אומרים כי ישנה בלב הרי גופנא בקעה מוקפת הרים רמים, ובה אנשים חמים.
עוד אומרים כי ישנו אחד מהם אשר ההולכים אחריו מגלים בין הטרשים קברי קדמונים, שמות עתיקים, פלאים גאולוגיים, ואף מעיין נעים.
ברור שבאנו...
מיועד למיטיבי לכת - דרגת קושי בינונית, מסלול של כ-12ק"מ. בהנדרכת מתן טולדנו.
את סיורנו סביב הישוב הפורח עפרה התחלנו בשכונת שדה עופרים הנמצאת למרגלות הר עמונה, וצופה אל הר בעל חצור, הגבוה בהרי שומרון ומתנשא לגובה של יותר מאלף מטרים.
מתן טולדנו, בן עפרה ומדריך בבית ספר שדה עפרה מקבל את פנינו בחיוך אל מול הזריחה העולה מעל עמונה, ופותח באומרו כי הרי הטרשים החומים סביבנו אולי נראים משמימים בעונה זו של סוף הסתיו, אך היום במסענו סביב עופרה נחקור היטב את המבנים, הגיאולוגיה והמורשת החבויים בין חגווי הסלעים, ונגלה עולם מלא נופים, חוויות ופינות חמד נסתרות.
אנו נמצאים בעמק גבוה בגובה של כ820 מטרים, בו פרושה העיר עפרה, וסביבה פסגות המקיפות אותה. קו פרשת המים הארצי עובר בעפרה, והגאולוגיה כאן ייחודית ומסקרנת.
סלעי הגיר כאן חשופים לחלחול מים מוגבר עקב ההיקוות לעמק, והפעילות הקארסטית עם השנים הרחיבה סדקים בסלע היורדים למעמקים ויצרה מערות רבות היורדות בצורה אנכית ללב האדמה.
חקירת מערות אנכיות קשה במיוחד, אך המשיכה של העמק הייחודי הביאה גיאולוגים רבים לחקור אותו ועד כה נתגלו 47 מערות שכאלו, ביניהם הבור הסיני המפורסם היורד בתלילות לעומק של כשישים מטרים.
מתן חולק עימנו גילוי גיאולוגי חם מהזמן האחרון, ומסתבר כי רבות ממערות עמוקות אלו מחוברות בתחתיתן אל נהר תת קרקעי המתנקז מזרחה, ומסתבר כי עדיין נותרו כאן גילויים לרב לאנשי הגאולוגיה.
מתן חולק עימנו מהווי הישוב, ומסתבר כי עת יצקו בטון ליסודות אחד הבתים כאן ראה הקבלן כי הבטון נעלם כלא היה, אותו קבלן בעצם גילה בור קארסטי בעומק של שלושים מטרים.
אנו פונים צפונה ומטפסים במתינות בין שלפי שיבולים חומים הממתינים לעונת הגשמים, ויחד עם מספר צבאים אשר החליטו גם הם להרחיב דעת וללוות אותנו כברת דרך.
טור המטיילים נמתח בין טראסות יפות, שומרות רבות, ואף דרך קדומה ורחבה המתוחמת בין גדרות אבן, עדויות ארכיאולוגיות לתנובת הארץ המשובחת מאז ועד ימינו.
דרכנו מובילה אל האוכף אשר למרגלות הר בעל חצור מדרומו, וסביבנו מתגלים בורות אנכיים רבים בקוטר של כמטר המזוהים בקלות כקברי פיר המתוארכים לתקופה של לפני כחמשת אלפי שנים.
קברים אלו מתאפיינים בחציבה עגולה בסלעי הגיר, אשר ממנה מוביל פיר אנכי בגובה של כשני מטרים ומעלה, אל חדר קבורה תת קרקעי רחב ידיים (אולי מעל הפתח הונחה אבן גולל).
מתן נעצר מול אחד מבורות אלו, ומזכיר כי הר בעל חצור מזוהה באחת ממגילות קומראן כהר בו נפרדו אברהם ולוט, כדי למנוע סכסוכים ביניהם על שטחי המרעה.
בעל ידוע לנו כראש האלים של העבודה הזרה הכנענית אשר רווחה בארץ בימי קדם, וכמובן שהיינו מצפים למצוא עדויות ארכיאולוגיות לפולחן קדום שכזה על ההר.
אך שרידים כאלו לא נמצאו, למרות חיפושים וסקרים נרחבים.
ידוע לנו כי התקופה בה נבנו קברי הפיר אופיינה בנטישת הערים הקדומות, (אולי בשל שינוי בתנאי מזג האוויר?) ובמעבר חד חזרה לחברות נוודיות.
בארץ נתגלו קברי פיר רבים, ומסתמן כי רובם היו סמוכים למקום יישוב ולמקור מים, עקב שוד קברים נרחב לא נותרו עדויות רבות בקשר לזהות הבונים, אך אולי חפירות עתידיות יגלו בסמוך לקברים הסמוכים אלינו יישוב קדום מתקופת הברונזה, המתאים לדפוס של יישוב סמוך לקברים ואולי אז יתפזר הערפל הארכיאולוגי.
ללא ספק אתר זה הינו אתר שהיה חשוב לכנענים אשר ישבו כאן, ואולי כאן התקיימה העבודה הזרה אשר השתמרה בשם ההר המתנשא מעלינו?
אנו מתקדמים דרומה על קו הרכס המוביל אל עמונה, כאשר בתי עפרה אדומי הגגות פרושים ליופי ממערבנו, ומעברם מכחילים באופק פסגות הרי בית אל.
אנו חולפים על פני מספר שומרות יפות העומדות כנגד שיני הזמן, בלי להזדקק לתכניות תמ"א למיניהם, ואל מול שומרה ענקית אשר קירותיה וגגה משמשים לנו מקום מנוחה והתכנסות סביב מדריכנו.
השומרות הינן מבני אבן קטנים רבועים או מעוגלים, גגם שטוח ונגיש ומאפשר תצפית נוחה של שומר אל הסביבה, ולרוב פתח אבן מקושת מוביל אל חדר פנימי או שניים ששימשו למגורים עת עונת הבציר או לאחסון היבול.
מתן מגלה כי הגדולות מבין השומרות כמו זו אשר לפנינו קיבלו את השם בורגין (מהמילה הארמית בורגן) וממבנים מפוארים יחסית אלו נגזר המונח בורגנים.
במשל הכרם בספר ישעיהו מתוארות בין השאר המלאכות החקלאיות הדרושות לכרם מניב, ביניהן סיקול הקרקע, ושימוש באבנים הרבות שסוקלו לבניית מגדל. מגדל זה שימש גם לשמירה על היבול, וגם לאחסון הענבים עד שיגיע תור בעל הכרם להשתמש בגת, שהיתה לרב משותפת לחקלאים רבים.
קירות האבן העבים של השומרות שומרים על קרירות יחסית ומגינים מקרינת השמש הישירה, והטמפרטורה בתוך השומרה יכולה להיות נמוכה בעד שש מעלות מסביבתה, תנאים נוחים לשימור אשכולות ענבים שנבצרו.
מדריכנו שולף סקר ארכיאולוגי מצהיב מעט, שרבים מהעמיתים רואים בו ממצא בפני עצמו וניגשים לצלם את פרטי ההוצאה, סקר זה מונה כ1700 שומרות מטיפוסים שונים באזור הר בעל חצור לבדו, מהן 500 פעילות. ישנן שומרות עתיקות המתוארכות לתקופה הביזנטית, וחדשות אשר גגן הינו יציקת בטון.
מבנה חקלאי חשוב שכזה קיבל מקום של כבוד בשפה העברית, הגדולות כמו שגילינו קיבלו את השם בורגנים, הבנוניות את השם מלונות ואילו הקטנות המספיקות בקושי לאחסון היבול את השם שומרות.
אנו ממשיכים על קו הרכס בין סתווניות ורודות הסגורות עדיין בשעת בוקר מוקדמת זו, מסתבר כי קשיי התעוררות קיימים גם בקרב הצומחים.
דרכנו חולפת על פני שלט הישוב שהוחרב - עמונה, המזכיר לי מדוע אנו מתפללים "השב שופטינו כבראשונה", ובין מטעים וחורשת אורנים בהם עדיין ניכר מגע יד אוהבת, לוחות עליהם חקוקים פסוקי התנ"ך שמבהירים למי ארץ זו, ויסודות בית הכנסת של עמונה בהן עדיין נערכות תפילות. אנו מגיעים אל ראש פסגת ההר בגובה 901 מטרים, החולש היטב על סביבתו, מקום אסטרטגי בעל חשיבות לשלום אזור הרי גופנא בפרט ולשלום הארץ בכלל.
התצפית מרהיבה, ומלבד הר בעל חצור מצפוננו אנו מאתרים בקלות את השתקפות קרני השמש העולה במי ים המלח ממזרח, הרי יהודה ובירתנו מדרום, גגות הישוב פסגות מדרום מערב, והרי בית אל ממערבנו.
מתן מישיר מבטו אל הרכס ממזרח עליו שוכנים שני יישובים ערבים, ראמון המשמר את שמו ומיקומו של סלע הרימון אליו נמלטים בני בנימין לאחר מאורעות פילגש בגבעה, וטייבה המשמרת את שמה של עפרה התנכית.
למראה המבטים המשתוממים המופנים אליו פותח מתן כמובן את ספר התנ"ך, וקורא ביהושע יח' את שמות ערי בנימין, ביניהן עפרה ועמונה, וגם בספר שמואל בו בו בקרב בין שאול לפלישתים במכמש מתואר הגדוד המשחית של אויבינו העולה בשלושה ראשים, אחד מהם לעפרה בארץ שעלים, ואת מיקום ארץ שעלים אנו מזהים מסיפור חיפוש האתונות על ידי שאול.
בטייבה דרך קדומה היורדת לכיוון מכמש, ומבחינה גאוגרפית מתאימה לזיהוי. אך היכן שימור השם?
כאן קורא מדריכנו מהברית החדשה המשמשת כספר היסטורי מימי בית שני, כיצד האיש ההוא מצא מקלט במקום בשם אפריים, אשר מלועזית אפשר לתרגמה כעופריים. טייבה היום הינה מרכז צליינות נוצרי המשמר סיפור זה לדרכם, ומחזק את הזיהוי לדרכנו.
את השם ניתן להסביר בקלות בכך שבערבית עפרה הינה שם של שד, ושם המקום שונה כדי להתאים למסורת הערבית, לטייבה - הטובה, וזיהוי מיקום עפרה המקראית הושלם. אם נוסיף כי בשפות קדומות עפרה הינה כינוי לטובה, אנו סוגרים מעגל מלא, פילוסופי, בין טוב ורע...
אנו ממשיכים מזרחה לאורך הר עמונה וחולפים על פני גת ביזנטית ענקית ובור מים הצמוד אליה, שניהם מעידים על איכות היין שיוצר כאן, המתכתב בתורו עם הנוף האיכותי שחבל שאי אפשר לשים בבקבוק ולקחת מעט ממנו הביתה.
דרכנו יורדת דרומה בתלילות אך בדרך נוחה אלואדי אל-עין, השטח כאן ירוק ושופע יותר ואורנים ועצי זית מנקדים בירוק מרענן את החום האינסופי.
ריח הקורנית המלווה את דרכנו מפנה לפתע את מקומו לריח פחות אהוד, וזרימת הביוב המתגלה לאורך הואדי מבהירה ללא ספק את מקורו.
מתן מתאר את ההסכם לבנית מתקן טיהור שפכים שהושג בין ראשי עפרה וראמון עליה צפינו קודם לכן, מתקן אשר נבנה אך פעילותו נמנעה עקב עתירות שונות מצד גופים פוליטיים, ועד שהמערכת המשפטית תגיע להחלטה ככל הנראה כבר מי התהום כאן לא יהיו ראויים לשתיה למשך שנים ארוכות אם בכלל.
מאוד חבל שאינטרסים זרים מפריעים לשיתוף פעולה כל כך פורה למען הסביבה והארץ בה אנו חיים.
כמו שלמדנו קודם, רע וטוב כרוכים יחד, ועם הביוב המצחין באה גם רצועה ירוקה לאורך הואדי, וריכוז קנה נחלים הפורח במניפות לבנות יפות.
אנו מתקדמים לאורך הפס הירוק, וכרי הדשא השופעים אשר לצידו, הבולטים כל כך מול ההר הטרשי מדרום, הממתין לנו בסבלנות על גובהו המרשים מעל הואדי.
כמו הירידה גם כאן העליה תלולה אך נוחה, ומגלה שלל צורות של סלעי טרשים, וביניהם אלון בודד ששרד מן החורש הים תיכוני שכיסה גבעות אלו אי אז וממתין לגואלי הארץ שיחדשו את היער הבראשיתי.
הטראסות כאן מרשימות ובנויות מעל מדרגות סלע עצומות, אך מרשים יותר הנוף המקסים של הר עמונה על חורשות האורנים הצובעות אותו בירוק חינני, ובאמצע הפס הירוק היפה יותר ממרחק בטוח מריחו העז.
ההליכה לאורך המצוק מגלה נקודת חן נהדרת, עץ רחב צמרת ועתיר צל הנסמך אל מעיין קטן הממלא בקושי מיכל פלסטיק וממנו בריכת בטון קטנה. אשה בדואית ובנה, מנהלים עדר חמורים עליהם הם מעמיסים מיכלי מים שמולאו במעיין, כמה התקדמנו מאז, היום גם גברים ממלאים מים מהברז בעצמם...
נוער עפרה שיפץ מעיין זה, בנה את הבריכה ונטע עצים לזכרו של ארז רונד אשר נרצח בידי מחבלים בני עוולה בדרך לעפרה.
אנו עולים אל קו הרכס בין ריכוז יפה של סתווניות ורודות, וריכוז ייחודי של סתווניות לבקניות יפות לא פחות, שבים לואדי ואל מחצבה שקיבלה את השם מחצבת עין יברוד על שם כפר סמוך, צורתה מוארכת ובה בולטים סלעים בצורת לוחות הנקראים פצלים.
בתחילת המאה העשרים הגיעו לכאן תיירים וחוקרים אירופאים, וגילו מאובני דגים מרשימים על פני רבות מהאבנים השטוחות הללו. הערבים המקומיים שהבינו במהרה את האפשרות המסחרית הגלומה בתיירים אלו כרו ומכרו להם את המאובנים המרשימים הללו, עד שבאורח פלא לקראת סוף שנות השבעים של המאה הקודמת נעלמו המאובנים לגמרי ונותרו רק סיפורים וצילומים בספרי המחקר.
מתן מתאר את התהליך הגיאולוגי אשר יצר נקודה ייחודית זו, ומגלה כי מלבד דגים נתגלה כאן גם מאובן חריג של דינוזאור מכונף.
נראה כי הדגים והדינוזאור היו מאוד פופולריים בקרב אותם תיירים, והצדפים פחות שכן בסיור מהיר אני מצליח לאתר שני מאובנים של צדפים, ומסמן את האתר המעניין לבחינה מדוקדקת יותר בעתיד.
אחרי ההליכה בין ההרים באמת מגיעה לנו מנוחה, ואת סיורנו אנו מסיימים במעיין בור הבוסתן, פינה נהדרת ובה עצים אשר ביניהם ערסלים נוחים, פינות מרגוע והחשוב מכל, בור מים עמוק ורחב ידיים מקורה בגג בטון אשר סולם, לא ממש תקני ולא נוח אך עביר, מוביל את החפצים בכך לרחצה ארוכה במים של הבקעה הטובה הזו.
תודות: למתן טולדנו ובית ספר שדה עופרה על הובלה בוטחת, הדרכה מעמיקה וגילוי צפונות האזור המקסים סביב עופרה, לעמית אררט ועידו מאושר על עוד סיור מלא תוכן ציוני וחוויות, ולעמיתים שבאו לתור ולהנות מעוד חבל חשוב בארצנו.
