יום ראשון כ' סיוון, פרק ו' הלכות ייבום וחליצה
הראויות לייבום ולחליצה
פירוש מילולי למונחים מהפרק:
צרת ערווה: כאשר אשה נצרכת ליבום ועימה נופלת ליבום אשה נוספת של אותו בעל שמת (שהיה נשוי לשתי נשים) שהיא ערווה לגבי היבם (כלומר קרובת משפחה האסורה בנישואין עם היבם מהתורה מצד עצמה, כגון בתו של היבם), אזי גם האשה הראשונה שאינה אסורה ליבם מצד עצמה אסורה להתייבם לו מכח האשה השנייה, וכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.
זיקה: אדם נשוי שמת בלי להשאיר אחריו בנים, אחיו מצווה לייבם את אשתו -הקשר שנשאר נקרא "זיקה".
תחזיקו ראש:
יש אחין שהן ראויין לייבום, או לחליצה; ויש אחין שאינן ראויין, לא לייבום ולא לחליצה, ואין להן זיקה (=אין בהם חיוב במצוות הייבום והחליצה) כלל, אלא יבמתו מותרת לזר. ויש אחין שהן ראויין לחליצה, ואינן ראויין לייבום; ויש אחין שהן ראויין לייבום, ואינן ראויין לחליצה.
ללא זיקה: גברים שאינם ראויים להוליד, נשות חסרי דעת, אשה שהיא ערוה (כמפורט בפרק) ועוד.
רק ייבום: החירש והשוטה והקטן (מפני שאין בהן דעת לחלוץ) -כנ"ל במתייבמת.
רק חליצה: הספקות ערווה, האסורה ליבם, סריס, זקן ביותר ועוד.
מי שמת אחיו והניח 2⃣ נשים, האחת אסורה על יבמה משום ערווה, והשנייה אינה ערווה -כשם שהערווה פטורה מן החליצה ומן הייבום, כך צרתה פטורה. דוגמאות לדין מסתעפות להלכות רבות המופיעות בהלכות י"ד-ל"א.
