לגלות את הגבורה האמיתית שלנו

המאמר נכתב בידי תלמידי ישיבת 'תום ודעת' בירושלים

פסח כבר עבר, ועתה אנחנו פוסעים בינות לשיבולים, שיבולי העומר, וסופרים את צעדינו בדרך לחתונה הגדולה בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, זאת ששום דבר, גם לא קורונה, תוכל להפריע לשמחה העליונה והמופלאה שתהיה אז.

מה זה אומר לנו? מה אנחנו עושים בספירת העומר? ומהם כלי-העזר להתקדם לקראת התכלית אליה אנו רוצים להתקדם?

בספירת העומר אנחנו צועדים בתוך נבכי נפשנו ומבררים ארבעים ותשע חדרים בלבנו, אותם אנו רוצים לתקן, שיתגלו ממנו החוצה בצורה הכי טובה, מתוך שמחה אמתית וקדושה.

הקבלה לִמדה אותנו כי יש שבע מידות בלב, וכל מידה מתכללת במידה השניה. מה הכוונה? שבכל מידה יש תוספת מהמידה השניה הנותנת לה ביטוי יותר מכוון ושלם במציאות. כל מידה בפני עצמה היא עוצמתית מאוד, ובשביל שתתגלה בצורה מתוקנת ובריאה היא מחלקת את עוצמתה ע"י שבעה פנים-צדדים שונים, ועל ידי כך מתגלית צורתה השלמה על כל היבטיה.

ועכשיו נרד למציאות: ימי ספירת העומר מחולקים לשבעה שבועות, המקבילים לשבע מידות הלב עליהם דברנו, ובכל שבוע שבעה ימים המקבילים לחלוקת שבעה המידות כמו שהם מתגלות בתוך המידה של אותו שבוע. השבוע הראשון הוא שבוע ה'חסד' והיום הראשון בשבוע הוא ה'חסד שבחסד' וכן הלאה 'גבורה שבחסד', 'תפארת שבחסד', עד היום האחרון, היום הארבעים ותשע – 'מלכות שבמלכות'.

שבת פרשת שמיני היא היום העשירי לספירת העומר, ה'תפארת שבגבורה'. בספר ספירת העומר מסביר הרב גינזבורג שהתפארת היא המאזנת ומשלים את החסד האלקי עם הגבורה והדין, ו'תפארת שבגבורה' הוא לפאר את האומץ. מה הכוונה לפאר את האומץ? בכל דור ישנם גבורים אותם מעריצים, גבורים בכח, גבורים אנשי רוח ובעלי מופת, אך הגבורים האמתיים אותם ראוי להעריץ הם האנשים עם אומץ נפש בעלי מסירות והקרבה אישית, אנשים שבכֹח גבורתם עשו את העולם טוב יותר – זו גבורה יפה באמת, תפארת שבגבורה.

למילה תפארת יש שני משמעויות: בתור שם עצם, המבטא פאר ויופי, ובתור פעולה, לפאר ולשבח. אם כן, תפארת שבגבורה הכוונה להעריך את היופי שבגבורה ולפאר אותה. על מנת להעריך אותה, עלינו למצוא דמות אחת של גיבור, הגיבור האישי שלי, דמות שהשכילה להשתמש בכוחות אותם העניק לה הקב"ה, דמות שנלחמה בגבורה למען המטרות הנעלות של העם היהודי ושל העולם כולו, דמות שהיתה נכונה למסירות נפש, דמות שחייה הם דוגמה חיה כמה יפה הוא האדם.

למעשה, דמות הגבור ביהדות היא הצדיק, הצדיקים שלנו אינם חדלי אישים וחוששים אלא מלאי כח וגבורה ורעננות, צדיק-גבור. ובכל זאת, יש צדיקים שצד הגבורה שלהם מתבלט יותר, צדיק-גבור שאותו ראוי לפאר.

מה אנו מרוויחים מדמות הגבור שלנו? אינינו סוגדים לו, חלילה, אבל הוא משמש לנו מקור השראה חיובי. לכל אחד תפקיד משלו וכוחו משלו, ולכן אין טעם לנסות לחקות באופן חיצוני את הגבור. אבל ניתן ללמוד ממנו עד כמה ראוי להתאמץ, עד כמה אפשר להתאמץ ולמתוח את גבולות היכולת האנושית, עד כמה יפה היא גבורת האדם כשהיא מופנית אל הטוב והישר.

שנזכה לפתח בנפשנו חיפוש אחר גבור אמיתי, ולקבל ממנו השראה לכל צעד בחיינו – כזה שלא מפחד משום דבר, ומתוך שמחה הולך על רצון ה' בגבורה, על מנת להראות ולגלות במציאות טוב מאיר ויפה יותר.