בית המשפט העליון דחה היום את בקשת פרקליטות המדינה למתן אפשרות להגשת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי אשר זיכה את הרב שלום דב וולפא ושבתי ויינטראוב אשר הואשמו בעקבות טקס שערכו לתמיכה בחיילים ושוטרים שסירבו פקודה לגירוש יהודים.
לפני כשנתיים, זיכה בית משפט השלום בירושלים את הרב וולפא, ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ ואת עמיתו, מעבירה של הסתה לאי ציות. השניים הואשמו בכך שתמכו וערכו אירועי הזדהות עם חיילים שסירבו פקודה לגירוש יהודים, ואף הואשמו כי העבירו לאותם חיילים סכומי כסף.
| הפרקליטות התעקשה לבטל את הזיכוי – ללא הצלחה
בית משפט השלום זיכה את הרב וואלפא וקיבל את טענת הסניגורים איתן להמן ואביעד הכהן שמדובר בביטוי מחאה הנכלל בחופש הביטוי, ובמיוחד כשהמעשים נעשו ונאמרו רק לאחר שהחיילים כבר סירבו פקודה ולא כוונו לחייל מסוים באופן ספציפי.
השופטת סקפה-שפירא קבעה שהמבחן להרשעה בעבירה זו, כמו בעבירות חופש ביטוי אחרות, הוא מבחן ה"ודאות הקרובה" לאי ציות, שלא התממש במקרה זה.
פרקליטות מחוז ירושלים, החליטה לערער על הזיכוי לבית המשפט המחוזי. שלא כרגיל, על הערעור חתמו לא פחות משלושה פרקליטים, ובראשם פרקליט המחוז עוה"ד דני ויטמן שאף הופיע בדיון בעצמו.
שלושת שופטי ההרכב במחוזי, בראשות נשיא בית המשפט השופט אהרן פרקש דחו את הערעור פה אחד, ושבו וקיבלו את טיעוני פרקליטי הרב וואלפא כי "העמדה לדין בעבירה זו בנסיבות אלה והצבת רף הסתברות נמוך לה עומדת בניגוד לפסיקה רבת שנים של בית משפט נכבד זה ולפיה בעבירות חופש ביטוי יש לנקוט רף הסתברות גבוה, של "ודאות קרובה" ובכל מקרה של ספק יש לפסוק לטובת הנאשם".
עוה"ד הכהן ולהמן הוסיפו וטענו כי עמדת הפרקליטות מנוגדת גם למגמה הכללית להפחית, במקום שהדבר אינו הכרחי, ב"הפללת" מעשי חופש ביטוי שיש להתמודד עמם במישור החברתי והחינוכי ולא הפלילי, וגם בניגוד למגמות בדין הצבאי שגם הוא פונה לדרך ההסברה והחינוך ולא ההפללה.
גם לאחר הזיכוי במחוזי לא אמרה המדינה נואש והגישה לבית המשפט העליון, בהליך נדיר יחסית כשמדובר על זיכוי, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הרב וואלפא מצדו, הגיש באמצעות פרקליטיו כתב תשובה מפורט שבו הוא מתנגד להעמדתו ב"סיכון נוסף" וטוען שאין כל בסיס, לא עובדתי ולא משפטי, לקיום דיון שלישי בנושא ולבטל את זיכויו.
היום כאמור החליטו שלושה שופטי בית המשפט העליון, הנדל, אלרון וגרוסקופף כי לא תתאפשר למדינה להגיש ערר נוסף על ההחלטה לזכות את השניים.
הרב וולפא ושבתי ויינטראוב בתגובה על הזיכוי: "שי ניצן רודף אותנו ממניעים פוליטיים מאג'נדה שמאלנית קיצונית. בתחילת המשפט אמרנו שלא נירתע מאיומיו. אנו מבטיחים להמשיך בכל העוצמה לתמוך במשפחות הנאמנים לארץ ישראל ולהחדיר את הסכנה הגדולה בגירוש יהודים מארץ ישראל".
עו"ד יצחק בם שייצג את ויינטראוב מסר בתגובה: "שי ניצן ראוי לפרס הצביעות לשנת 2019. לגבי עצומת התמיכה בסרבנים משמאל, בה 360 מרצים מהאקדמיה הבטיחו לסרבני השמאל תמיכה כלכלית, מנהלית ולימודית שי ניצן קבע שזו לא עבירה כלל. לעומת זאת לגבי הרב וולפא ושי גפן, שעשו בדיוק את מה ש360 מרצים הבטיחו לתלמידיהם, שי ניצן ביקש רשות ערעור מיוחדת לבית המשפט העליון, לאחר זיכוי בשתי ערכאות. יש לברך על כי בית המשפט גלגל את הבקשה מכל המדרגות, אך מצער שהצביעות ושיקולים זרים שולטים בצמרת הפרקליטות".
