רחמים, תושב חרשה, העז להיות חבר של אלעד מאיר. את החומרה של מעשה שכזה אין צורך לתאר, כי אלעד, יהודי חם 'מואשם' ע"י השלטונות בעוון חמור: היותו נאמן לארץ הקודש וראש וראשון לעניינים שבקדושת הארץ בגוש טלמונים. לפני חודשיים קיבל רחמים טלפון מ'רון' מהשב"כ. (כן, רון 'שלנו' מהסיפורים הקודמים.) אחרי שרון הציג את עצמו, רחמים סיים את השיחה באדיבות ובנחישות. ביום רביעי האחרון, כשרחמים הגיע לתחנת המשטרה באריאל לצורך חקירה "שגרתית", נכנס אליו אדם שהציג עצמו בשם "דודו משירות הבטחון הכללי". "אני אחראי על איזור השומרון", הצהיר. דודו הוא אדם שחום וגבוה עם זקן צרפתי, נראה כאחד שמייצר הרבה רעש וצלצולים – וכך הוא גם התנהג. "תראה", הוא אמר. "אני אחראי כאן על הגיזרה, אני לא חבר שלך, וזה לא מוצא חן בעיניי הקשר שלך עם אלעד מאיר. בוודאי לא הקשר שלך לחלוקת העלונים לתושבי פדואל אודות רמי זיו. תיזהר מאלעד, אנחנו לא מהמשטרה, אנחנו מהשב"כ ! אנחנו לא מוותרים. אתה כזה קטן ואין לי זמן לאנשים כמוך. תיזהר ממני ותפסיק עם השטויות שלך. פעם הבא אתה תחטוף. אף אחד לא יעשה לי בלאגן בגיזרה". דודו סיים את דבריו ויצא. רחמים שמח שדודו שיחק אותה כבן אדם עסוק שאין לו זמן. "מי מעוניין בכאב ראש של שמיעת השטויות שלהם? העיקר שזה נגמר ואפשר ללכת". לפני חודש חבר תמים אמר לרחמים "תיזהר מהשב"כ, הם אנשים מאוד מסוכנים". רחמים הסביר לו שאמנם לפני שנים השב"כ קנה לעצמו שם של גוף חשאי ורציני ביותר."אבל בימינו", הוסיף רחמים, "אנחנו יודעים שהשב"כ זה בסך הכל גוף חלש שמסתתר מאחורי הערפל והם אפילו לא שווים את את המאמץ לדבר איתם מטוב ועד רע".
