בעקבות הדיון הסוער במערכת הפוליטית על מתווה כניסת הפליטים האוקראינים לישראל, שווחחנו בקול היהודי עם עקיבא לם מה"מרכז למדיניות הגירה", על החשש מכניסה והשתקעות של אלפי פליטים לישראל.
האזינו:
בפתח הדברים מבקש לם להעמיד דברים על דיוקם, ולהבהיר כי על פי האמנות הבינלאומיות ישראל כלל לא מחוייבת לקלוט את הפליטים מאוקראינה "הפליטים האוקראינים שמגיעים לישראל, בדומה מאוד למסתננים מאפריקה, שם היתה מלחמה באיזור דארפור בסודאן, וברגע שהם יצאו משם, הם עברו דרך אתיופיה ומצרים, כשהגיעו לכאן, ישראל היתה לפחות המדינה השלישית. בדומה למצב שם", ממשיך לם, "גם כשמדברים על המצב באוקראינה, אף אחד לא עולה היום על מטוס מאוקראינה ומגיע לישראל ובשום מצב ישראל היא לא המדינה הראשונה שמגיעים אליה הפליטים מאוקראינה, שהרי המרחב האווירי של אוקראינה סגור. למעשה", אומר לם, "מבחינת אמנות בינלאומיות החובה של ישראל לקלוט את הפליטים האלה, לכל הפחות שנויה במחלוקת, שלא לומר לא קיימת".
"חשוב מאד לזכור", מוסיף לם כשהוא מתייחס למתווה שהציגה בשבוע שעבר שרת הפנים איילת שקד, "שמדינת ישראל נקבה בשני מספרים, מספר אחד הוא 5,000. והמספר השני הוא 100,000 זכאי חוק השבות. גם ב-100,000 לא מדובר כאן דווקא על יהודים, אלא "זכאי חוק השבות". 100,000 זה מספר עצום, בטח ביחס לגודל של מדינת ישראל ולכמות האוכלוסיה שנמצאת בה כיום".
"המספר הזה", אומר לם, "מזכיר קצת את כמות העלייה מברית המועצות, שהיתה גם כן מאד גדולה וגם בה היו הרבה מאוד מחדלים".
אך מעבר למספרים הללו שהוצגו במתווה השרה שקד לם מזהיר כי "כבר היום מדברים על כך שגבולות המתווה יפרצו, כשבשל טענות משפטיות לשוויון, קרובי משפחה של אוקראינים שנמצאים בישראל ושל הפליטים שיגיעו הנה במסגרת המכסה, יוכלו להיכנס בגלל הסכם לפטור מוויזה שיש לישראל עם אוקראינה".
דיון מוסרי
"יש דיון מוסרי מאד גדול בתקשורת, כשרוב התקשורת בישראל מגוייסת בעד קליטת הפליטים, מדברים על לקחים מהשואה וכדומה, ובאמת הלב של כל אדם יוצא למראה התמונות שמגיעות מאוקראינה, של אנשים שמתגודדים סביב הרכבות בניסיונות להמלט מהמלחמה. אבל בסוף אתה צריך להגיע לשאלת המספרים, וישראל חייבת לקלוט פליטים כדי לקחת חלק במאמץ הבינלאומי בסיוע לאוקראינים, זו טענה שראוי להעלות אותה וראוי לדבר עליה, אבל כאן אתה נכנס לשאלה של מספרים וכמה אפשר לקלוט, וצריך לתת איזה שהוא סוף".
"עמדתנו היא", אומר לם, "שהמדינה צריכה להשקיע את עיקר המאמצים שלה באנשים שזכאים לגור פה זכאים לעלות והם גם פליטים".
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
"מבחינה בינלאומית, אין הבדל בין פליט שהוא יהודי או זכאי חוק השבות, לבין פליט שאיננו יהודי ואיננו זכאי לחוק השבות. אלמלא התעמולה של חלק מהשרים נגד הממשלה עצמה, כמו השר נחמן שי או השרה מרב מיכאלי או ניצן הורוביץ, אלמלא הטענות שלהם על החלטת ממשלת ישראל בוודאי שאף אחד בעולם לא היה אומר עוד חודש או עוד חודשיים כשגלי העלייה יתחילו להגיע, שישראל לא נטלה חלק במאמץ".
בהמשך השיחה לם מסביר מדוע החשש מכניסת הפליטים האוקראינים כל כך גדול. "כל הדיון הזה", אומר לם, "לא היה קם אלמלא היינו חוששים שאחרי המלחמה יהיה לנו איזה שהוא קושי להרחיק אותם".
"כבר היום יש בערך 50,000 מסתננים שישראל פועלת להוציא אותם, מן הגורן ומן היקב, באמצעות חוק הפיקדון וחוק המסתננים, ובית המשפט ביטל או ערער או הקפיא את המתווים שהופעלו, ולפי קצב ההוצאה של המסתננים שהגיעו מאפריקה אנחנו יודעים שכל 1,000 אנשים נוספים שתכניס מאוקראינה ייקח כמה וכמה שנים להוציא אותם בחזרה גם אחרי שתיגמר המלחמה".
"אין קבוע מהזמני"
"בנוסף", אומר לם, "בישראל כבר היום יש 20,000 מסתננים מאוקראינה. אוקראינה בלי קשר למלחמה, היתה אחת משלוש המדינות האירופאיות שמייצאות לישראל את כמות המסתננים הכי גדולה. והשרה שקד אמרה שהיא מקפיאה את האכיפה נגד המסתננים האלה. כשאתה מחבר את כמות המסתננים המאד גדולה שגם ככה מגיעה מאוקראינה, יש גם חשש שיהיו אנשים רבים שלא זכאים במסגרת חוק השבות ולא זכאים למקלט בישראל, שינצלו את הסיטואציה כדי לעלות לארץ".
החשש עליו מדבר לם מניצול הסיטואציה על ידי כאלו שאינם באמת פליטים איננו חשש באוויר. לם מפנה את תשומת הלב לדברים שאמרה בשבוע שעבר יוליה דור סגנית ראש "נתיב", בדיון של וועדת הכספים של הכנסת. דור הציגה נתונים שעולה מהם כי למעלה מרבע מהבקשות לעליה של אוקראינים שביקשו להיכנס לישראל בימים האחרונים במסגרת חוק השבות, או כפליטים, לא מבוססות, ויש בהם זיופי אשרות או טענות שגויות.
לם מוסיף ומזהיר כי "כשמכניסים לישראל אנשים מתוקף החלטות ספורדיות, אנחנו מוצאים שמה שקורה זה שבהחלטה קטנה זמנית – ו"אין קבוע מהזמני", הבעיה הזמנית הופכת להיות קבוע".
"בוודאי", מוסיף לם "כשיש לך את בית המשפט העליון שכובל את ידיה של הממשלה, שמנסה להחזיר את האנשים האלה לבית שלהם. אתה מסתכל למשל על סודן, האיחוד האירופי החליט כבר כמה וכמה פעמים שמצב המלחמה שם כבר לא קיים, ואין בעיה להחזיר לשם אנשים. האיחוד האירופי עצמו מחזיר לשם אנשים, אבל מדינת ישראל, ובראשם בית המשפט העליון, תוקעים את התהליך הזה, ופעם אחר פעם מצמצמים עוד ועוד חוקים, ועוד ועוד החלטות של הממשלה אנחנו חוששים בהחלט מלהגיע למצב שגם כשהמלחמה תיגמר, יהיה מאוד קשה להחזיר אותם הביתה ובעצם אנחנו נהיה תלויים ברצון שלהם לחזור".
כל מי שיש לו קרוב משפחה בארץ יוכל להיכנס
במסיבת עיתונאים שקיימה אמש (א') שרת הפנים איילת שקד, הודיעה השרה על שינוי במתווה ולפיו כל אוקראיני שיש לו קרובים בישראל לא יחושב במיכסת 5,000 הפליטים שאינם זכאי חוק השבות, שישראל הודיעה שתקבל.
בנוסף, לדברי השרה שקד, כשתתמלא המכסה, ישראל תבחן מחדש את מדיניותה.
מסיבת העיתונאים התכנסה לאחר לחץ רב שהפעילו שרים בממשלה, אנשי תקשורת וכן עמדה של אנשי משרד המשפטים שדרשו להגמיש את מתווה כניסת הפליטים.
לטענת משרד המשפטים, לא ניתן למנוע כניסה של אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות במידה ויש להם קרובי משפחה בארץ. זאת בשל הסכם לפטור מויזה שקיים בין ישראל לאוקראינה, אשר לדברי משרד המשפטים מאפשר לכל מי שיש לו קרובי משפחה בישראל, גם אם אינו זכאי להכנס לישראל במסגרת חוק השבות, להכנס על תקן תייר, וממילא לטענת משרד המשפטים אין לספור אותם בתוך מיכסת הפליטים שישראל מוכנה לקבל.
יש לציין, כי בהחלטה החדשה של שרת הפנים לא נאמרה כל הגבלה על דרגת קירבת המשפחה, שתאפשר כניסת אוקראינים שלא במסגרת המתווה, ומשכך נראה כי למעשה אין כל הגבלה על מספר הפליטים מאוקראינה שיגיעו לישראל.
דברי השרה שקד נמסרו גם לבג"צ בתגובה לעתירה שהוגשה כנגד המיכסה שנקבעה.
