דעה: על תפילת 'ושבו בנים לגבולם'

כל הארץ תהילים ועצרות תפילה. שישובו הבנים, שיצליחו החיילים. כמה הרהורים - על מה להתפלל? ומה בעצם עושה הצבא?

מה טמון במילות הפסוק הזה, שאנו שרים אומרים ומתפללים כה הרבה לאחרונה? להלן כמה הצעות, להרחבת הכוונה כדי שתהיה התפילה מכוונת ושגורה בפינו, ותתקבל ברצון בע"ה.

ראשית כמובן - שגיל עד, איל ונפתלי ישובו הביתה. פשיטא. לאמא, לאבא, לאחים לחברים ולצמתים. כרגיל, אמן!

בנים נוספים - שישובו הצאן קדושים. כל הגדיים, הטלאים, הבנים האובדים אל נקודת האמונה, נקודת ציון. אל גבולנו, אל מקומנו הפשוט, העמוק. אמונת כל יהודי בד' יתברך   בעצמו. אהבתו ויראתו, להגות בתורתו ושמירת מצוותיו. כי אנו צאנך ואתה רוענו.

זכות השיבה - יש מלא יהודים שלא נמצאים איתנו כאן, לא בארץ, לא עולים, לא חושבים על זה בכלל. דתיים, חרדים, מתבוללים – שישובו כוווולם ארצה, אמן!

שיבה לשלמות - אנחנו הבנים, וטרם שבנו למלוא שלמות גבולות ארצנו. לא שכחנו את חברון שלנו, ושכם שלנו, ויריחו ועבר הירדן שלנו. עוד נשוב!

לגבולות הדעת - קצת מבולבלים אנו. 'עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו'. צריך גבול, גבולות, סדר ברור. לא להיסחף אחרי אירועים, לא רק להגיב. לחשוב היטב כיהודים, ולהיזכר: מה היעד? מי אנחנו, מי בחר בנו, מי בחר בארץ הזו, ארץ הצבי, השכינה. למה חזרנו אליה? בא נשוב לגבולנו, למקומנו הטבעי, להיות שרויים בתוך אמונתו יתברך והוא ירעיף עלינו שפע, גבורה, רחמים, הוד, נצח. הכל יהיה כשנשוב לנקודת הפנימיות שלנו, לגבולנו. אמן!

ועכשיו, אפשר בשמחה ובלב שלם להתפלל יחד שישובו הבנים. עם ישראל יחזור לעצמו, ובמהרה שלושת החטופים לביתם בע"ה, חיים בריאים שלמים ושמחים.

כל הארץ תפילות.  בימים אלו, הכל שיכורים מרוב דאגה, הלב רותח. בנק תהילים, משניות, הפרשות חלה, ויוזמות ברוכות אחרות. חיילים רבים מדירים שינה מעיניהם, ומחפשים ומחפשים ומחפשים. אשריהם כולם, וחלילה להקפיד. עת צרה וכולנו שותפים בלב אחד, אך גם אין לטשטש. המדיניות של פיקוד מרכז ומפקדו, ושל השלום הכלכלי של ביבי – היא הרת אסון ואכזרית. הבלבול בהגדרת האויב, עלה ועולה ביוקר. יש לשוב ולומר זאת, גם בעיצומו של מבצע: ההגדרות הבסיסיות מוטעות וניכר הדבר היטב בבחירת יעדי המבצע והתנהלותו מעבר לאיתור שלושת הבנים.

המטרות של צה"ל.  טוב להיזכר ולהבין כי אין לנו כל ענין לבודד את החמאס על מנת להמשיך להכשיר את השרץ. עם ישראל אינו חפץ להכות בעורף האזרחי של ה'טרור' בכדי להמשיך להעמיד על הרגליים מדינת מרצחים בלב ארץ כנען אשר נתן ד' לבני ישראל. לא! להיפך! כל פעולה כזו מגדילה את הטרור ומאריכה את נזקיו. זהו החטא, ובוודאי לא כך נמלטים מן העונש שהביא החטא על ראשינו.

אג'נדה. פעולות רבות עושה הצבא כדי להקל על האוכלוסיה האזרחית, להגן עליה, ולאפשר לה שגרת שלום כלכלי משגשג. למשל פתיחת המחסומים, והקפדה (גם בכל הימים האלו) על צירים חופשיים לגמרי. או למשל התאום הבטחוני השוטף עם קציני מחבלי הרשעות, לאמן אותם, לעזור להם לקחת פיקוד ואחריות.  פעולות אלו הינן מעשים רעים מסוכנים וטפשיים, הנוגדים את השכל הישר ואת רצונו של העם היהודי ומחזקים את האויב במעגליו השונים. זו הפקרת בטחון היהודים ובטחון ישראל, כל ילד יודע זאת. מי שמפנה עורפו למרחבי נחלת אבותינו ולקדושתה ומעודד בה התנחלות האוייבים במקום לעודד לאפשר וליצור התיישבות יהודים חופשית - פוגם במקור החיות של עם ישראל, והפגם הוא כואב, כואב. הטרור הוא רק אחד מתולדותיו.

ושבו בנים בתשובה. רבות למדנו עד כמה גדול כוחה של תשובה, בעזרת ד'! בתוך המערכת הקיימת או מחוצה לה, וגם עם כל הבלבולים, לא אלמן ישראל! רועה ישראל מאזין, יושב הכרובים מעורר את גבורתנו להופיע, ואין דבר העומד בפני התשובה. גם אחרי שנים של שטויות מזיקות - עוד נתפלא עד כמה ניתן לזקוף קומה, למתוח חיוך, למלא את הלב אמונת ישראל סבא העתיקה, ולרוץ קדימה להשיב את עם ישראל לדעת ישרה ובהירה, ולהשיב החטופים לביתם. לב יהודי בריא יש לחיילים רבים ואפילו לכמה קצינים...

איך לתקן. אם רואים שאפשר לקלקל אז בהחלט מאמינים שאפשר לתקן וזה אפילו ממש כיף!  איך? בראש ישר! קודם כל לא להתבייש להתיישב במלוא רוחב שלמות ארץ ישראל, בעוז, בשמחה, בלי שום הגבלות. לחסום אוכלוסייה תומכת טרור זה מוסרי וזה מצויין. פשוט כך. לא לחשוב לרגע כי זוהי מולדתם, שקר מצוץ. לעודד הגירה של ערבים משטחי ארץ ישראל החוצה, כי להם אין באמת מה לחפש כאן. ארץ השכינה מתעוררת ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם, כל הבנים, אמן!

[email protected]