הלכות חגיגה פרק ג
ג,אמצות עשה להקהיל את כל ישראל, אנשים ונשים וטף, בכל מוצאי שמטה כשיעלו לרגל, ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת--שנאמר "מקץ שבע שנים, במעד שנת השמטה--בחג הסכות. בבוא כל-ישראל ... הקהל את-העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך ..." (דברים לא,י-יב).
ג,בכל הפטור מן הראיה, פטור ממצות הקהל--חוץ מן הנשים והטף והערל; אבל הטמא פטור ממצות הקהל--שנאמר "בבוא כל-ישראל" (דברים לא,יא), וזה אינו ראוי לביאה. והדבר ברור שהטמטום והאנדרגינוס חיבין, שהרי הנשים חיבות.
ג,גאימתי היו קוראין--במוצאי יום טוב הראשון שלחג הסכות, שהוא תחלת ימי חלו שלמועד שלשנה שמינית. והמלך הוא שיקרא באזניהם, ובעזרת הנשים היו קוראין. וקורא כשהוא יושב; ואם קרא מעומד, הרי זה משבח.
ג,דמאיכן היה קורא: מתחלת חמש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע; ומדלג ל"והיה, אם-שמע" (דברים יא,יג), וגומר אותה; ומדלג ל"עשר תעשר" (דברים יד,כב), וקורא מ"עשר תעשר" על הסדר עד סוף ברכות וקללות, עד "מלבד הברית, אשר-כרת אתם בחרב" (דברים כח,סט), ופוסק.
ג,ה[ד] כיצד הוא קורא: תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים, כדי להקהיל את העם; ומביאין בימה גדולה, ושלעץ היתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים. והמלך עולה ויושב עליה, כדי שישמעו קריאתו; וכל ישראל העולים לחג, מתקבצין סביביו. וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך--כדי להדרו ברב בני אדם. והמלך מקבלו כשהוא עומד; ואם רצה, יושב. ופותח ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו עד שהוא גומר, וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות. ומוסיף שבע ברכות, ואלו הן.
ג,ורצה ה' אלהינו בעמך ישראל ..., מודים אנחנו לך ..., אתה בחרתנו מכל העמים ... עד מקדש ישראל והזמנים, כדרך שמברכין בתפלה; הרי שלוש ברכות כמטבען.
ג,זרביעית מתפלל על המקדש שיעמד, וחותם בה השוכן בציון; חמישית מתפלל על ישראל שתעמד מלכותם, וחותם בה הבוחר בישראל.
ג,חששית מתפלל על הכוהנים שירצה האל עבודתם, וחותם בה מקדש הכוהנים; שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול, וחותם בה הושע ה' עמך ישראל, שעמך צריכין להושע, ברוך אתה ה' שומע תפלה.
ג,ט[ה] הקריאה והברכות בלשון הקדש, שנאמר "תקרא את-התורה הזאת" (דברים לא,יא)--בלשונה, אף על פי שיש שם לעוזות. [ו] וגרים שאינן מכירין, חיבין להכין לבם, ולהקשיב אזנם לשמע באימה ויראה וגילה ורעדה, כיום שנתנה בו בסיני.
ג,יאפלו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כלה, חיבין לשמע בכונה גדולה יתרה. ומי שאינו יכול לשמע--מכון לבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת; ויראה עצמו כאלו עתה נצטוה בה, ומפי הגבורה שומעה--שהמלך שליח הוא, להשמיע דברי האל.
ג,יא[ז] יום הקהל שחל להיות בשבת, מאחרין לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות והתחנות, שאינן דוחין את השבת.
