יום שני ה' תמוז - פרק ו' הלכות איסורי ביאה.
נידה וזבה
דם הנידה, ודם הזבה, ודם הקושי שבאים בצירי הלידה, ודם היולדת, ודם טוהר של יולדת - כולו דם אחד הוא.
-הטומאה נקבעת לפי זמן הראייה אף שאין הבדל מציאותי בין אותם הדמים.
הכלל: מיום שקובעת וסת, מתחלקים ימיה: 7 ימים נעשית נידה כשרואה דם, ואחריהם 11 ימים שנעשית זבה כשרואה דם, וחוזר חלילה.
עד שתלד, או תקבע וסת אחר.
חילוקי הדינים: א) נידה – טמאה שבוע בלבד, ואפילו שופעת דם.
ב) זבה קטנה – טמאה יום אחד.
ג) זבה גדולה – סופרת שבעה נקיים
