בעיניים של התאגיד: עמותת הלל - כן; ארגון להב"ה - לא

ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) פנה לפני כשלושה שבועות לחברת טרגט ספיריט, המוכרת עבור תאגיד השידור הציבורי 'כאן' את הפרסומות והחסויות ברדיו ובטלוויזיה, בבקשה לבחון שידור פרסומת מטעם הארגון בתחנת הרדיו 'כאן רשת ב'. לטרגט ספיריט הועבר מטעם להב"ה נוסח הפרסומת המוצע לשידור. בתגובה, הודיעו בטרגט ספיריט כי הטקסטים המוצעים הועברו לבחינתה של מנהלת רגולציית הפרסומות.

הטקסטים שביקשו בלהב"ה לשדר כפרסומת ברשת ב', הם למעשה טקסטים זהים כמעט לחלוטין לטקסטים של סדרת פרסומות מטעמה של עמותת 'הלל', המסייעת ליהודים ה"יוצאים בשאלה", ששודרו בחודש שעבר בתחנת הרדיו. בלהב"ה ביקשו לשדר את שני הטקסטים הבאים: 
טקסט א': "שלום, שמי נעה. לפני שנתיים התאסלמתי והתחתנתי עם ערבי, אבל לא הרגשתי שייכת. שיתפתי חברה, והיא המליצה לי לפנות לארגון להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש. בלהב"ה הפנו אותי ל"קרן להצלת עם ישראל" קיבלתי הכל: דירה, מעגל חברתי תומך, ייעוץ משפטי וסיוע נפשי. בעזרת ארגון להב"ה, התגרשתי מבן הזוג הערבי, והתחתנתי עם יהודי. אני קוראת לכם לתרום למלחמה בהתבוללות".
טקסט ב': שלום, אני אסתר. עד גיל 25 הייתי נשואה לערבי וגרנו יחד בכפר. כשעזבתי אותו ושבתי ליהדות, נגררתי למאבק משפטי ארוך על הילד שלי. פניתי לארגון להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש, שהפנו אותי לקרן להצלת עם ישראל שהעניקו לי סיוע משפטי, וליוו אותי לאורך כל הדרך במהלך הדיונים, עד שבית המשפט החליט להעניק לי את המשמורת על הילד. אני קוראת לכם לתרום למלחמה בהתבוללות".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של הקול היהודי >>

מנגד, אלו הטקסטים ששודרו מטעמה של עמותת 'הלל':
טקסט א': "שלום, שמי אמה. גדלתי במשפחה חרדית, אבל לא הרגשתי שייכת. שיתפתי חברה והיא המליצה לי לפנות ל'עמותת הלל - יוצאים בשאלה'. ב'הלל' קיבלתי הכל: דירת מעבר, מעגל חברתי תומך, ייעוץ תעסוקתי ומלגות לימודים. בעזרת עמותת הלל, סיימתי את הלימודים והיום אני מתכנתת ומרגישה סיפוק אדיר בעבודה. אני קוראת לכם לתרום לעמותת הלל".
טקסט ב': "שלום, אני אסף. עד גיל 25 הייתי חרדי. כשיצאתי בשאלה, נגררתי למאבק משפטי ארוך על הילד שלי. עמותת 'הלל - יוצאים בשאלה' ליוותה אותי לאורך כל הדרך, וגם סייעה לי במלגות לימודים. במהלך השנים הקמתי משפחה חדשה. היום, אני מטפל בעזרת בעלי חיים, והבכור שלי קצין בעתודה. אני קורא לכם לתרום לעמותת הלל".
טקסט ג': "שלום, שמי רחל. גדלתי בקהילה חרדית, ובחרתי לצאת בשאלה. זו הייתה החלטה קשה, שגררה מחירים כבדים. עמותת 'הלל - יוצאים בשאלה' סייעה לי במעבר בין העולמות, באמצעות ליווי אישי ומלגות. כיום, אני יוצרת, עורכת ספרות, עורכת לשון, ונהנית מתרומתי לעולם. אני קוראת לכם לתרום לעמותת הלל".

אלא שלאחר שהטקסטים שהוצעו מטעם להב"ה נבחנו, בתאגיד הודיעו כי הם מסרבים לשדר אותם. במייל ששלחה מנהלת רגולציית הפרסומות, דורית דואני, נכתב: "בהמשך לתסריטים שהתקבלו ולאחר בחינה, הנוסחים שהועברו אינם עומדים בכללי הפרסומות של התאגיד ובפרט 9 ד לכללים הקובע כי התאגיד לא ישדר תשדיר פרסום הכולל אחד או יותר מאלה:
'(ד) פגיעה בכבוד האדם, בדת, בלאום, בעדה, במגדר, בנטייה מינית, לרבות פגיעה ברגשות הדתיים של חלק זה או אחר מאוכלוסיית המדינה, או כוללת דברים העלולים לפגוע ברגשותיהם הלאומיים והתרבותיים של מיעוטים היושבים בישראל'; ככל שיועבר נוסח אחר שאין בו פגיעה כאמור, ייבחן בהתאם'. 

בלהב"ה ביקשו הבהרות כיצד הפרסומת הזהה כמעט לחלוטין מטעמה של הלל, המתייחסת לציבור החרדי, כן שודרה. בתאגיד השיבו כי "נוסח התשדירים שנשלח על ידכם אמנם דומה, אך אינו זהה, לנוסח התשדירים שפורסם מטעם עמותת הלל. מנוסח התשדירים שנשלח על ידכם עולה כי יש בתשדירים אלו, למצער, משום "פגיעה בכבוד האדם, בדת, בלאום, בעדה, במגדר, בנטייה מינית, לרבות פגיעה ברגשות הדתיים של חלק זה או אחר מאוכלוסיית המדינה, או כוללת דברים העלולים לפגוע ברגשותיהם הלאומיים והתרבותיים של מיעוטים היושבים בישראל", האסורה בתשדירי פרסום לפי סעיף 9(4) לכללי הפרסומות המחייבים בתאגיד, בנוסף לאמירות שנויות במחלוקת נוספות. להבדיל, בתשדירי עמותת הלל, אין כל אמירה שלילית, אף לא במשתמע, לגבי חרדים, ואין כל מסר המעודד יציאה בשאלה, וזאת בניגוד גמור לנוסחים שהועברו על ידכם שיש בהם כדי להציג את הנישואין "עם ערבי" (ואת האוכלוסייה הערבית בכלל) כדבר שלילי, אף שניסחתם אותם באופן דומה. לאור האמור, לא ניתן לשדר את התשדירים בנוסחים שהתבקשו". 
זאת למרות שעיון קל שבנוסח שהוצע מטעם להב"ה, מעלה כי בטקסטים של להב"ה שולבו אותם אלמנטים ששולבו בפרסומת מטעם 'הלל': חוסר שייכות לחברה וסיוע במאבק משפטי על משמורת, כאשר לא הוזכר אף אלמנט המשחיר ערבים, בניגוד לטענת התאגיד.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >>

אולם למרות זאת, בלהב"ה לא וויתרו, והעבירו לתאגיד שני טקסטים אחרים, בהם נערכו מספר שינויים על הטקסטים המקוריים:
1. "שלום, שמי נעה. התאסלמתי והתחתנתי עם ערבי, אבל לא הרגשתי שייכת. שיתפתי חברה, והיא המליצה לי לפנות לארגון להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש. בלהב"ה הפנו אותי לקרן להצלת עם ישראל, שם קיבלתי הכל: דירה, מעגל חברתי תומך, ייעוץ משפטי וסיוע נפשי. אני קוראת לכם לתרום למלחמה בהתבוללות".  
2. "שלום, שמי אסתר. עד גיל 25 הייתי נשואה לערבי וגרנו יחד בכפר. כשעזבתי אותו, נגררתי למאבק משפטי ארוך על הילד שלי. פניתי לארגון להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש, ושם, דרך הקרן להצלת עם ישראל, ליוו אותי לאורך כל הדרך. בסופו של דבר, בית המשפט החליט להעניק לי את המשמורת על הילד. אני קוראת לכם לתרום למלחמה בהתבוללות". 

בתאגיד הגיבו כי הם אינם מבינים מהו השינוי שנערך בטקסטים, ובלהב"ה הסבירו: "על אף שאנו סבורים שבטקסטים המקוריים לא נפל כל פגם ואין בהם שמץ של גזענות או אמירה שלילית נגד ערבים, כאשר כדי לפרש אותם כך יש לעשות פלפול גדול שאינו מתיישב עם המציאות, בטקסטים המתוקנים אין בוודאות כל אמירה שלילית, אף לא במשתמע, לגבי ערבים. נשמח אם תראו לנו איפה הבעיה וההבדל בין התשדירים של 'הלל'". על כך השיבו בתאגיד: "אנו לא רואים הבדל מהותי בין הנוסחים שהועברו כעת, לנוסחים שהועברו בשבוע שעבר, לגביהם הערנו כי יש בהם כדי להציג את הנישואין "עם ערבי" (ואת האוכלוסייה הערבית בכלל) כדבר שלילי, ולפיכך אסור בפרסום על פי כללי הפרסומת של התאגיד. הדברים נכונים גם בנוגע לנוסחים שהועברו כעת". 

בלהב"ה תהו האם מה שמפריע לתאגיד הם המילים החותמות את הטקסט, בקריאה לתרום ל"מלחמה בהתבוללות", והציעו את אותו הטקסט, כאשר הוא נחתם בקריאה לתרום לקרן להצלת עם ישראל. אולם גם לכך בתאגיד סירבו וטענו כי הם לא רואים כל הבדל בנוסחים. 

יו"ר ארגון להב"ה, בנצי גופשטיין, מסר בתגובה לדברים: "מסתבר שבתאגיד השידור ה"ציבורי", מותר לשדר פרסומות המשבחות יציאה בשאלה ועזיבת היהדות, ומנגד פרסומות שמעודדות שיבה ליהדות ומאבק בהתבוללות – אסורות. התאגיד שמתהדר בהיותו שידור ציבורי המעניק חופש ביטוי לכלל הדעות בחברה, הוא סותם הפיות הגדול ביותר. הגיע הזמן לתקשורת יהודית וציונית, שגאה במסורת היהודית, ולא מתנכרת אליה. עד אז, נבחן נקיטת צעדים משפטיים נגד סתימת הפיות של התאגיד".