הכירו את הקהילה הגנאית בישראל: לא פליטים - ישראלים

טקס ההכתרה של ראשי הקהילה הגנאית בישראל היווה צעד משמעותי בתקיעת היתד של המהגרים האפריקנים במדינה. אנשי השמאל שנכחו בטקס לא הסתירו את משאת נפשם - הנפקת תעודות זהות ישראליות לעשרות אלפי מהגרי העבודה הגויים שהגיעו לישראל.

\
r\n[caption id="attachment_33295" align="aligncenter" width="100%" caption="טקס ההכתרה של ראשי הקהילה הגנאית בישראל"]

מאות האנשים שגדשו את בית דני בשכונת התקווה בתל אביב לפני כחודשיים, היו נרגשים ושמחים.

באולם בלטו התלבושות המסורתיות הססגוניות, נאומים נישאו בזה אחר זה והקומיקאי אגייה קו בידר את הקהל.

אחרי שנים ארוכות של עבודה, יכלו המשתתפים סוף סוף לעצור את שטף החיים בארץ המובטחת ולרוות נחת מפרי עמלם.

בכל זאת,  לא בכל יום מתקיים טקס ההכתרה של ראשי הקהילה הגנאית בישראל.

בין המהגרים האפריקאים ממדינת גאנה, ישבו גם לא מעט פעילי שמאל ישראלים שחלקם אף נשאו דברים באירוע.

בקרוב - אזרחות ישראלית

בולט במיוחד היה נאומה של סיגל רוזן ממוקד הסיוע לעובדים זרים, שלא הסתירה את מגמות הארגון בו היא פועלת.

"כשהאחות סלומה מסרה בידי את ההזמנה לאירוע ההכתרה, הנחתי שצפוי לי אירוע מרגש, אך לא הערכתי עד כמה מרגש הוא יהיה", פתחה רוזן את נאומה. "פגשתי כאן היום מכרים ומכרות שלא ראיתי חמש ואף עשר שנים ולא ידעתי אם הם עדיין בינינו".

רוזן סקרה את פעילותה ב 14 השנים האחרונות ואת הליווי שהעניקה לבני הקהילה הגנאית בישראל, בין השאר גם ליולדות.

"שמחתי לגלות שהילדים שבאו בנוכחותי לעולם, כבר לומדים בבתי ספר ישראלים, עומדים בתנאי החלטת הממשלה, ומשרד הפנים נאלץ לקלוט את בקשותיהם למעמד חוקי", אמרה רוזן.

רוזן לא הסתירה את דבר חלומה שצפוי להתגשם בתוך זמן לא רב.

"בקרוב, אם משרד הפנים לא יצליח למצוא פגם כלשהו בבקשתם, על אף שנה ומחצה של חיפושים, כל אותן נשים וילדים יזכו במעמד חוקי בישראל ובסופו של דבר גם באזרחות ישראלית", התרגשה רוזן.

\
r\n[caption id="attachment_33292" align="aligncenter" width="504" caption="יקבלו בקרוב אזרחות ישראלית? - אפריקאים בתל אביב"]

מהיכן צצו המסתננים מסודן ואריתראה?

בימים האחרונים נראה כי חלה התעוררות מסויימת במדינת ישראל, והתקשורת והציבור החלו להציף את בעיית המסתננים שקיימת בכל ערי ישראל ובפרט בתל אביב.

אולם גל המסתננים המסיבי ששטף את המדינה בשלוש השנים האחרונות גרם לציבור לשכוח את האבות המייסדים של התופעה, אלו שכיום מרגישים עצמם ישראלים לכל דבר.

גלי ההגירה הראשונים לישראל החלו לפני למעלה מ 20 שנה, עם הגעתם של אלפי עובדים זרים מכל העולם.

עם השנים המספרים החלו לנסוק ועברו מזמן את המאתיים אלף, כאשר חלק גדול מאותם גויים  נמצאים בארץ באופן לא חוקי.

על פי נתוני מנהלת ההגירה, חיים כיום במדינת ישראל למעלה מ 95,000 גויים שנכנסו לישראל באשרת תייר ונשארו לעבוד בארץ באופן לא חוקי.

\
r\n[caption id="attachment_33298" align="aligncenter" width="576" caption="לא פליטים אלא מהגרי עבודה. דירה של גנאים בתל אביב"]

ילדי מהגרי העבודה משרתים בצה"ל

אותם תיירים ועובדים זרים אינם פליטים אלא מהגרי עבודה.

ילדיהם לומדים בבתי הספר בישראל, חלקם כבר סיימו תיכון והתגייסו לצה"ל וחלקם אף סיימו את השירות הצבאי.

המהגרים הללו הקימו עסקים מצליחים, הם מאוגדים בחלקם בקהילות, יש להם כנסיות, מסגדים ופעילויות חברתיות הכוללות טיולים מאורגנים ומופעים.

עוד ועוד מהגרים מתחתנים עם יהודיות, מה שמקנה להם ולילדיהם הגנה מפני החזרה למדינתם.

לאחר שאלפי גנאים, ניגרים וקונגואים הגיעו, נהנו ונשארו, עשתה השמועה על הארץ המובטחת כנפיים בכל היבשת, ומכאן למצב בו מדינת ישראל נמצאת כיום, היה רק עניין של זמן.

"אני מקנאה בסולידריות שלכם, מעריצה את יכולתכם כקהילה לשמר אותה גם בזמנים הקשים והרעים ביותר ומקווה שתמשיכו לשמור עליה במסגרת הארגון המתחדש בימים אלו", אמרה סיגל רוזן לגנאים שגדשו את בית דני. "כולי תקווה שעתה, כשאתם נשארים עמנו, אולי נשכיל גם אנו הישראלים ללמוד מכם ולהיזכר מהי סולידריות", סיימה לקול תשואות הקהל.

נראה שמי שצריך יותר מכל את הסולדריות, את הערבות ההדדית שליוותה את עם ישראל במשך הדורות, הם דוקא תושבי שכונות דרום תל אביב. השאלה שעומדת לפתחינו היא האם יקשיבו היהודים לעצתה של רוזן ויזכרו מהי סולידריות בין אחים.