אנחנו נמצאים באמצע ימי ספירת העומר.
בפרשת הקודמת, פרשת אמור, קראנו את המצווה של ספירת העומר, "וספרתם לכם שבע שבתות". שבע כפול שבע עד שמגיעים ליום החמישים למתן תורה.
בפרשת השבוע, פרשת בהר, אנחנו קוראים על ספירת השמיטה והיובל: "וספרת לך שבע שבתות שנים". גם שבע כפול שבע בסוף השנה החמישים שנת היובל.
יש בספר ויקרא יש עוד מצווה של ספירה, ספירת הטומאה. מי שטמא בטומאת זב וטומאה אנשים שצריכים לספור שבעה ימים נקיים "וספר לו שבעה ימים לטהרתו.
יש כמה סוגים של ספירה, ספירת טומאה וטהרה, ספירת העומר, ספירת היובל.
מה המשמעות הפנימית שאנו יכולים לקחת מזה? קודם כל לספור את הימים זה הדרכה כללית, להיות מודע ולנצל כל רגע, לספור אותו, אף רגע לא הולך לאיבוד, זה הדרכה כללית בעבודת ה'.
מה ההבדל בין הסוגים השונים של הספירה? באופן כללי בהלכה, כאשר הטמא צריך לספור שבעה ימים נקיים או אישה נידה וזבה סופרת לעצמה שבעה ימים נקיים, היא לא נעמדת ומברכת על ספירת שבעה ימים נקיים, היא לא חוזרת בפה, זה פשוט מודעות בסיסית לזה שעברו שבעה ימים.
לעומת זאת, את ספירת העומר אנחנו מכירים בתור מצווה שאנחנו עומדים וסופרים ומברכים על ספירת העומר – היום יום אחד לעומר, זו בדיוק המצווה.
במצווה של מודעות, המצווה של ספירת הטומאה והטהרה, היא ברובד יותר נמוך. היא נמצאת ברובד החוויתי-הקיומי של האדם, כאשר הוא חווה את העליות והמורדות, מחזור של טומאה וטהרה, הוא צריך להיות מודע לזה בצורה מאוד בסיסית. אבל ספירת העומר, זו ספירה של מודעות של שכל של מוחין שמתקנים את מידות האדם. באמצע נמצאת ספירת השמיטה והיובל, שהיא ספירה של תהליכים של שנים, תהליכים עולמיים שרומזים על כל ההסתכלות בהיסטוריה.
למילה ספירה יש כמה פירושים עיקריים. יש ספירה במובן של 'סיפור' שזו חוויה אישית, והיא מתאימה לספירת הטהרה של הזב והזבה. הסיפור האישי שלי שאני צריך לנהל אותו נכון, אבל ברובד נמוך וקיומי.
למעלה מזה יש את ה'ספר'. ספר דברי הימים, זה כמו ספירת השמיטה והיובל שהיא מודעות לתהליך היסטורי. בספירת השמיטה והיובל, דרך אגב, לא ברור ויש בזה מחלוקת בהלכה, האם בית הדין צריכים לספור כמו ספירת העומר או שהם רק צריכים להיות מודעים לתהליך שקורה כאן. זהו תהליך ארוך שרק עולה ומתקדם ולא סתם מעגלי אלא עולה ומתקדם כמו ספירלה.
אבל ספירת העומר זו הדרגה הכי גבוהה, זו ספירה מלשון 'ספיר'. אחרי סיפור ואחרי ספר אנחנו עולים לספיר. ספיר זהו משהו שמאיר, ספירה ברורה מתקדמת לקראת מטרה של מתן תורה שמאירה את הכל.
אנחנו עולים בשלבים של המודעות מספירה מחזורית של טומאה וטהרה אל ספירה של תהליכים ארוכי טווח ועד לספירה של ספירת העומר שהיא כאן הדרגה הגבוהה ביותר שהיא הספירה של ספיר שמאיר את הכל.
