שנה טובה לכולם! חודש תשרי מגיע ואתו ימי הדין והרחמים וגם ימי השמחה. סמל מובהק של הדין והמשפט הוא המאזנים, "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה'" – כף זכות מכאן וכף חובה מכאן – לכן לתשרי מתאים מזל מֹאזְנַיִם. אך המאזנים אינם רק משהו שה' עושה, אי שם למעלה. לכל אחד ואחת מאתנו יש עבודה במאזנים של עצמו: "מֹאזְנֵי צֶדֶק... יִהְיֶה לָכֶם" – כמובן לא לרמות אף אדם, אבל בעיקר אל תרמה את עצמך! אל תזייף ואל תצטדק, אל תאמר אני צדיק ואני צודק, אלא היה שופט צדק.
ראש השנה הוא "לשון המאזנים" בזמן, שהרי לפי התורה החודשים מתחילים בניסן, ששה חודשים עד ראש השנה וששה חודשים אחריו. בימים הנוראים אנו אומרים שוב ושוב את שלש עשרה מידות הרחמים: "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה" – לשון המאזנים היא המדה האמצעית-השביעית, "וֶאֱמֶת", כמו שתשרי הוא החודש השביעי. אכן, לפי הקבלה, בכל חודש יש הארה מיוחדת של אחת ממדות הרחמים, ומדת וֶאֱמֶת מאירה בחודש תשרי בכלל, ובמיוחד בראש השנה ובשעת התקיעה בשופר. לכן לפני התקיעות אומרים את הפסוק "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת" (רמז לראש השנה) ובברכות התפלה והקידוש אומרים "וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד". עלינו לנהוג במדת האמת וה' יאיר לנו את חסדו האמתי.
משמעות נוספת של המאזנים בתיקון הנפש היא היכולת לקבל החלטה. כל החיים רצופים בצמתים כאלה, מהחלטות קטנות לכאורה ועד הכרעות גורליות כמו ההחלטה להתחתן עם בחירת לבנו (מזל טוב!). תמיד יש צדדים לכאן ולכאן, וצריך לשקול במאזני צדק ולדעת להכריע. בשביל זה לא די בסתם חכמה, צריך כח מיוחד של דעת, החל בישוב-דעת מעמיק ועד קבלת החלטה בפועל. המושג 'דעת' אינו רק ידיעה חיצונית אלא חיבור פנימי, התקשרות לדבר שאותו אני יודע, וכך אפשר להחליט. שימו לב שההופעה הראשונה של דעת בתורה היא בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו" – דבר שהתרחש בראש השנה.
לכל חודש שייך אחד החושים הפנימיים של הנפש. בחודש תשרי זהו חוש התשמיש שפירושו חוש המישוש בכלל ויחסי אישות בפרט, למשש זה את זה. לכאורה, בראש השנה ויום הכיפורים אנו עוסקים רק בתפילה ותשובה, הכל רוחני ומופשט, ומה שייך לכאן מישוש ותשמיש? אלא שהמאזנים מזכירות לנו שצריך איזון – באותה מדה שעולים למעלה, אל השמים, כך אפשר וצריך לרדת אל המציאות, למשש ולממש, וגם ליצור חיבור אמתי בין איש ואשה. נכון שביום כיפור אנחנו דומים למלאכים, אבל זכרו שביום הקדוש הזה הכהן הגדול שעובד במקדש ומכפר על ישראל חייב להיות נשוי (הפוך מהכהנים בדתות השקר שלא נושאים אשה).
נחזור לראש השנה. ביום הזה אירע החטא הראשון בגן העדן (כמו שלמדנו בפתח העלון): אדם וחוה עשו את הטעות הראשונה בעולם בקבלת החלטות, ובמקום להפעיל שיקול דעת נכון אכלו מפרי עץ הדעת. החטא הזה קשור לחוש המישוש-תשמיש, מתוך תאוה לחוש את הפרי האסור. גם חוש התשמיש בחיבור האיש והאשה, "והאדם ידע את חוה אשתו", לא נעשה אז בצורה הנכונה. את כל זה עלינו לתקן, ולהצליח כבר בראש השנה ליצור חיבורים נכונים בין איש לרעהו.
אחד הדברים שמייחדים את ראש השנה הוא שביום זה נפקדו שרה רחל וחנה שהיו תחילה עקרות – יום סגולה לחיבור פורה בין איש ואשה. והנה הגענו לשבט של חודש תשרי, הוא שבט אפרים שנקרא על שם הפריון ("כי הפרני אלהים בארץ עניי") ואותו מזכירים בהפטרה בראש השנה "הבן יקיר לי אפרים". אם כך, תשרי הכי מתאים להיות "ירח דבש", שפותח בתפוח טבול בדבש ומבשר לנו שנה טובה ומתוקה!
מתוך עלון התחדשות מתורתו של הרב יצחק גינזבורג
