'אוהב צדיקים' - איפה מתחבא מלאך המוות?

[caption id="attachment_934" align="alignleft" width="217" caption="חסידים מספרים (זלמן קליינמן)"]

יום שלישי, ט' כסלו, הוא יום ההולדת ויום ההילולא של אדמו"ר האמצעי, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. אדמו"ר האמצעי היה בנו של אדמו"ר הזקן וממשיך דרכו.

פעם נכנס אליו אברך חסידי לבקש תיקון נפש. הוא כתב בפתק והתחנן בעל פה שהרבי יוציא ממנו את "הרגשת היש". הרבי נעשה מאד רציני וכעבור כמה דקות הרים את הראש ואמר לחסיד זה שיספר לו סיפור:

יום לפני חטא אדם הראשון בגן עדן מקדם, כשכל הכח של הרע היה מרוכז בנחש הקדמוני שבא לפתות את חוה שאחר כך פתתה את אדם הראשון לאכול מהפרי האסור, שמו של הרע היה "סטרא אחרא" (לכל דבר יש את שמו, והשם של הרע היה סטרא אחרא – זה שמו וזה מהותו). לאחר חטא אדם הראשון, כדי שלא יכירו בו שהוא הנחש והוא הסטרא אחרא החליף שם, ואחרי חטא אדם הראשון החליף שם ל"מלאך המות". אחר כך ראה שלא כל כך מצליח להפיל אנשים ביאוש של המות (שהרי כל שם נותן לו כח להפיל אותנו בפח, וכל עוד שהוא מרגיש שהשם הזה הוא מוצלח בשביל לנצח את הקדושה ניחא לו בשם זה, וברגע שמרגיש ששם זה מיצה את עצמו ואנשים כבר לא מתפעלים כל כך מהשם הזה ולא נלכדים ברשתו מכח שם זה הוא מחליף שם), ואז החליף שם לשטן.

זה החזיק מעמד כך וכך זמן, עד שאחר כך גם מיצה את עצמו – והחליף ל"יצר הרע". יצר הרע זה מצוין, היה לו טוב מאד, ועד היום הזה עדיין עובד מצוין תפקיד זה אצל בעלי נגלה – לפני החסידות, לפני התניא, זה היה טוב וממשיך להיות טוב.

אחר כך באה החסידות (ובעצם מתחיל מהאריז"ל) והוא הפך להיות "נפש הבהמית". זה כבר בתניא – דור לפני אדמו"ר האמצעי – אך אומר שעבר עוד דור, ושם זה יצא מהסטייל, והתחילו לקרוא לו "ישות", כעת גם זה נגמר ומ"ישות" הוא הפך ל"הרגשת היש" ("ישות" זה גאוה – חסיד לא בעל גאוה, אבל כשעושה דבר טוב מרגיש שגם אני נמצא כאן בשטח, ולא רק ה', אבל רק טפה ובעדינות; הוא לומד חסידות ומתוועד, ויודע שזה לא טוב, אבל נדמה לו שרק "טפה לא בסדר" – משהו עדין, ולא ישות גסה, ובטח לא נפש הבהמית ויצר הרע ודברים גסים שכבר אין לנו עסק איתם).

אלו שבע מדרגות, כפי שאמרו חז"ל בגמרא שליצר הרע יש שבעה שמות, שהאחרון – הכי גרוע ונסתר – נקרא הצפוני, מה שקוראים "מצפון". להוציא את הרגשת היש זו בקשה להפטר מכך שכואב לי קצת המצפון מהרגשת היש – אך כאב המצפון זה עצמו הרגשת היש.

אחרי כל זה הרצין מאד אדמו"ר האמצעי ואמר – אל תהיה טיפש ואל תרמה את עצמך: דע לך שמה שאתה קורא הרגשת היש – הוא הישות, הוא הנפש הבהמית, הוא היצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המות הוא הסטרא אחרא. הכל נחש הקדמוני, הס"מ בכבודו ובעצמו.

[ע"פ סעודת ר"ח כסלו ה'תשס"ז]