[caption id="attachment_20829" align="alignleft" width="288" caption="טל ים"]
 

זעקות השבר של הסמח"ט שכ"כ נעלב מהצעירים שהקיפו את רכבו מוכרות לנו. חורבן היישוב רמת גלעד התמהמה, ביבי וברק מוכרחים להמציא איזה 'סיפור' ולגייס דעת קהל אוהדת ומוקיעה, כדי לתת צידוק להרס הנפשע והבלתי מוסרי שהם מתכננים בהמשך. כך זה עובד, והנה תזכורת מאחד הסיבובים הקודמים.


להלן ציטוט ישן מתוך אתר YNET
אילן מרסיאנו ואפרת וייס פורסם 30.06.2005  (קיץ תשס"ה)

תושבים בגוש: סלקו מכאן את המתבצרים

ליאור כלפא, יו"ר מזכירות נווה דקלים, הסביר: "צה"ל צריך להפסיק את הפרובוקציות שנועדו להשחיר את פני תושבי גוש קטיף. מזמן היתה לכוחות הבטחון אפשרות להעיף את הקיצונים הלא-רצויים מאזור גוש קטיף, חבל שלא עשו זאת קודם". שמעון ירון, חקלאי: "בגלל אותם מיליטנטים אנשים חושבים כי תושבי הגוש עלולים לפגוע בחיילי צה"ל, בצבא – והצבא זה אנחנו"
תושבי גוש קטיף הביעו בצהריים (יום ה') סיפוק מכוונת צה"ל לפנות את פעילי הימין הקיצוני ממלון מעוז הים. "שצה"ל יסלק כבר את המנוולים מפה. הם גורמים נזק למאבק", הסבירו.
לדברי ליאור כלפא, יו"ר מזכירות נווה דקלים, "צה"ל צריך להפסיק את הפרובוקציות שנועדו להשחיר את פני תושבי גוש קטיף. מעבר לכך, מזמן היתה לכוחות הבטחון אפשרות להעיף את הקיצונים הלא-רצויים מאזור גוש קטיף. חבל שלא עשו זאת קודם. אני רק מקווה שאת אותה הנחישות שצה"ל גילה בהרס הבתים הנטושים במעוז-ים, הוא יגלה גם במלחמה נגד הטרור הפלסטיני, ואנו, תושבי גוש קטיף, נמשיך במאבק הלגטימי שהובלנו בשנה וחצי האחרונות".
שמעון ירון, חקלאי מגן-אור אמר ל-ynet: "שוכני המלון לא מאפיינים את התפיסה הכללית של הגוש. אם אותם מיליטנטים היו באים לפני שנים כדי לעזור לנו לפתח ולבנות את הגוש, אולי אפשר היה להבין אותם. אנחנו בשום מקרה לא מתכוונים להפגין בצורה אלימה. בגלל אותם מיליטנטים אנשים חושבים כי תושבי הגוש עלולים לפגוע בחיילי צה"ל, בצבא – והצבא זה אנחנו. במקום להתמקד בפגיעה האנושה באורח החיים שלנו בעקבות הפינוי, התקשורת והמדינה כולה מתמקדים במיליטנטים וכך מתעלמים מהבעיות העיקריות בתוכנית".
אבי זקוטו מרפיח ים, הסביר אף הוא: "הנזק שגרמו לנו התושבים במלון הוא גדול. הם קילקלו את מערכת היחסים רבת השנים שהיתה לנו עם תושבי המואסי, ועתה גם סגרו את הרצועה בגללם. מחר קרובי משפחה שלי אמורים להגיע אלי לשבת והם לא יוכלו להיכנס. אנחנו אנשי חוק ואנשי אדמה והדרך הזו היא לא לנו".
מועצת יש"ע הודיעה כי בעקבות סגירת גוש קטיף תפרסם בקרוב את תכניותיה המסודרות, זאת בתיאום עם תושבי גוש קטיף. "לא ניתן יד למאבק בריוני של פרחחים שגורמים נזק למאבק כגון האירועים אתמול במואסי", אמרו במועצת יש"ע.
--
עד כאן מאתר ווינט, לקרוא ולהיזכר.

מה היה במלון?
אריק לא באמת ידע איך הוא מתגבר על הרוב היהודי השפוי שמתנגד לתכנית המטורפת שלו, וחיפש עצה איך לבודד, להוקיע, להציג את המתנגדים כמפלצות, ואז לצרף למחנהו כמה שיותר אישי ציבור וציבור ממרכז המפה. לאחר הרבה הכפשות בוטות – תהיה הקרקע מוכנה לרמוס את היישובים כאשר חפץ, ותודה לכל המגַנים (רשימה בקרוב אי"ה). הסוף ידוע: המלון פונה במבצע של יחידות קומנדו, ושאר הגוש המנומנם ברובו התפנה ופונה לאחר חודשיים של חיבוק תקשורתי חם. כולם נזרקו יחד לקראווילות בחולות ניצן, ואף אחד כבר לא חבר של המואסי...
בועה
עשרים צעירים שנכנסו לעומק 20 מטר משער של איזה בסיס, לא באמת מלחיצים כל כך. התקשורת מערבבת את מאזיניה ומרואייניה למשך כמה ימים לכדי עיסה דביקה, ואז עוברת הלאה. ולכן העצה: נתק, שחרר, חייך, להתחזק קצת ב'שמירת האוזניים' ולהמשיך הלאה, לא להתרגש מ'ענן כלה'. ביבי מכור לכותרות, וקופץ על הזדמנות להכריז מה שמאזיניו רוצים לשמוע היום, עכשיו, מהר, לפני הפרסומות. סבבה לו, ודרישת שלום לצוות החירום הרחב שהוקם מיד אחרי השריפה בכרמל... הכל עבר ונשכח והרכבת נוסעת.
מותג מחיר
אם כבר תקשורת, אז יש שם כלל בעולמם השקרי 'לא משנה אם תגנה או תהלל אותי – העיקר תאיית את שמי נכון'. נוער הגבעות עולה על כל במה אפשרית, מסוקר מכל זויותיו ומאויית בצורה מדוייקת, אוהו, יותר מידי. אז 'סחתיין' להם.
גזור ושמור
בסופו של דבר, רבים מצרכני ההמולה התקשורתית הזו רושמים לעצמם רק זאת: כשהשוטר הקהילתי כבול ידיים ואינו יכול להושיע מפני הפועלים הגויים ברחוב שמחרפים כבוד ישראל אלה אולי יצליחו: 'תאמין לי צריך פה חבר'ה מהגבעות, רק הם יוכלו לעשות סדר'. לא אחת ולא שתיים שמענו בקשות מפורשות, 'בחיאת תעשו טובה ותבואו לשכונה שלנו, אין לכם מושג מה הולך כאן, חרפה'. גם מי שבמשך יומיים 'קונה' את הכותרות המכפישות את הצעירים שבאו כביכול ממש להרוג סמח"ט,  זה עובר לו מהר כי אלו באמת שטויות, ואולי הרווחנו עוד כמה יהודים ואיזה רחוב.
מי אוהב את צה"ל?
ייתכן שהמצוטטים לעיל, מתושבי גוש קטיף, עדיין סבורים כי טוב היה להיות חבוקי זרועות עם כוחות ההחרבה, ובאמת כמה צעירים מהמלון הפריעו ל'מאבק' וקלקלו אותו. זה בסדר גמור, ולגיטימי כמובן – רק תהיו הוגנים לומר מראש כי רמת גלעד ושאר היישובים חשובים לי אך החיבוק עם צה"ל חשוב יותר ולכן אינני נחוש במאבק, ונכון לוותר. האם צה"ל שהובס והושפל במלחמת לבנון השנייה (מפירות חלוץ ושות') באמת קיבל גבורה עוז ועוצמה מהחיבוק שהעניקו לו הכתומים רבניהם ואשי הציבור??   אולי דווקא נחלש?
איך פותחים את הראש?
לא כך. באמת לא חכם לזרוק בלוקים ליד סמח"ט רגיש כל כך (אם הוא היה בסכנת מוות, היכן הפציעה?) כי מול יהודים לא עובדים בכח אלא במוחין, בדיבורים מכוּונים לצד מאבק נחוש מר ועיקש. החיילים היהודיים בצה"ל שבויים בתוך הבילבול, וצמאים להכריז בפה מלא כי הינם מייצגים בצורה בלעדית את האינטרס של עם ישראל, מה שהצבא לא עושה היום.
צה"ל היום
החיילים בשטח, כשהם לא ליד המפקד, יודעים להבדיל היטב בין אוהב לאויב וקולטים בצורה נכונה כי אין כאן רצון להכות סתם איזה סמח"ט אלא לזעוק ולהזכיר ליהודים כי עליהם לדאוג לעם לישראל. עובדה היא שהצבא ביו"ש  מתפקד פעמים רבות בהגדרה ככוח או"ם שמטרתו להפריד בין הצדדים ולמנוע חיכוך, ובמקביל עומד בקשר הדוק  ביותר (קצינים ומעלה) עם מחבלי הרשות, ומסייע להם בהקמת תשתית המדינה המוקמת של האויב.
סזון
גם אם לפנינו תקופת היסטריה שלטונית, שמרוב פחד ינקוט בצעדים 'דרמטיים', אין דאגה. המורחקים הקודמים העירו הרבה לבבות בשכונות אליהם באו, ואין כעת בארץ ישראל מקום סטרילי בו המדינה תהנה משקט. הבילבול פשה ובולט בכל עיר ורחוב, כל הארץ חזית. גם מעצרים לא מפחידים היום את צעירי המזרח התיכון בחתירתם לפעול לטובת העם בטח אם הם חסידים... להיפך!
מה הלאה?
כמו במלון, ביבי וברק היום רוצים שקט תעשייתי, רוצים דממה, רוצים אהדה. יש להם את פינוי רמת גלעד ומגרון על הראש, יש מחשבות על קדנציה שנייה, פרס נובל קורץ גם הוא ומבטיח הרבה כסף... אז כדי  להתקדם ולכבות את אש המאבק מחפשים תואנה,  מאתרים הזדמנות, רוכבים עליה ודוהרים. אך אנו יודעים כי מי שעתיד עם ישראל חשוב לו לא ממש מתרגש מכותרות וכמה עצורים, הלב היהודי רק מתעורר יותר ויותר אל מול אזלת היד והבילבול של המדינה הבולט בראש כל חוצות וכל תחום. לכן יש להמשיך ביתר עוז שמחה וחגיגיות (י"ט כסלו!) להפיץ את המעיינות לכל אוזן יהודית קשובה, ויש המון המון! לא אלמן ישראל, וכל תעמולה לא חוזרת ריקם במיוחד אם היא בחיוך רגוע ובוטח בה' יתברך. בהצלחה!