את סיורנו אנו פותחים בתפילת הנץ ביישוב השלו והיפה מבואות יריחו הנושק לעיר יריחו ממערבה. לאחר התפילה עם מארחינו בני המקום, עידו מאושר המנהל התפעולי של 'עמיתים לטיולים' מעביר תדרוך קצר ומיד אנו מנצלים את שעות הבוקר הקרירות ויוצאים לדרך בהובלת עידו ובהדרכת ד"ר חזי הורן, איש אשכולות מומחה להיסטוריה, בוטניקה, זואולוגיה ורופא נשים מוערך.
עת אנו יוצאים לסיורנו, סיור נוסף מבית 'עמיתים לטיולים' בהובלת עמית אררט, תחת אישור צבאי מיוחד, מגיע ברכבים עד למוצב דיה לסיור עומק במבצר הדוק הכולל את מערות המרגלים ואמת המים הדרומית של האתר. אנו חולפים מול בתי היישוב הנאים הצבועים בגוני חום פסטל ומתמזגים היטב עם הנוף הסובב. מלבד כתמי ירוק מרענן הפזורים בין בתי היישוב דרכנו חולפת על פני אתר ארכיאולוגי מעניין בלב מבואות יריחו, אמת המים הצפונית של יריחו.
חזי נעצר אל מול האמה הבנויה אבן שחלקה נחשף בחפירה ארכיאולוגית ומגלה כי מגלש המים של העוג'ה הנשפך מצפון למיקומנו שימש בימי הורדוס כמקור מים חשוב. אמה אשר יצאה ממנו התפצלה לשני סעיפים אשר הובילו מים לעיר ארכילאיס שנבנתה על ידי בית הורדוס, וכן לעיר יריחו מדרום, עיר אשר זכתה מלבד מים אלו לעושר מים אדיר אשר אל תוצאותיו המוריקות נצפה היום ממרומי מצוק ההעתקים. אנו מקיפים את היישוב המתעורר לאיטו תוך מבט אל מעיין מבואות יריחו הבולט בין מספר עצי נוי חריגים בנוף מדברי זה, תוך שרבים מסמנים את המעיין כנקודת התרעננות חשובה אותה כדאי לפקוד לאחר סיורנו.
מולנו מדרום מעבר לקניון נחל מכוך בולטת בירוק נערן (פרבר צפוני של יריחו) בה חשף פגז טורקי שנורה במלחמת העולם הראשונה רצפת פסיפס מרהיבה בבית כנסת עתיק מן התקופה הביזנטית (לפני 1,400 שנה). למרות הצביטה יהודית בלב נוכח האתר היהודי החשוב שנמצא דקות הליכה ספורות ממיקומנו, היום יעדנו אתר יהודי חשוב לא פחות, ואנו גולשים בתלילות אך בדרך נוחה אל ערוץ נחל מכוך, נחל מרשים הנשפך מהר בעל חצור אשר בשומרון אל הירדן מצפון לים המלח.
הנחל חותר עמוק בתוך שכבות הקרקע הגירנית וחושף קניון מרשים בשלל גווני חום-לבנבן בו נאחזים בירוק מתריס הקשוחים שבצמחי המדבר בשולי המצוק. קניון הנחל עמוס בולדרים בצורות שונות כיד הדמיון הטובה, אך מסלול ההליכה עובר בנוחות על סחף חלוקי נחלים בין שלל סלעי הענק.
כיאה לנחל בסדר גודל שכזה מספר מפלים קטנים מאתגרים את דרכנו אך מתגלים כקלים יחסית למעבר, למרות זאת חלק מהעמיתים בוחרים לחצות דרך מפל צדדי מסוג "החפץ חיים", מפל אנכי מאתגר עם מעט נקודות אחיזה, יש אנשים שצריכים קפה כדי להתעורר בבוקר, ויש כאלו הדורשים מנת אדרנלין.
מפל נוסף המצריך גישור על מדרגה גבוהה במקצת נחצה בקלות בתמיכת "סולם גנבים" אותו פורס עמיתנו עידו מאושר המאפשר לנו בטובו לטפס על ירכו כדי לחצות בבטחה. לאחר חציית המפלים, מקבל קניון הנחל מראה פחות דרמטי, צוקים נמוכים במקצת אשר ביניהם דרך חלוקי נחל לבנה, ורק הדהוד קריאות הקאקים ומשק כנפיהם בין קירות הקניון מזכירים את עוצמת הקדומים של קניון זה.
חזי נעצר במקום פתוח יחסית בלב הקניון ומגלה כי סביבנו נמצאות אלפי חלמוניות, פרח הפותח את עונת הסתיו ברחבי הארץ בפריחה צהובה מרהיבה, אלא שעתה החלמוניות עדיין במצב הבצל שלהן, בעוד כחודש עת תתחיל הפריחה יתגלה עיקול נחל זה כמוקד עלייה לרגל של חובבי בוטניקה בפרט, ויופי טבעי בכלל.
החלמוניות בדומה לחצב אימצו אסטרטגיה של פריחה לפני העונה הגשומה, צמחים אלו אוגרים אנרגיה בפקעת החבויה תחת האדמה בעונת הגשם והאביב, ועם הגעת עונת הסתיו מנצלים את האנרגיה ופוצחים בפריחה מרהיבה.
פריחה מוקדמת זו אומנם קשה בשיא עונת היובש, אך מעניקה לצמח בלעדיות כמעט מוחלטת בין החרקים האחראים על האבקה וכן הבשלת הפרי אל תוך עונת הגשמים ותנאים נוחים להכות שורש בידי דור הצמחים הבא. פרי החלמונית מכיל חומר שומני החביב על נמלים, והם גוררות את הפרות עימן לקיניהן ועוזרות בהפצת זרעי החלמונית.
דרכנו מגלה עוד מפל קטן נוסף המספק מקום להדגים אקרובטיות מסוימת, אך גם הוא נחצה בקלות, ומספר מטרים אחריו עוצר מדריכנו בין ריכוז של צמחי מדבר להקניית עוד ידע על הצומח שניקד את דרכנו בירוק. תפוח סדום על פניו חלפנו הינו עץ ממשפחת האסקלפיים, פריו דומה לתפוח אך הוא רעיל. על פניו מוצא מקלט החרק כושן ארסי, חגב שחור - צהוב שצבעיו מזהירים טורפים מפני רעילותו.
תוך פרי תפוח סדום נמצאות שערות רבות מהן ניתן להכין פתילות למנורות שמן, ולכן קיבל הצמח גם את השם פתילת המדבר הגדולה. היא "פתילת המדבר" אשר עפ"י המשנה של "במה מדליקין" הנאמרת בכל ערב שבת, אסור להדליק בה את נרות השבת. בן משפחה של הבוצין המפורץ המוכר הגדל כאן הינו בוצין שיחני, הקטן יותר ובעל פריחה צהובה נאה. כתלה חריפה משמשת כצמח תה בכמות קטנה, מציץ סורי מפגין לעומתו פריחה כחולה. שיכרון זהוב הינו בעל פריחה צהובה סגולה אך בעל תכונות רעילות.
ולסיום אנו מתוודעים אל הצלף אשר את פרותיו המוחמצים אנו מכירים ממדפי המרכול, אך במדבר קוציו המעוקלים משמשים גם כדי להוציא עלוקות מגרונות העיזים. הציפורים אשר קראו מעלינו הינם עורבים מסוג קאק, חברותיים וחכמים ונוטים להצטרף בלילות לשינה משותפת במערות ומחצבות.
אנו נוטשים את ערוץ נחל מכוך ששרת את דרכנו היטב ופונים בעליה חדה מזרחה אל ערוצון תלול המוביל אל רמת המדבר. העליה חדה ועוברת במקומות מעט צרים, ומסתבר כי פקקי תנועה הינה בעיה המלווה גם טורי מטיילים.
תוך הקפדה על כללי תנועה זהירים אנו מתרוממים בגובה וגם ברוח מול הנוף הנפרש מולנו במלוא הדרו, עשרות גבעות חומות המשתפלות זו מול זו מעבר לערוץ המכוך מצפון, ומדרום המשך הערוץ בו עלינו המתחתר בין הגבעות ואנו עימו.
ככל שאנו צוברים גובה גם השמש עושה כך והחום מתגבר, אך השקעה של זיעה רבה וצבירת צעד לצעד מגלים כי רוח האדם מנצחת אף את העליה התלולה ביותר ואת חום הקיץ ההביל. עם ההגעה אל רמת המדבר הדרכים נוחות יותר, ודרך עפר רחבה, כמו גם האנטנה הגבוהה של מוצב המודיעין דיה מנחים את צעדינו אל נקודת גובה הצופה אל בקעת יריחו, הורקניה, ערבות מואב והמצוקים הסוגרים על הבקעות מכל עבריהן.
מעל קו הרכס מדרומנו בולט מפתח נחל פרת, ומבצר קיפרוס במוצא הנחל אל בקעת יריחו, מבצר הרודיאני ששמר את דרכי הגישה במעלה נחל פרת. אך המראה המרשים מכל הינו של מוצב דיה החדיש אל מול מבצר דוק החשמונאי, שניהם נועדו לשלוט על מרחב יריחו, כל אחד בנוי על גבעה ושניהם צופים זה אל זה מעבר קניון תלול, ומעבר לאלפיים שנים, הראשון נוצר את זכרו של השני והשני מכוון את עתידו של הראשון.
דיה הינו מוצב צהל"י מודרני מעליו בולטת בעיקר אנטנת תקשורת הבולטת למרחוק, ואילו מעל הגבעה בה שכן מבצר דוק בולטת חומה רבועה המקיפה את ראש הגבעה סביב, בה פתח מקושת ואליו מוביל שביל בצורת זיג-זג אשר צלמים אוהבים ללכוד את דמותו כאשר טור המטיילים עולה אל המבצר ומדגיש את תוואי השביל בעל הצורה הייחודית.
הליכה קלה אל הרכס הבא הנמצא ממש מול מבצר הדוק משחררת קריאת וואו חרישית, כאשר מולנו נפרש נוף דיה מול הדוק במלוא הדרו וביניהם העיר יריחו על שלל שכונותיה הפזורות במן בוקה ומבולקה בין שטחים חקלאיים משתרעת ככתם ירוק הרחק מטה מעבר למבצרים החולשים עליה.
חומת מבצר הדוק הנראית שמורה נבנתה בתחילת המאה שעברה בידי מסדר הפרנציסקנים כחלק מכנסיה שבנייתה מעולם לא הושלמה, מעברו השני הנסתר מעיננו של המבצר תלוי על ההר כמו על בלימה הקרנטל, אתר משיכה לצליינים ואליו מוביל רכבל נוח מהעיר יריחו. בניית הכנסייה החריבה את שרידי המבצר החשמונאי, ולא נערכו כאן חפירות ארכיאולוגיות מעמיקות, אך על הגבעה עליה אנו ניצבים קו ישר של ערימות אבנים בלתי מרשימות מסגיר שרידי דייק מצור חשמונאי עתיק, וסיפור מרעיד סיפים מאותה תקופה.
מבצר דוק (נודע גם בשם דגון) הוא הראשון ממבצרי החשמונאים שנועדו להגן על המדינה היהודית ששחררו מעול היוונים, מבצר זה נועד לבצר את השליטה על יריחו - העיר החשובה מעין כמוה כמקור תבואה לירושלים, מקום גידול בושם האפרסמון היוקרתי וכצומת דרכים. החשמונאים הקימו מבצרים רבים אשר שימשו גם כארמונות שלטון מקומי ואתרי מפלט לעת הצורך.
לאחר נפילת ארבעת בני מתתיהו, יהודה בקרב אלעשה, יהונתן נפל בשבי ונרצח, יוחנן נפל תוך מסע מלחמה בנבטים, ואלעזר נהרג בסיפור הידוע בו קטל פיל מלחמה, נותר רק שמעון התרסי אשר שלט כנשיא וכהן גדול במשך יותר מעשרים שנה במדינה היהודית העצמאית. ב-"ניגוד" לישראל של היום שהינה אי של יציבות, הייתה המדינה החשמונאית נתונה בתוך ים של תככים.
חתנו של שמעון, תלמי בן חבובו מושל יריחו הזמין אותו לסעודה בארמונו המבוצר - הדוק. שמעון הגיע עם אשתו ושניים מבניו, ובמהלך הסעודה התגלה כי תלמי מסיבה שאינה ידועה לנו, אך משערים כי זמם יחד עם גורם חיצוני לתפוס את המלכות, פותח במרד. החרבות נשלפו, שמעון התרסי נרצח ואשתו ובניו נפלו בשבי. בנו של שמעון, יוחנן הורקנוס יורש את כס המלכות, מגיע לנקום את דם אביו, מקים דייק ומגדלים ומטיל מצור על מבצר הדוק.
המצור נמשך זמן רב, אך כל אימת שנראה כי יוחנן מנצח מעלה תלמי את אם המשפחה אל החומות ומענה אותה, אך היא מתעלמת מהכאב וצועקת לבנה לעשות נקמה.יוחנן אשר חס על אימו מעכב את ההכרעה, ולאחר שנתיים מגיעה שנת השמיטה, המשאבים דלים והמצור מוסר. תלמי מנצל שעת כושר זו, רוצח את השבויים ונמלט לפילדלפיה (שמה היווני של רבת עמון אותה עת).
הליכה קלה מובילה אותנו אל מרגלות המבצר, ממנו נשקף הקניון החוצץ בין הדוק ומוצב דיה, ובין מצוקיו בולטות מערות רבות, וגם דמויות חברי הקבוצה השניה של העמיתים אשר סיימו לפני שעה קלה את הסיור כאן וירדו לחקור את מערות המרגלים.
כתף יריחו מוזכרת בתאור נחלות השבטים, וסיפור ידוע נוסף הוא הסיפור על המרגלים אשר שלח יהושע לתור את יריחו, פגשו את רחב ובעצתה נמלטו אל המערות בהרים מעל יריחו עד אשר הרודפים אשר נשלחו לתפוס אותם יתייאשו.
כמובן שאיננו יודעים לבטח באילו מערות בדיוק הסתתרו, אך מערות אלו תחתינו צופות היטב על תל יריחו המקראי, ומהן ניתן לראות מתי הסתיים המרדף, וגם בעלות נגישות לא קלה המאפשרת מסתור ולכן קיבלו את שמן, מערות המרגלים.
בימי מרד בר כוכבא שימשו מערות כתף יריחו כמערות מפלט, ונחשפו בהן ממצאים רבים, בין השאר תעודות כלכליות המראות כי היישוב היהודי ביריחו התקיים עד ימי מרד בר כוכבא ועסק בחקלאות מגוונת, מטבעות, מסרק יוקרתי שיובא מאסיה וסנדל מסומר שנתן לאחת המערות את שמה. אך ללא ספק הממצא אשר מזעזע כל נפש יהודית הוא שרידי לוחמי בר כוכבא אשר נרצחו על ידי הרומים וגופותיהם נותרו ללא קבר, עדות כי היישוב היהודי ביריחו חדל רק לאחר מרד בר כוכבא.
אנו עולים במעלה הזיג-זג האייקוני של הדוק (כמובן שמספר צלמים תפסו כבר עמדה מרוחקת כדי לצלם את טור העולים), וחוצים את מסתור החומה דרך השער המקושת השמור לחלוטין בראש המעלה. מאחורי השער מתגלה משטח נרחב אותו תוחמת החומה, במרכזו שרידי כנסיה בצורת מפתח (לפי דרכם של בוני האתר בני ישראל נכנסו לארץ דרך יריחו ולכן יריחו היא המפתח לארץ - תודה לחוקר הארץ מאיר רוטר על תוספת זו) ודלת הברזל של הכנסיה ועליה סימנים נוצריים מתגוללת באזור ומשמשת כרגע ככיסוי בטיחות לבור מים. ליד שרידי הכנסיה הר של שפוכת והריסות הממתין לחוקרים, ובצד הדרומי צמודים לחומה מבני מגורים שלמים לחלוטין, כולל גרם מדרגות נח המאפשר עליה אל גג המבנים לתצפית מדהימה על האזור.
העמיתים העייפים תופסים מנוחה בצל המבנים, ואילו הסקרנים והערניים מטפסים עם חזי אל הגג להרחיב ידע ולרומם את רוחם מול הנוף הפורץ מכל עבר. חזי מגלה כי ממש תחתינו כמה עשרות מטרים על המצוק המערבי תלוי על הצוקים התלולים מנזר הקרנטל, כך שאיננו יכולים לראותו. שמו נגזר משיבוש המילה הלטינית שפירושה "ארבעים" ומאזכרת מושג נוצרי בו האיש הההוא יצא לארבעים יום למדבר בהן התנסה על ידי השטן.
בתקופה הביזנטית היה בראש ההר מנזר, חריטון עזב את מנזר פרן מפאת המוני המבקרים שפקדו אותו, ובהמשך נדודיו הקים עוד שתי לאורות: דוקה (הר קרנטל) וסוקה (נחל תקוע). לפני מלחמת העולם הראשונה כאמור החל המסדר הפרנציסקני לבנות כאן כנסיה, שלא הושלמה לעולם.
תחתינו פרושה יריחו על שלל אתריה, ממש תחתינו כיכר עגולה עטורת דקלים המסמנת את תל יריחו הסמוך אליה ממזרחה, מכאן נראה התל כגבעה חומה אפרפרה הבולטת בזרותה מול העיר המוריקה. תחת המבנים הסמוכים לתל יריחו הבולטים בגגות רעפים אדומים שוכן מעיין אלישע, אשר הנביא אלישע המתיק בנס את מימיו.
אלישע עלה לאחר מכן אל השומרון, סמוך למקום בו היום שוכנת גבעת אסף שם קיללו אותו הנערים, אולי מכיוון שהתפרנסו מהבאת מים חיים לאזור בו שכן המעיין ואלישע המתיק את המים וגזל את פרנסתם. אלישע זימן דובים אשר קטלו 42 מהנערים, ויש המפרשים ואומרים כי לא היו " לא דובים ולא יער".
הנחל הקניוני תחתינו זרם בעבר הישר אל העיר יריחו, אך השלטון המוסלמי האומאי בנה מפעל הטיה מרשים אשר הסיט את מימי השטפונות אל נחל פרת על מנת למנוע הצפות בלב יריחו. תל קטן מעט מדרום לתל יריחו הינו הריסות הגימנסיון של הורדוס, ותחת החממות הסמוכות אליו שכן ההיפודרום אותו בנה הורדוס.
בערוב ימיו של הורדוס ידע שאיש לא יתאבל עליו, ולכן כלא את חכמי ישראל בהיפודרום וציווה להוציאם להורג לאחר מותו כדי שהעם כולו יבכה לאחר לכתו. למרבה המזל יורשיו היו רחומים ממנו ושחררו את החכמים, לרווחת העם כולו.
על מבצר מדברי חשוב כמו הדוק בדומה לסרטבה ומצדה להיות מצויד במערכת אגירת מים. שנים רבות תהו החוקרים היכן מערכת זו, והעלו חרס בידם. לאחר ירידה אל הואדי מצפון למבצר נעצר מדריכנו בלב ערוץ הואדי ואומר כי החוקרים הידועים דוד עמית וזאב משל תהו על שאלה זו בדיוק, כיתתו רגליהם סביב המבצר, וגילו כי בואדי זה עברה אמת מים באורך 500 מטרים אשר מילאה מספר בורות שהיו מוסתרים תחת קיר מעברו המזרחי של המבצר. קשה מאוד לאתר את שרידי האמה הקלושים, אך באביב האדמה התחוחה יחסית בה נחצב תוואי האמה מתמלאת בפריחה, וקו צבעוני - כמו מראה תעתועים - חושף בצבעוניות עזה את תוואי אמת המים.
כאן המקום לגלות סוד מטיילים, בימים חמים במיוחד אני נוהג לקחת עימי ליטר או שניים של קרח, אשר מפשירים במהלך היום ומהווים מקור מים צונן ומרענן. מים קרים אלו מצננים את דרכנו חזרה, הפעם בנוחות על דרך עפר המובילה לכיוון נערן, ומעט לפני הכניסה לנערן אנו שבים וחוצים את נחל מכוך בואכה מבואות יריחו.
ואם כבר בסודות מטיילים עסקינן, ככל שהיום חם יותר המעיינות בדרך מושכים יותר ומרעננים יותר, ובפרט מעיין מבואות יריחו שעל פניו חלפנו הבוקר. סביבת המעיין מטופחת, ספסלי ישיבה ושולחנות עץ נוחים פרושים סביב, ועצי נוי צובעים את האזור בירוק. בריכת המעיין נבנתה לרווחת ציבור המטיילים תחת מפל טבעי בערוצון נחל יבש המצל בשעת אחר צהריים על רובה של הבריכה. הבריכה רחבת ידיים ומכסה שטח של כעשרה מטרים על שמונה, ועומק מימיה עד כמטר חצי.
צינורות פלסטיק מוצנעים מגלים כי מעת לעת ממלאים את הבריכה במים זכים ולפני שבת מרוקנים אותה, דבר המסביר את נקיון המים.
היה יום ארוך ומאוד חם, ואנו רוחצים בבריכה הנפלאה ומשיבת הנפש שעה ארוכה, מחליפים חוויות, וכבר מתכוננים לסיור הבא.
לד"ר חזי הורן על סיור מתוכנן היטב - מלא ידע, נופים, מורשת והדרכה מעמיקה ומלאת חן, לעידו מאושר שהיה נווט החוד והטורח כל הזמן מאחורי הקלעים, פותר בעיות, מסייע למתקשים ומפיח רוח במפרשי ספינת הסיורים, לעמית אררט, הקפטן של 'עמיתים לטיולים', על ארגון מדהים תוך זמן קצר של צמד סיורים איכותיים אל אחד מאתרי המורשת החשובים של עם ישראל, ולעשרות העמיתים אשר באו לחוות את נחל מכוך, הדוק ונופי יריחו, ולזכור ולכבד את פועלם של החשמונאים.
