו הגדולים בתחילת כל השידורים. הוא רוצה שנשיאים, ראשי ממשלה ומלכים יכירו בידו המנחה במשך כל הנאומים שלהם, לא רק בסוף.
אנחנו יודעים שכל מה שהשם עושה הוא טוב, אבל קורונה? איך יכול להיחשב לנגיף קטלני שכזה שהרג מאות אלפי אנשים ברחבי העולם, נכה כלכלות לאומיות, והותיר מספר עצום ללא תעסוקה והכנסה כדבר מבורך? לפני שאני עונה, הסתכל על צירוף מקרים אחר לכאורה. אנו למדים מרבי עקיבא וממורתו, נחום איש גמזו, כי כל מה שהקב"ה עושה הוא טוב, כפי שנובע מהביטוי המפורסם, "גם זו לטובה". מה שמו של מומחה הבריאות שממשלת ישראל מינתה להוביל את הקרב נגד קורונה? פרופסור גמזו! גם זו לטובה! קורונה היא גם לטובה!
גבירותיי ורבותיי - נכנסנו לשלב חדש של היסטוריה האנושות, ולשלב חדש של גאולת העולם! כמובן שאנחנו צריכים להיות מאושרים! בשביל זה אנחנו התפללנו כל יום באלפיים השנים האחרונות - קורונה! הכתרת השם כמלך בכל העולם, בדיוק מה שאנחנו מתפללים עליו בראש השנה. קיווינו שגאולה תבוא בצורה פחות כואבת, אך הקב"ה אינו אשם בכך שאנשים לא התייחסו לאזהרת קורונה ברצינות. במקום זאת, רבים התנשאו בהתנשאות על כללי ההתרחקות החברתית ועל חבישת המסכות. ובכל זאת, אחרי כל מקרי המוות והנזקים, אנשים ממשיכים בדרכיהם הנוקשות, לא שמים לב למקור הנגיף, חיים באשליה גדולה שחיסון יימצא וכי החיים יחזרו למקובל.
כואב לי להודיע לכם. המשחק הישן הסתיים. החיים לא יחזרו כמו שהיו. אין עוד תיאטרון הולך. אם מדענים יעלו על חיסון, השם יכול לשלוח את קורונה 2 וקורונה 3 במידת הצורך על מנת להשיג את מטרתו. או שהוא יכול לשלוח שריפות בלתי נשלטות, הוריקנים בלתי ניתנים לעצירה, או פשוט לכבות חשמל בכל רחבי העולם ברגע. הגיע הזמן לגאולה - לרמת קיום חדשה, והשם יביא את זה לפועל בין אם נסכים לשיטותיו ובין אם לאו. מה זה אומר? על איזו רמה חדשה של גאולה מדבר? לחיות את החיים במודעות המתמדת של הנוכחות של המלך - לא ההכרה אחת לשבוע במלכות השם בשבת, אלא המודעות מדקה לדקה לנוכחותו בכל יום, כל היום, לאורך כל השנה, באופן שבו החיים היהודיים אמורים להתקיים. בעבר האנושות האמינה שהעולם הפיזי, החומרי הוא החשוב, ומשלמת מס שפתיים לרוחניות, אם בכלל - מה שמגדיר הרב קוק, "שכחי ה' בכליותם ונושאים את שמו על שפתם, בפיהם ובלשונם" (אורות המלחמה, 8).
כעת, עם הופעתו של קורונה, כללי היסוד השתנו. איננו יכולים לחזור למה שהיה - לעולם מלא שכחי ה'. הוא פשוט לא יאפשר זאת. סבלנותו הושקעה. 6000 השנים שהקצה לעולם הזה, מסתיימות בקרוב. או שנתפס בשינוי - או שהוא יצטרך ללמד אותנו, בדרכים לא נעימות יותר ויותר, חלילה.
כיצד נוכל להגיע לרמה חדשה זו? חושך העולם הפיזי כה עבה, כיצד נוכל ללמוד לראות את אור השם בכל רגע בחיינו? ממש בתחילת "שולחן ערוך", ה"באר הטב" מביאה עצה מהאריזל. כדי להציב את השם תמיד מול עיניו, "שויתי ה' לנגדי תמיד", אדם צריך להסתכל על העולם דרך ארבע האותיות של שם השם. קשה לעשות? נסה לכתוב את האותיות על עדשת המשקפיים השקופות וללבוש אותן לאן שאתה הולך עד שתוכל לדמיין את האותיות לאן שאתה מביט - כשאתה מסתכל על אשתך וילדיך, כשאתה צופה בחדשות בטלוויזיה, כשאתה רואה את נפלאות הטבע . רמה חדשה ומרוממת זו של מודעות וחיבור ללא הפרעה היא מה שהם דורש מאתנו כעת, לטובתנו, הטוב האולטימטיבי שאדם יכול להשיג, כפי שאומר דוד המלך במזמור שאומרים במהלך חודש אלול עד שמחת תורה: "לך אמר לבי, בקשו פני, את פניך ה' אבקש".
ברוך השם שהשלב החדש הזה של הגאולה הגיע! איזו ברכה מדהימה! המשיח בדרך! בסוף יום כיפור הזה נשמעו בשופר הגדול לחרוטינו - חופש מחושך העולם החומרי, מרדיפה עיוורת אחרי כסף, כוח ותהילה; מחושך הגלות, וממכת היהירות וההתנשאות האנושית. בואו נפתח את האוזניים ונשמע את קריאתה האמתי ל הקורונה - הכתרת המלך. נפקח את עינינו ונראה את מלכותו.
