"מהפכה צריכה בית קפה ועיתון" || האם ייסגר עיתון בעלי התשובה?

בגיליון האחרון, הודיעה מערכת 'אדרבה' – ירחון עולם התשובה – על סגירת העיתון בשל קשיים כלכליים מתמשכים. "אנחנו עדין נאבקים על זה. הלוואי שהציבור שמצא בעיתון הזה בית, לא יאפשר לנו לסגור", מקווה העורך, עירד דיין.
"החיים זה מאבק. אין פה חידוש גדול במובן הזה", אומר בישירות עירד דיין, עורך ירחון בעלי התשובה 'אדרבה'. "אנחנו עוד נאבקים על ההחלטה שקיבלנו".
השיחה עם דיין - צייר ואמן בנשמתו ואיש גרפיקה במקצועו - מתחילה בקושי הכלכלי אליו נקלע העיתון שבישר בגיליון האחרון על סגירת שעריו, אך ממשיכה בשיח אופטימי מלא במחשבות על שליחות, צמיחה והתפתחות.
[caption id="attachment_52876" align="alignleft" width="200" caption="עירד דיין: "נאבקים"."]
קוראי העיתון היוצא לאור קרוב לארבע שנים, גילו בצער כי שער הגיליון של חודש טבת, שנשלח הפעם למנויים באמצעות המייל בלבד, מבשר על סגירת העיתון.
"גליון כסלו לא הגיע. הוא לא יצא", כתב המנהל, יונתן להב. "בשנתיים האחרונות השקענו את מיטב מרצנו וכוחותינו להעמיד את "אדרבה" על הרגליים מבחינה כלכלית. אך הגרעון המצטבר מחודש לחודש (מעל 150,000 ש"ח מארבע שנות קיומנו), כאשר המערכת לא מצליחה בשל אותה גיבנת להגדיל את התפוצה והמנויים במהירות הרצויה כדי להפוך לירחון עצמאי, גרמו לכך שאנחנו עסוקים בגיוס הלוואות ובכיבוי שריפות רק כדי שהעיתון ימשיך לצאת. ככה לא נוכל להמשיך ולכן החלטנו לעצור".
בימים בהם ספינות הענק של כלי התקשורת מתקשות לפלס את דרכן במימיה הסוערים של המציאות הכלכלית, לא פלא שגם סירות הדייג הקטנטנות מיטלטלות מעלה ומטה עד כדי שבירה אלי תהום.
אך נראה כי אדרבה הוא יותר מעיתון עבור עולם התשובה. במידה רבה הוא ביתם הרעיוני של בעלי התשובה מכל הסגנונות והגוונים, החוסים בצל דפיו בשלום בית מיוחד שנדיר למצוא כמותו בין העדות והקהילות. בתחילה עסק העיתון בעיקר בניקוז בוער של לחצים שנכלאו זמן ממושך ללא יכולת ביטוי, והמשיך בדיון ססגוני ומרתק בסוגיות המעסיקות את עולמם של בעלי התשובה וההתמודדויות הייחודיות להם. חינוך הדור הבא, זוגיות, קשיי ההשתלבות בעולם החרדי, אומנות ויצירה היו רק חלק מהנושאים שנידונו על גבי הגיליונות.
[caption id="attachment_52875" align="aligncenter" width="407" caption="בית לעולם התשובה. אדרבה."]
"העיתון קם בעקבות מפגש של חוזרים בתשובה לפני כחמש שנים. מהמפגש עלתה קריאה, שאם רוצים להמשיך את המהלך החלוצי שלנו כבעלי התשובה, מתוך אמונה שבסופו של דבר רוב רובם של עם ישראל יהיו בעלי תשובה, אז הציבור הזה חייב לקבל במה". מספר דיין, תושב מצפה רמון. "הרב גיסין ניסח את זה במילים בודדות: "מהפכה צריכה בית קפה ועיתון".
בין הכותבים באדרבה ניתן למצוא החל מרבנים ואנשי חינוך, ועד שמות מוכרים כמו אהוד בנאי וסיוון רהב-מאיר. "זה באמת מין סוג של חלום. התגובות נהדרות. העיתון מעורר פולמוסים, מוציא אנשים מהתרדמת שלהם ומנער אותם", הוא אומר. "הכל נעשה בו בהתנדבות, לכן זה מפתיע לגלות כמה הפורמט שלו מהווה במה, לאנשים מכל הסוגים, לבטא את עצמם. נוצר בו שיח חדש ושפה שאני לא בטוח שדברו אותה קודם. העיתון הצליח לחשוף את הפנים והעשייה של הרבה אמנים, אנשי עשיה וחינוך מציבור בעלי התשובה שעד היום נשארו במעין סוגרים, וקיבלו במה להציג את מה שיש להם לתת".
גם דתיים מרעננה
דיין מספר כי ישנו חוג גדול של מתעניינים שאינו דווקא בא מתוך עולם התשובה. "יש הרבה התעניינות מתוך המגזר הדתי לאומי – גם ברעננה, אפרת ותל אביב. "לא רק מסתכלים מהצד לראות את התופעה. מתעניינים במה שיש לנו להגיד, כי יש פה אמירות חדשות".
"התחושה היא שיש מאחורינו הרבה התרחשות. יש פה קורת גג ושפה משותפת שיכולה לכלול בתוכה את החסידים, הליטאים, והדתיים לאומים, כל הקצוות".
עם כניסתו של דיין לתפקיד העורך לפני כשנה וחצי, עבר הירחון מתיחת פנים מרעננת. השינוי המבורך הביא ברכה בנושא התוכן והעיצוב, אך לא הצליח לסייע במאבק ההישרדות הכלכלי ובחובות שהצטברו לאורך השנים.
אולי דווקא בשל הדרישות הצנועות של המערכת ההתנדבותית של 'אדרבה', קיים הסיכוי להגיע לחוף מבטחים. "אלף מאתיים מנויים יעמידו את העיתון על הרגלים", משער דיין. "אנחנו עומדים כיום על 600 מנויים, וזה קצת משונה וגם חבל שעם ציבור כזה גדול, ועם כל הרחשים והתגובות שמגיעים אלינו - אנשים מעבירים את העיתון מיד ליד. זה אמנם מסייע להגביר את החשיפה, אבל בשורה התחתונה – רכב בלי דלק לא נוסע. מישהי סיפרה לי לאחרונה, שהיא באופן קבוע קוראת את העיתון חודש וחצי אחרי שהוא יוצא, כי אז זה הסבב שזה מגיע אליה".
דיין מציין כי רוב בעלי התשובה הקלאסיים, "דור העלייה הראשונה והשנייה של גלי התשובה", כהגדרתו, הם בשכבה סוציואקונומית נמוכה. "אני יכול להבין למה אנשים מעדיפים לתרום לארגוני צדקה, מאשר לשלם כמה שקלים בחודש על העיתון שאמנם מאוד משמעותי עבורם, אבל מבחינתם אפשר לקחת אותו מחבר".
"לא רק להגיד כל הכבוד"
"כבר 4 שנים אנחנו מופיעים, בלי שום גיבוי של גוף ממוסד. הכותבים עושים את עבודתם בהתנדבות, ואנחנו מחזיקים מערכת מאוד רזה. כדי להגיע ליעד ששמנו לעצמנו צריך מימון", אומר דיין. "אנחנו צריכים שותפים לדרך, לא כאלה שטופחים על השכם ואומרים "כל הכבוד".
באופן מפתיע, דווקא ההצהרה על סגירת העיתון, נשאה עימה משב של התעוררות מחודשת, ואף תוספת במספר המנויים. "אני לא בטוח שציבור הקוראים יאפשר לנו לסגור את העיתון", מקווה דיין. "אנחנו נמצאים בפרשת דרכים. או לעצור, או להמשיך – וזה תלוי בעוד קוראים, באלו שמאמינים בדרך ובאמירה של אדרבה".
"הרב בן גוריון אומר", מחייך דיין, "שמי שלא מאמין בניסים הוא לא ריאלי. אז אנחנו מאמינים. לציבור בעלי התשובה יש אחריות אדירה, אפשר להגדיר זאת כתפקיד חלוצי של חיבור בין העולמות. דווקא אנשים שהיו תקועים עמוק בתוך הישראליות ויצאו ממנה, יכולים לחזור אליה עם תודעה אחרת. בגב זקוף, עם עומק ומורכבות ועם הרבה יכולת לפעול".