יגורשו בפעם השניה? צווי פינוי ל- 165 משפחות מגורשים מגוש קטיף

165 משפחות ממגורשי גוש קטיף המתגוררות באתר הקראווילות ניצן, קיבלו בימים האחרונים צו פינוי בלי שיש ברשותן בית חלופי או אפשרות להקים כזה, כך מדווח אתר nrg מעריב.  חלק קטן מהצווים ייכנס לתוקף בתוך חודש וחצי, והיתר בעוד כשלושה חודשים. 
[caption id="attachment_41970" align="aligncenter" width="553" caption=""גירוש נוסף?" מתחם קראווילות של מגורשים (אלחנן גרונר - הקול היהודי)"]
המדינה הורתה ל- 165 משפחות ממגורשי גוש קטיף לעזוב את הקראווילות הזמניות בהן שוכנו לאחר הגירוש ולמצוא לעצמן פתרון, כך מדווח מעריב. מדובר במשפחות שטרם הצליחו לבנות בית חדש ממגוון סיבות שעיקרן המשבר הכלכלי שפקד את המגורשים אשר איבדו את ביתם, ועבודתם.
בעבר קבעה המדינה תאריך לפינוי היישוב הזמני ניצן שחלף לפני כשלוש שנים. עד לזמן זה הייתה אמורה כל משפחה לרכוש מגרש באתר הקבע למגורשי גוש קטיף באזור חוף אשקלון. מעריב מדווח כי במסגרת ההחלטה נקבע כי משפחה שלא תצליח לממן בניית בית חדש תוכל להעביר את הקראווילה בה היא מתגוררת לתוך המגרש, ולחיות בה במקום בבית קבע.
תאריך היעד נדחה אמנם שוב ושוב, אך מדינת ישראל עדיין מעוניינת בפינוי מוחלט של היישוב. 
בפועל, משפחות רבות לא הצליחו לגייס די כסף אפילו לרכישת מגרש, ואחרות לא עמדו בתנאים הכספיים הנוקשים להעתקת הקראווילות. עד כה רק 20 מבנים זמניים הועתקו למיקומם החדש והסופי.
בימים האחרונים חילקו פקחי מנהלת "תנופה", מחליפתה של מנהלת "סלע", שטיפלה בתושבי הגוש מאז גורשו מבתיהם, צווים המורים למשפחות לעזוב את המקום. 40 משפחות שכלל לא רכשו מגרש נדרשו לעזוב את המקום בתוך 45 ימים לכל היותר; 125 אחרות שרכשו מגרש אך אינן עומדות בקצב הבנייה הדרוש הורשו להישאר למשך שלושה חודשים, שבמהלכם ייאלצו לשלם קנסות על העיכוב. 
ראשי הקהילות מגוש קטיף מיפו בחודשים האחרונים את המשפחות המתמודדות עם קשיים כלכליים, ואינן מסוגלות לגייס את הסכומים הדרושים לבניית בית. "יש אנשים שגרו בבית של 300 מ"ר בגוש, וחולמים על בתים כמו שהיו להם", סיפר למעריב אביאל אליעז, יושב ראש קהילת היישוב ניסנית שהוחרב.
"שכרנו יועצים כלכליים שנאלצו להסביר בקושי רב לאותם אנשים שאין להם סיכוי להשיג בית כמו שנלקח מהם. שכנענו אותם לרדת מהפנטזיה, אבל גם את השלב הבסיסי אנחנו לא מצליחים לקדם".
[caption id="attachment_36105" align="aligncenter" width="528" caption=""הרצחת וגם ירשת?" - גוש קטיף (מיכאל יעקובסון)"]
אליעזר מספר כי חלק מהסכום הצליחו לגייס בסיוע תורמים, ומציין כי ראשי הקהילה יודעים כמה כסף דרוש לכל משפחה. "לצערנו, מנהלת תנופה לא מוכנה להוסיף את הגרוש ללירה ולסייע למשפחות האלו לצאת מהבוץ", הוא אמר. בימים האחרונים פנה ועד מתיישבי גוש קטיף לאנשי המנהלת ולוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בבקשה שתישקל הגמשת התנאים להעתקת הקראווילות למגרשי הקבע. הפניות טרם נענו.
ממנהלת "תנופה" נמסר בתגובה לפניית מעריב: "רוב מוחלט של המתיישבים כבר מתגורר בבתי קבע או נמצא בתהליך לבנייתם. משפחות שנמצאות בתהליך לבניית הבית לא נדרשות לשלם שכר דירה עבור המגורים באתר הזמני, בעוד שמי שקיבל מגרש מהמדינה ומסיבות שונות טרם החל בבניית ביתו נדרש לשלם שכר דירה ולהסדיר את המשך המגורים בקראווילה. גם מתיישבים 'לא זכאים', שהמדינה החליטה לפנים משורת הדין לאפשר להם לרכוש מגרש עם יתר המתיישבים ולמרות זאת לא הצטיידו במגרש, קיבלו דרישה דומה. יודגש כי מנהלת תנופה האריכה שוב ושוב את הפטור שניתן למשפחות מתשלום שכר דירה, אולם כעת, מכוח החלטת הממשלה, המשפחות נדרשות לפעול בהתאם".
התנהלות המדינה מצליחה להוציא משלוותם אזרחים ומגורשים רבים. אם לא די בהתעמרות במגורשים, שעברו חוויה כה מטלטלת שהרסה משפחות רבות, הביאה חולי ועוני ובעיות חינוכיות, הרי שבמנהלת תנופה מספרים כי המדינה פועלת "לפנים משורת הדין" בתחומים רבים. כביכול מדובר בטובה שמבצעת המדינה, ולא בפיצוי הרחוק מלהיות מינימלי עבור מי שהמדינה בצעד שרירותי הרסה את חייו.