מייסד מגרון: "בעד סירוב פקודה – לא עסוקים בקריאה כזו"

 
[caption id="attachment_11453" align="alignleft" width="300" caption="בית הכנסת במגרון (דניאל ונטורה)"]
איתי הראל, מקים היישוב מגרון אומר, כי "איננו קוראים לסירוב פקודה על אף שזה מעקר את המאבק, משום שאנו מאמינים יותר בפעילות במישור הציבורי". הרב גד בן זימרה ממטה "יהודי לא מגרש יהודי", סבור כי חובה לחדד את העמדה העקרונית בסוגיה זו. "על גבי עמדה זו מתייצבת המערכה כולה".

ביום ראשון הקרוב יסתיימו 45 הימים שבהם המדינה התחייבה להרוס שלושה בתים ביישוב מגרון שבבנימין. עתירת ארגון השמאל הקיצוני "יש דין" לבג"ץ, שכפה את המדינה להרוס את הבתים עד תום פרק זמן זה, אמנם נמשכה על ידי העותרים עצמם, מאחר שנמצאו פגמים מהותיים בעתירה. על אף משיכת העתירה, מתעקשים היועץ המשפטי לממשלה וגורמים במשרד הביטחון להמשיך בתוכניתם להרוס שלושה בתים ביישוב.

בימים האחרונים הוקם מאהל מחאה נגד הכוונה להרוס את הבתים. התושבים קוראים לציבור להגיע ולחזק את המקום. לדברי תושבי היישוב, מאות אנשים פקדו את מאהל התמיכה במקום בכל יום מהימים האחרונים. אמש הגיעה למקום חברת הכנסת ציפי חוטובלי (ליכוד) שהכריזה כי היישוב מגרון עומד על מקומו ברשות ובסמכות ממשלת ישראל. "אפנה לראש הממשלה ואדרוש ממנו לא להרוס בתים ביישוב. עברנו את טראומת גוש קטיף ועמונה ולא יהיה עוד בית אחד, בית אחד, שהממשלה הזו תהרוס במדינת ישראל!".

מנגד, טוענים פעילי התיישבות, בהם גם ראש מועצת קדומים לשעבר ומקימת תנועת 'נחלה' לחידוש ההתיישבות ביו"ש, דניאלה וויס, כי המאהל במקום נראה כמו הפנינג קייצי ולא כמוקד של מחאה ומאבק בהרס המתקרב. "יש כאן אוירה מתוחה אבל מדי חגיגית. לא רואים פה את פרנסי הציבור, זו לא הערכות למאבק אמיתי. אם מגרון זה מבחן, אז שכל רבני ארץ ישראל יבואו לכאן, שנראה כאן את כל המנהיגים. אני באמת חושבת שזה מבחן אמיתי לעם ישראל, אבל צריכים להביא לכאן את כולם", אמרה וויס בריאיון לערוץ 7.

איתי הראל, ממקימי מגרון ותושב היישוב, אומר היום (ה) לקול היהודי, כי המאבק מתמקד כרגע במיושר הציבורי. "פועלים מספר גורמים, לפנות לכל מי שעיניו בראשו, לראש הממשלה, שזה לא הגיוני, לא נכון ולא מוסרי לפגוע ביישוב. אנחנו קוראים לנתניהו ולצה"ל להתעשת ולא לעשות את הפשע הזה".

איך אתם מתכוננים להיאבק במידה והפעילות הציבורית לא תשא פירות?

"יתקיים פה מאבק ציבורי נחוש. אנחנו ניצמד לבתים – כל אחד כפי שהוא מבין ורוצה. אבל אנחנו לא עסוקים בשאלה הזו, לא מתעסקים ביום ההרס, כי אנחנו לא רוצים להגיע לעימות בכלל. ככל שיהיו פה יותר אנשים, כך תפחת האלימות".

מה זה מאבק ציבורי נחוש?

"אין צורך להסביר דבר כזה. מי שחושב שצריך לקרוא תהילים, או מי שחושב לקשור את עצמו לבית, שיעשה זאת. אנחנו לא רוצים פה מראות של מאבק, של מכות ופצועים. בעיניי, אם אנחנו מגיעים ליום הזה ולמראות כאלו, הרי שכולם מפסידים. ההתיישבות, הצבא, המדינה, כולם".

אתם בוודאי מתנגדים לפינוי והרס, השאלה אם תקראו לחיילים לסרב לפקודה הזו?

"כפי שאמרתי, אנחנו לא עסוקים ברזולוציה הזו. באופן אישי, אני הייתי מסרב פקודה. בעקירת גוש קטיף, הייתי חייל בשירות סדיר והלכתי לגוש קטיף. אני בהחלט מצפה מכל חייל או שוטר שלא יעשה מעשה כזה, שלא ישתתף ברשע הזה".

במידה ויתרחש ההרס, לא יודע הראל לומר אם תצא קריאה ציבורית לסרב פקודה. "אני מסכים שהצד השני של המטבע של חוסר קריאה כזו, זה לעזוב ללא מאבק. אם אני לא קורא לסירוב פקודה, אז אני לא כל כך יכול להיאבק בעצמי".

"מאותה סיבה שאנחנו לא מתעסקים באיך אני מגיב להרס, לא הקמנו ביצורים, ולא הקפנו בתיל את הבתים, זה לא מה שיכריע את המאבק", מסיים הראל.

הרב גדי בן זימרה, מראשי מטה "יהודי לא מגרש יהודי", הקורא בעקביות לחיילים ולשוטרים לסרב פקודת הרס ופינוי, אומר כי לא ניתן לנהל מאבק ללא הבעת עמדה עקרונית נחושה. "אם במגרון לא קוראים לסירוב פקודה מבחינה טקטית, אני יכול להבין, משום שלא כל הזמן צריך לנפנף בדגל הזה, יש הרי מקום לפעילות ציבורית".

"מאידך", מדגיש בן זימרה, "אם אתה לא מביע עמדה עקרונית, לחוסר הלגיטימציה בעליל שיש לעקירה והרס של התיישבות יהודית, אם אתה לא אומר בפה מלא שזה דבר לא מוסרי ולא ערכי, אתה נותן למעשה פתח לצד השני. צריך לתת עמדה בהירה מראש, ועל גבה לייצב את כל המערכה".