עמיתים לטיולים בסיכום הסיור האחרון בסדרה שהוליכה לאורך נחל לכיש ממורדות הר חברון ועד לשפך הנחל לימה של אשדוד:
הפעם (בשבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל) הסיור משלב בעיקר זיכרון ומורשת לאומיים במאפיינים גיאוגראפיים-נופיים מקומיים ליד הנחל.
המסלול נצמד למיתווה ההולך בכלליות מדרום לצפון על גב רכס הכורכר הרביעי שבמישור החוף. מתחילים במשלטי עיבדיס ברום של כ-100 מ' מעפה"י והולכים במיתאר גבעות כורכר רכות ועגלגלות כשביניהם שטחי מישור רבים המכוסים בגידולים חקלאיים שונים: כרמי זיתים, דגנים, מטעי אבוקדו, פרדסי הדר, חוחובה (כנראה המקום הצפוני ביותר בארץ לגידולה) ועוד. ממזרח משתרעים בתחילה מרחביה של בקעת שפיר וכשנצפין מרחבי בקעת באר טוביה, שנעבור בהם, הממוסגרים בצפון בגבעות עזריקם שהם המשך הרכס הרביעי. אנו צועדים לשם, לפאתי היער והמושב עזריקם.
את סיפורי מורשת הקרב והנופלים במרחב זה, שמצפון לקבוץ נגבה, אנו מייחדים למשלטי עיבדיס (תש"ח, יולי 48' לקראת תום ההפוגה הראשונה - לאנשי גד' 53, 54 ,52 בחט' גבעתי ולפלוגה הממונעת – שועלי שמשון) ולגבעת גד' 53 שעליה מונצחים נופליו הרבים במלחמת השחרור ; וכן שוב ללוחמי גד' 53 ולמערכתם לתפיסת בית דאראס (מאי 48') מידי תושביו החמושים והלוחמים הלא סדירים ובמיוחד לאחיזתם העיקשת והמוצלחת בבית דאראס מול המתקפה המצרית (גם היא כבעיבדיס בתחילת יולי) ליצירת ראש גשר מאיסדוד וניצנים שבידיהם דרך עיבדיס וסביבתה לעיראק אל סוידאן-בית עפה, שנועד להרחבת הכיתור על הנגב העברי וכבסיס להתפשטות מצרית לכיוון לטרון וההר המרכזי.
סיפורי המורשת והזיכרון נשענים גם על אתר קברה במשואות יצחק של הנווטת הקרבית הדתיה הראשונה בחיה"א,תמר אריאל ז"ל שהפכה לדמות מופת ולסמל. השילוב של מקום ותקופת השנה מביאים אותנו גם לאתרים השכנים שבמרכז המושב השיתופי משואות יצחק: מחד אנדרטה גדולה ומרשימה לשואה - פסי רכבת שעולים השמיימה כמו 'סולם ליעקב' שלצדה לוחות זיכרון משפחתיים לנטבחי השואה של כמעט כל משפחה במושב, ומאידך יד לנופלים בשירות הביטחון והמולדת ובהם גם תמר וגם מגיני הקבוץ בעודו ממוקם במקורו בגוש עציון בשנים 45-48'.
המסלול הביאנו בסיומו לגבעת קרב היסטורי מימי כבוש הארץ מידי התורכים במסגרת ההסתערות הבריטית על קו הגנה רוחבי תורכי-גרמני על גדות נחל האלה בואכה תל צפית ותחנת הצמת.
עוד חווינו בסיור ערכי טבע מרשימים ודי ייחודיים כמו שלולית חורף זמורות (מהבודדות ששרדו במישור החוף בכלל והדרומי בפרט), מקבצי עצי שקמים נהדרים, בוסתנים נטושים (גן תמר וחורשת גרשון ממערב למשואות יצחק), מחשופי סלע כורכר וצמחיית כורכר ליד הבוסתנים, עץ תאנה ענק ששורשיו בתוך באר מים קדומה (ביר אל-ג'וחאדאר שליד מושב גבעתי) ואפיקו של נחל לכיש אותו חצינו על גשר אירי ליד מושב גבעתי.
מהזוית החומרית הארכיאולוגית התמקדנו בארבעה אתרים - בממגורות חצובות ומדופנות שבסלע על מרומי גב הרכס שמצפון מערב למשואות יצחק, ביסודות של מתקני מים ואגירתם בבית דאראס ובשרידי בית הקברות הצמודים להם, ובספור ההיסטורי המיוחס לבאר שבביר אל ג'וחאדאר והקשרה הממלוכי לדרך הדואר מצרים-דמשק ולמשמעות השם ג'וחאדאר ולשימושו (השווה לחאן אורחה שבגולן). במקום מפוזרים שברי חרס רבים. לקראת סיום ביקרנו בחורבה ברורה של קבר שייח' מכוסה בכיפה בנויה שממוקמת בכניסה הראשית לעזריקם.
אספקט נוסף שהמסלול היקרה לפנינו הוא מפעלי פיתוח של ממשקי מים ואנרגיה מתחדשת בקו מים ארצי וחשוב. המסלול הלך לאורך ציר קידוחי שאיבה של מים מליחים תת קרקעיים במטרה למנוע הגעתם לעיקר אקויפר החוף ולהחמרת מצב מליחותם של המים השפירים שבו. חזינו בקו המגע של בקעת באר טוביה ברכס שממערב למשואות יצחק, במפעל התפלה באוסמוזה הפוכה של מקורות המסלק את מלחי המים המליחים מקו הנקז המזרחי וקידוחיו האמורים שבחלקם מוזרמים למאגרים שבמקום. התמלחת מוזרמת לים. ליד עיבדיס פגשנו בבאר השואבת מים מליחים אל הנקז המזרחי. לצד פרויקט ההתפלה הגדול למדי פגשנו בשדה לוחות (פאנלים) פוטו-וולטאים תעשייתי המשתרע על פני יותר משש מאות דונם והמפיק עבור חברת החשמל הישראלית 55 מגה ואט של חשמל המומר במקום מאנרגית שמש (סולארית). זהו השדה הגדול בישראל ומהגדולים בעולם ומשמש שדה התנסות לחברת החשמל הצרפתית שהיא הבעלים.
גבעת הבריכה שבמזרח המושב עזריקם זימנה תצפית על נחל האלה ועל איזור חיבורו לנחל לכיש בפארק גשר עד הלום שליד אשדוד, על שדה התעופה הצבאי חצור ועל איזור ההמשך של רכס הכורכר מסביבות עשרת לקטרה (קדרון) ולגבעות מע'אר שליד גבעת ברנר-רחובות.
תם המסע לאורך נחל לכיש אך נפתחו אופקים חדשים.
שמרו על העמיתות.
