בדרך אברהם אבינו

[caption id="attachment_856" align="alignleft" width="300" caption="שליחות בחברון. דני כהן. "]
הניצוץ מתעורר מכוח המקום

ר' דני (38) ובת שבע כהן, תושבי שכונת 'אברהם אבינו' בלב עיר האבות, משמשים כשליחי חב"ד בעיר קרוב לעשר שנים. לזוג חמישה בנים ובת ("מנוחה רחל הראשונה בחברון מאז תרפ"ט"). "יש פה עבודת שליחות, שדומה למה שעושים הרבה שליחים של הרבי ברחבי העולם, אך מתייחדת בכך שרוב ה"קליינטים" שלנו פה הם חיילים. ישנם מאות חיילים שמשרתים כאן. רובם המכריע בוודאי לא הגיע לחברון, לא חשב על המקום ומה המשמעות לגביו. בתקופה שהם פה אנו משתדלים לעורר אצלם את הניצוץ בדרך הבעש"ט ותורת החסידות. ברור שלכל יהודי יש אהבה ויסוד שקיים בתוכו. צריך להרים את הניצוץ על ידי הרבה אהבת ישראל, והדגשה כמה הוא טוב ומתוק". "בזכות הקירבה הממשית לאבות הקדושים", מציין דני, "יש ברוך ה' הרבה הצלחה".

לפני שהגיעו לחברון, היו דני ובת שבע בשליחות בשיקגו למשך שנה אחת. לאחר הרבה לבטים החליטו לחזור לארץ ולעבור לחברון. "מי שמאוד דחף אותנו לעבור לחברון היה ר' ברוך מרזל אליו הייתי קשור מילדותי. היינו משוחחים מדי פעם בטלפון, והייתי מספר לו בהתלהבות שהנחתי ליהודי תפילין לראשונה בחייו, או שפגשתי אדם שלא ידע שהוא בכלל יהודי. ברוך אמר לי שבחברון אכיר בכל יום עשרות יהודים -שאולי יודעים שהם יהודים אבל לא יודעים מה זה אומר לגביהם".

שליח של כל האדמורי"ם

"מלבד זאת", מציין דני, "לעיר חברון יש משמעויות היסטוריות ורוחניות לאדמור"י חב"ד לדורותיהם". "שורשי הקשר לעיר האבות", הוא מספר, "מגיעים עוד מימי אדמו"ר הזקן ששלח כספים לעזרת היישוב, עובר בהתיישבות הקבועה בימי האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ג (1823), ועד לטבח בתרפ"ט. ישנם הרבה נכסים של חב"ד בחברון, גם כאלו שעדיין מחכים להיגאל. ויש שברוך ה' שופצו ושוחזרו כמו בית הכנסת העתיק של חב"ד בשכונת אברהם אבינו, שלפני מספר שנים פעל בו כולל בנשיאות הרב יצחק גינזבורג".

"עם רקע כזה, אנחנו מרגישים שליחים של כל אדמור"י חב"ד לדורותיהם. כל שליחי הרבי בבתי חב"ד ברחבי העולם, מרגישים שזו זכות שלא היו מחליפים בשום דבר שבעולם. זו אחריות כבדה, אך יש הרבה סיפוק והרבה הצלחה ב"ה".

ארבעים אורחים בסעודת שבת

משפחת כהן מארחת על שולחנה עשרות חיילים בשבת, ולחלקם, זוהי חווית השבת הראשונה בחייהם. "באמצע הסעודה אנו מבקשים מכל אחד שיציג את עצמו, והיכן הוא מתגורר. באחת השבתות, חייל אחד הציג את עצמו בכמה מילים ואמר "אף על פי שאני חילוני אני מאוד נהנה כאן". ישר קפצתי והשבתי שאינני מבין את משמעות המילה "חילוני", זו מילה שיוצרת מחיצות, כי כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל ומלא בקדושה, וכך הארכתי בנושא. בסוף הסבב קם קצין שהציג את עצמו, "גל, מקיבוץ מזרע", שזה כידוע ממש הקוטב השני לחברון. גל אמר בהתרגשות רבה: "עד היום חשבתי שאני חילוני, והיום גיליתי שאני יהודי קדוש".

הולכים בין הטיפות

המתחים שנוצרים לעיתים בין הצבא להתיישבות בחברון לא זרים לדני. "אנחנו חלק ממשי מתוך הקהילה פה לאורך השנים ומכירים כמה וכמה עליות וירידות שהיו. בתור שליחים, אצלנו העניין הוא לחבר ולקרב גם בזמן שכאלו". כדי להסביר את המורכבות הכרוכה בשליחותם בחברון, הוא מקנח בסיפור חבד"י על הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי, שהשתוקקה במשך שנים רבות לעלות לארץ הקודש. בטרם נסעה, נכנסה אל האדמו"ר ה'צמח צדק' כדי לקבל ממנו את ברכת הדרך, והביעה בפניו את חששה מפני הנסיעה משום שלא היתה בקו הבריאות וגשמים רבים ירדו. צחק הרבי והשיב בחיוך "נו, אז מה? - תיסעי בין הטיפות". כל הדרך ירדו גשמים עזים והפכו את הדרך לבוץ סמיך שהנסיעה בתוכו כמעט בלתי אפשרית. כשהעגלה פילסה לה את דרכה בדרכים הבוציות, נדמה היה שהגשמים נמנעים מלרדת עליה והנסיעה עברה למישרין. המסורת מספרת שהגשם לא נגע ברבנית לא רק באותה נסיעה, אלא שכל חייה מאז ואילך טיפות הגשמים לא נפלו עליה אלא סביבה בלבד. "גם אנחנו, שבעצם ממשיכים באותה הדרך", מחייך דני, "משתדלים ללכת בין הטיפות".