אייר זה חודש שמכיל הרבה. חודש שכל כולו חיבת העם והארץ - החל מיום ההילולה של רבי מנחם מענדיל מויטבסק, ראש עליית תלמידי הבעש"ט (העליה הראשונה!) ועבור בימים של קיבוץ גלויות ושחרור חבלי ארץ הקודש. אבל מבחינתי, אמרת אייר - אמרת ר' שמעון. מירון. ריח של נרות. ריח טוב של אש. הרבה אור, הרבה פשטות באוויר והמון אהבת ישראל.
מובא בזוהר, כמה פעמים: "אנן בחביבותא תליא מילתא" –אצלנו הכל תלוי באהבה. הסודות העמוקים שהתגלו לרשב"י, היכולת לקלוט דברי אלוקים קדושים ונשגבים, במה תלוי הכל? באהבה הפשוטה שבין החברים.
אלפי תלמידיו של ר' עקיבא מתו במגיפה משום שלא נהגו כבוד זה בזה. הם היו תלמידי חכמים עצומים. אבל כנראה שתורה ללא אהבת ישראל לא יכולה להתקיים.
וכאן בא ר' שמעון, אחד מהבודדים ששרדו, ואומר לנו: חבר'ה, זה לא קצת תלוי באהבה – חמישים אחוזי השפעה... זה לא איזה תבלין נחמד כזה, משהו שייתן טעם קצת יותר טוב לעבודת ה' שלך. הכל תלוי באהבה! היכולת של התורה לרדת לעולם והיכולת שלך להתקרב לה', קשורות ישירות ליכולת שלך להתקרב ליהודי אחר ולראות אותו בעין טובה.
ובאמת, יש משהו בציון רשב"י שמשנה את צורת ההסתכלות הרגילה על המציאות. למשל, כשרואים מישהו צועק לעצמו באמצע הרחוב עוברת בראש איזה מחשבה של 'בטח משוגע'... אבל בתוך הציון יש מן הבנה פנימית שאנחנו באמת לא מבינים כלום, שכולם פה בנים ובנות של מלך ואין שום סיבה לחשוב שאת מחוסרות הבית שישנות פה על הרצפה בפינה ה' יתברך אוהב פחות ממני, ומה אנחנו בכלל יודעים על מישהו בעולם הזה.
מסופר באידרא זוטא, פרק מופלא בזוהר המתאר את יום הסתלקותו של רשב"י, בו גילה רבי שמעון לתלמידיו את העמוקים שבסודות הזוהר. המקום שבו ישבו היה מוקף באש. הוא כבר ידע את הסודות. אבל בשביל להוריד אותם לעולם היה צריך שכל החבורה תשב ביחד באהבת חברים, בעיגול אש שאין לו ראש וסוף.
מתוך פנימיות התורה שרשב"י גילה, צמחה גם תורת החסידות, וכל עבודת הלב בשמחה ואהבה. מכאן הכל התחיל.
ל"ג בעומר הוא יום קבלת התורה של פנימיות התורה והכנה פנימית לקבלת התורה בשבועות. כשביניהם ימי ספירת העומר, שבהם אנחנו עובדים יום יום לתקן את מידותינו ולטהר את ליבנו לקראת היום הגדול. הרבי מליובביץ' אומר שרשב"י הוסיף על משה רבנו, וגילה את פנימיות התורה ואנחנו צריכים להוסיף על רשב"י. כל יהודי, בכל מדרגה שיהיה, צריך לקבל את הכוח מהצדיקים שקדמו לו ולעשות כל מה שהוא יכול לקירוב הגאולה.
"ובזכות הזוהר יפקון מן גלותא ברחמים" אמן!
