מורה ערבי? כך תשתלב בבית ספר יהודי

בזמן שהתקשורת והרשתות החברתיות הערביות סוערות בטענות על הדתה בשל כל בת שירות שתספר לתלמידים על נרות שבת, במשרד החינוך ועמותת השמאל הקיצוני מרחבים, ממשיכים לעבוד במרץ על הכנסת תכני תרבות ערבית ושילוב מורים ערבים בבתי הספר היהודיים, וזאת מתוך מגמה לחשיפת התלמידים היהודים לתרבות הערבית ו"קידום אזרחות משותפת".

בהודעה שנשלחה בימים האחרונים למנהלי בתי הספר מטעם משרד החינוך ומרחבים, והגיעה לידי הקול היהודי, נכתב כי המנהלים מוזמנים "להצטרף לפרויקט שילוב מורות ומורים מהחברה הערבית במקצועות אנגלית, מתמטיקה ומדעים".

"שילוב מורה ערבי/יה כחלק מהצוות החינוכי בבית הספר שלך יתרום לתלמידים שלכם בהכרות עם האחר", נכתב בהודעה, המציינת כי משרד החינוך ומכון מרחבים יעניקו ליווי ותגמול לכל בית ספר שיצטרף למהלך.

"הימנעו מהשוואת השואה לימים אחרים"

ממסמך של מרחבים שנועד להכין את המורים הערבים לקראת השתלבות בבית הספר היהודי ניתן לעקוב אחרי מטרות התכנית המשלבת את המורים במלאכת מחשבת שנועדה לדכא כל התנגדות לכניסת המורים הערבים, ולהעביר כמה שיותר תרבות ערבית לתלמידים. כך נקראים המורים הערבים לשתף את התלמידים בנוגע לחגים של דתם.

במרחבים מציינים כי במספר בתי ספר היו הורים שדרשו שבנם לא ילמד בכיתה של מורה ערבי, אך לטענתם, "מרגע שמנהלי בתי הספר הציגו עמדה החלטית - ההורים כיבדו את החלטת ההנהלה וברוב המקרים אף ראו כי טוב ושינו את דעתם".

במסמך, שהגיע לידי הקול היהודי, נקראים המורים הערבים שלא להבליג על "גילויי גזענות" מצד מורים או תלמידים, אך להתנהל בחכמה מול התלמידים והמורים היהודים.

במרחבים הכינו התייחסות נרחבת ל"התנהלות בימים מיוחדים". מדובר בימים "בהם הנרטיבים ההיסטוריים של שתי האוכלוסיות, ערבים ויהודים, נפגשים זה עם זה בנסיבות היסטוריות מורכבות המעוררות רגשות ומתחים".

"ימים אלו מעלים את סוגיית החיים המשותפים בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל לשיח תקשורתי רחב, לעיתים מעמיק, אך לרוב פופוליסטי ומאשים, ומייצרים אתגר מורכב הן עבור בית הספר והן עבור המורה הערבי במסגרת העבודה המשותפת", נכתב.

על התנהלות בזמן "עימות צבאי" או "מתח בטחוני", נכתב כי היא עלולה להיות מסובכת כיוון ש"בזמן זה הרגשות הם שמכתיבים את האווירה".

ההמלצה של מרחבים למורים הערבים היא: לאמץ "פרספקטיבה רחבה". "זכרו שזו תקופה מוגבלת בזמן שלצערנו לעיתים עלולה להימשך שבועות, אלו הימים הקשים ביותר, אחריהם קל יותר והדברים חוזרים למסלולם".

בנוגע ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נכתב כי המורים הערבים מתבקשים במסמך לכבד את היום ולהגיע בחולצות לבנות ולעמוד בצפירה.

"אם אתם נשאלים על כך, ונראה שיש קרקע בטוחה לשיח הגיוני ולא מתלהם, שתפו את התלמידים בקושי שלכם", נכתב. "האם מדובר בקושי להזדהות עם מי שאותם מורים ערבים רואים כחיילי 'האויב הציוני'? או שמא מדובר בקושי אחר?", תמה בשיחה עם הקול היהודי מנהל בית ספר שקיבל את המסמך לידיו.

בנוגע ליום השואה נכתב כי "מומלץ לא להשוותו ואת האירועים שקדמו לו עם אף יום או אירוע אחר", כרמז להשוואות הערבים בין "הנכבה" לבין השואה או בין פעולות צה"ל למעשי הנאצים.

מנהל? אל תגלה להורים את האמת

בנוסף מוסבר במסמך כי לא כדאי לדבר בערבית בחדר המורים כיוון שהדבר יכול ליצור התנגדות מצד המורים. בארגון מציגים תהליך של שמונה שלבים בקשר בין המורה הערבי ליהודי, אשר תחילתו ב'ניכור תרבותי' וסופו ב'חברות אישית'. 

במכון מודים כי לא תמיד הדבר הגיע לידי מימוש, אך נראה כי הבחירה בשילוב מורים מצטיינים בלבד, חלקם ערבים נוצרים מחד, ובבתי ספר המזוהים עם אוכלוסייה או אנשי צוות מהשמאל מאידך, היא זו שפותחת פתח לכניסה חלקה יותר לבתי הספר. כל זה בשילוב תרבות הפוליטקלי קורקט, בה מי שמתנגד לכניסת מורה דתי לבית הספר יוכתר כנאור, אך מי שיתנגד לכניסת ערבי יוקע כגזען חשוך.

במרחבים אף פונים למנהלי בתי הספר וקוראים להם להפוך את שילוב המורה הערבי ל"מטרה בית ספרית". כך למשל יתוגמל כספית מורה שיהיה חונך של המורה הערבי. "כחונך המתאים למורה הערבי מומלץ לבחור מישהו שמסכים לכך ובעל יכולת לתמוך מקצועית ולשלב חברתית", נכתב.

"לאמירתך כמנהל וכמנהיג יש משקל משמעותי וסימון קליטת המורה הערבי כמטרה חשובה, והיא תסייע במקרים של ספק והתנגדויות מצד המורים", נכתב עוד למנל.

גם בנוגע להתנגדות הצפויה של ההורים מדריכים את המנהל, ובמרחבים ממליצים שלא לדבר עם ההורים על הנושא האידיאולוגי שעומד בבסיס שילוב המורים הערבים. "המלצתנו היא להציג את השיקולים המקצועיים שהביאו אותך לבחירת המורה".

"נקודת מבט של וועדת המעקב של ערביי ישראל"

המטרה המוצהרת של מכון מרחבים היא "פיתוח וקידום החינוך לאזרחות משותפת פעילה", מונח אוורירי הנתון לפרשנויות רבות. עיון ברשימת התורמים והאנשים העומדים מאחורי מרחבים מראה כי לא יהיה רחוק מן האמת לתרגמו ל"מדינת כל אזרחיה".

אחד המורים בו מתהדרים במכון מרחבים כמי ששולב על ידם בבית ספר יהודי, הוא מורה למדעים בתיכון ירושלמי, ערבי נוצרי הנשוי ליהודיה שאף פרסם באתר ynet מאמר המתגאה בכך ומעודד התבוללות.

יש לציין כי רק בשנים האחרונות החל משרד החינוך לתמוך במרחבים בסכומי כסף גדולים ובשיתוף פעולה הדוק. חלק אחר מהמימון של מרחבים הוא מהקרן החדשה לישראל. ספר הלימוד "בואו נדבר, תכנית ללימודי ערבית תקשורתית לקידום אזרחות משותפת", בהוצאת מרחבים, יצא בסיוע משרד החוץ של ממשלת הולנד. לפני כשלוש שנים הועברו למכון מעל 800 אלף ₪ מהמכון הגרמני לקשרי חוץ.

מכון מרחבים הוציא חומרי לימוד רבים ללימוד הזהות הערבית לתלמידי בתי ספר יהודים מגילאי יסודי ועד כיתה י"ב, אך נראה כי הדובדבן שבקצפת מבחינתם הוא שילוב המורים הערבים בבתי הספר היהודים.

ביום ראשון השבוע ערך מכון מרחבים השתלמות למורים ערבים, והיום (ב') נערך ב"מרכז היהודי-ערבי לשלום" בגבעת חביבה כנס בנושא שילוב המורים הערבים בבתי הספר היהודים.

אחד המרצים היה אדר כהן, חבר הועד המנהל של מכון מרחבים ולשעבר מפמ"ר אזרחות במשרד החינוך. כהן זכה לביקורת חריפה על תפיסותיו הקיצוניות ואף הודח מתפקידו, לדברי מקורביו על רקע נטיות שמאל קיצוניות וספר אזרחות שחיבר. העיתונאי קלמן ליבסקינד הגדיר את הספר ככזה הכתוב מנקודת מבטה של 'וועדת המעקב של ערביי ישראל'.