דעה: ערבים, אבנים ומוסר ● מנחם בן שחר

[caption id="attachment_15590" align="alignleft" width="288" caption="שמשת הרכב של משפחת פלמר(הצלה יו"ש)"]
הרהורים לאחר מעצר מיידי האבנים מחלחול, שרצחו את בני משפחת פלמר. דמיון מודרך: מה היה לו נגמר הסיפור באופן שונה. קצת על המצוות ה'אסורות', ושאלות פתוחות למחשבה.
קצת צדק
בימים האחרונים נתבשרנו כי אחרי ניסיון טיוח כושל, המשטרה והצבא כן החלו לפעול נגד רוצחי אשר ויונתן פלמר הי"ד, והנה אפילו תפסום. אין צריך לומר שזה מעט מידי ומאוחר מידי ובכל זאת ברכותינו. אז זאת לא היתה תאונת דרכים, והנה עוד תזכורת למה שאנו יודעים כי נערים, ילדים ובחורים ערבים שזורקים אבנים בשלושים שנה האחרונות מנסים להרוג יהודים, יונתן איננו התינוק הראשון שנהרג כך. לא במקרה נכנסים לרכב הרגום וגונבים את האקדח של ההרוג. זה כ"כ פשוט ובכל זאת. היום ובעבר היו מי שטענו כי לא ניתן לעצור יידוי אבנים עממי, ובמילותיו של הרמטכ"ל בימי פרוץ האנטיפאדה הראשונה: 'אין פיתרון צבאי'. שטויות. בטח יש. רק צריך לדעת מה אנו רוצים מעצמנו, להכיר באויב, ולהילחם בו בס"ד.
'סתם מקרה פשוט'
עכשיו קצת דמיון מודרך. האבנים לא פגעו ישירות ברכב, אשר המשיך בנסיעה ודיווח למוקד על יידוי אבנים. עוד אחד. האם לצה'"ל / משטרה / שב"כ היתה מספיק מוטיבאציה לאתר ערבים אלו אשר ניסו לרצוח יהודים? נגיד שכן, הלאה; יהודים בעלי לב ומסירות פעלו בתוך המערכות והביאו את מיידי האבנים למשטרה. כיצד היתה נוהגת מערכת המשפט הקלוקלת במיידי האבנים? לא צריך לדמיין, יש כאלו לא מעט. במקרה החמור ענישה לא ארוכה, במקרים רבים אחרים – 'הביתה בשמחה רבה' ותודה לעורכי הדין מהעמותות השונות של 'הקרן לישראל חדשה'.




[caption id="attachment_15582" align="alignleft" width="249" caption="אשר פלמר הי"ד. אילו היה ניצל היה יושב בכלא?"]



עליהום
תרחיש דומה: אשר מזהה ערבים מתקהלים מולו, מזהה את מיידי האבנים ויורה לעברם מנשקו האישי, האב ובנו ניצלו והמשיכו בדרכם. בהלוויה בחלחול סערו הרוחות, ארגוני בצלם,  זכויות אדם, ועמותות שונות מפגינים ומייצרים רעש וקול זעקה (כך לפחות זה נשמע בתקשורת), אישיות פוליטית בכירה מבהירה כי הדין ימוצה עם היורה לכשיתפס. בקרב המתיישבים מתעקשים כי זוהי פרובוקציה ערבית, ומביאים לכך הוכחות מאלפות. יהודים בעלי מסירות (למי?) יעמלו שבועות ארוכים על ניתוח תוצאות המעבדה הפלילית, אשר נתפס והועמד לדין. רבנים שונים הוציאו גינוי כנגד מי שביצע לכאורה ירי באוכלוסיה ערבית תמימה, 'אין זו דרכנו' אמרו. ארגון חוננו מוסר  "אשר פעל כחוק וירה מחשש שיותקף. מחר יתקיים דיון בהארכת מעצרו, המשטרה כמובן מבקשת עד תום ההליכים כראוי לעבירה כה חמורה".
כמה שאלות:
האם מערכת המשפט הישראלית פועלת במיידי האבנים מתוך נאמנות לאינטרס היהודי הלאומי?
יהודים רבים כל כך נרצחו, האם ידי המשפטנים ושאר עובדי המערכות נקיות?
קצת ישן: יהודים שונים במשטרה ובשב"כ חקרו במאמצי על ארוכים, מי הוא היורה שהגן על עצמו והרג באקדחו תוקף ערבי ליד הכפר עראק בורין, האם עמלם היה לטובת עם ישראל או נגדו?
את מי רצו להרתיע?
ובמילים אחרות, מה הם רצו שיעבור לי בראש בפעם הבאה שאני שוקל אם להפיעל את הנשק כנגד ערבי שתוקף?
מיידי האבנים מחלחול נתפסו תוך כמה ימים. נמתין לראות עד כמה תרחם עליהם מדינת ישראל, ובנתיים נשאל האם באמת קשה יותר לתפוס מיידי אבנים שלא הצליחו להרוג?
ואחרונה: מי שמיקל עם מיידי אבנים, מכבד חיי האזרחים? אולי מזלזל בחיי יהודים?
דמיון טוב
לסיום, ציירו בליבכם דמיון מציאותי הרבה יותר – עם ישראל מתעשת, לומד להכיר את עצמו, מחייך, מתכוונן ואומר בקול צלול: רבונו של עולם הוא רבונה של הארץ, הוא הבוחר בעמו ישראל. מומלץ להתרגל להרהר בחשיבה שלמה זו, שאיננה בנמצא היום במישור הציבורי, כי היא שתסלול את הדרך לטפל בשמחה באתגרים שזימן לנו ה' יתברך. רק היא.
מה מוסרי
ברור לכולם היום כי לו הספיק אשר לירות במיידי האבנים ימ"ש, היה זה מעשה נצרך, מעשה מוסרי–אתי, אשר איננו סותר את אהבת האדם ואת הכבוד לבן אנוש כלשהוא אשר נברא בצלם. אין צורך להסביר מפני מה זהו מעשה מוסרי, זה פשוט. בדיוק כפי שכל מעשי ההתיישבות והמאבקים על שלמות התורה, שלמות עם ישראל ושלמות הארץ נובעים מאהבת ה' יוצר האדם והציות לו, אהבת האדם והעולם ומלחמה לתיקונם. קיום כל המצוות, כולל מצוות הציבור הנשכחות, הוא האמת הגדולה וגם אודותיו אנו מבקשים 'וטהר ליבנו לעבדך באמת', שכן הקפדה על מצוות אלו, בזמנים שונים איננה דבר קל.
מסירות למצוות 'אסורות'
אמנם איננו מצויים בדור בו רודפים אחרי מי שמניח תפילין, לא עוצרים את מי שלומד תורה ואף לא זורקים לתנור את מי שמבקש לטעון כי ה' אחד ברא את העולם. לגבי היות ישראל עם נבחר המצב קשה יותר, אין לגיטמציה ציבורית לגלות זאת ברבים מחוץ לכתלי בית הכנסת, ולהשליך מכך מסקנות מעשיות – זו כבר עילה וטענה לעבירה פלילית. לפעמים מעט קשה לנו לצייר תיקון בנושא זה כי הבלבול בהחלט קיים גם בקרב עובדי ה', אבל אנו זוכרים ובטוחים כי כוחה של התשובה גדול והיא עומדת לפתחנו בכל רגע. בעזרת מעט ממסירות הנפש של יהודים בכל הדורות על קיום מצוות 'אסורות' נוכל להתמודד בשמחה גם עם הצונאמי המוזר של אבדן התודעה הלאומית היהודית. ב'יום שאחרי' יהיה קשה להסביר מה נראה לא מוסרי בהשקפה פשוטה זו של תורת ישראל. טהרת הימים הנוראים ושמחת החג נותנים כח גדול להמשיך בלי חולשה ובילבול ולפרוץ בעזרת ה' יתברך לשנת התקדמות חדשה ונפלאה!