מלחמת האור והחושך • מאמר של אבי לזר

עכשיו זה מובן. הסוד של צרעת הבית הוא בדיוק הסיפור של הבית שלי, ושל הדומים לו. הרשעה מנסה לקעקע את החיים היהודיים הארץ-ישראלים, הם לא מוכנים להשלים עם חיי הגאולה החדשים שפורצים ומתגלים בכל מקום. אבל מאוחר מידי. השחר מפציע, הגאולה כבר כאן.

הסערה בלב שככה מעט, הדיבורים מסביב נרגעו ורק המחשבות המשיכו להתרוצץ סביב עצמם. נערים ומבוגרים הגיעו מהישוב ומישובים סמוכים, באו פשוט להיות גם הם כאן. היה ברור לכולם שאין כבר מה לעשות עכשיו אבל אותם שרצו שהלב שלהם ימשיך לפעום- ידעו שהם צריכים לפחות להיות כאן, לנשום את מה ששוב קרה. בחוץ כבר אור יום, לא שמנו לב כמה מהר הוא הגיע.

מבין כל המחשבות שהתרוצצו בראש הצלחתי לתפוס רק אחת- צרעת הבית. בפרשת השבוע מסופר על נגע הצרעת שה' נתן בבתים, ושאחרי הרס הבתים הנגועים מצאו עם ישראל מטמוניות שהטמינו הגויים בקירות. כל היום הסתובבתי עם המחשבה הזאת. גם אחרים ציינו בפני את הקשר בין צרעת הבית והריסתו ומציאת מטמוניות להרס הבית שלנו. זה שונה אמנם, כולם אמרו, שם זה בתי גוים וכאן זה בית יהודי- אבל הסיפור הוא דומה בכל אופן.

הזוהר הקדוש נותן טעם פנימי לצרעת הבית. "תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לְהוּ, דִּכְתִּיב, (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, אָעִיל לְהוּ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַיְיהוּ, וּלְמֶהֱוִי דִּיּוּרֵיהּ עִמְּהוֹן, וְיִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא".

פירוש: "בּא רְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִתְדַּבְּקִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ הִכְנִיס אוֹתָם לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וְשֶׁיִּהְיֶה דִיּוּרוֹ עִמָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמָּצְאוּ קְדוֹשִׁים עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם". ה' הכניס את עם ישראל אהוביו לארצו הקדושה. שם נצטוו לרשת את הארץ ולהוריש את כל אויבינו ולזכות ב"בתים אשר לא בנית", לשבת בבתים אותם לקחנו לבני נכר הארץ. אך הבתים האלה, רוח טומאה שורה בהם.

"כְּנַעֲנִיִם פַּלְחֵי לְעֲבוֹדָה זָרָה אִינְהוּ, וּמִתְדַּבְּקָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּרוּחַ מִסְאֲבָא בְּעֲבוֹדָה זָרָה, וַהֲווּ בִּנְיָין בָּנִין לְפַרְצוּפַיְיהוּ (ס''א לטנופייהו) וּלְגִעוּלַיְיהוּ לִסְטַר מִסְאֲבָא לְעֲבוֹדָה זָרָה, וְכַד שָׁרָאן לְמִבְנֵי, הֲווֹ אַמְרֵי מִלָּה, וְכֵיוָן דְּאִתְדְּכָר בְּפוּמַיְיהוּ, סָלִיק עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. כַּד אִסְתָּלִיק עֲבִידְתָּא, בְּרוּחַ מִסְאֲבָא אִסְתָּלִיק".

פירוש: "הַכְּנַעֲנִיִּים הֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמְדֻבָּקִים כֻּלָּם יַחַד בְּרוּחַ טֻמְאָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בּוֹנִים בִּנְיָן לְפַרְצוּפֵיהֶם (לטנופיהם) וּלְגִעוּלֵיהֶם לַצַּד הַטָּמֵא לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּכְשֶׁמַּתְחִילִים לִבְנוֹת, הָיוּ אוֹמְרִים דִּבּוּר. וְכֵיוָן שֶׁנִּזְכָּר בְּפִיהֶם, עוֹלָה עָלָיו רוּחַ שֶׁל טֻמְאָה. כְּשֶׁעוֹלֶה הַמַּעֲשֶׂה, הוּא עוֹלֶה בְּרוּחַ טֻמְאָה".

"כֵּיוָן דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לוֹן, וּלְקַדְּשָׁא לוֹן אַרְעָא, וּלְאַפְנָאָה אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא גּוֹ מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא בְּהַהוּא נֶגַע צָרַעַת, הֲווֹ סָתְרִין בִּנְיָינִין דְּאָעִין וַאֲבָנִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּמְסָאֲבוּ".

פירוש: "כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַּהֵר אוֹתָם וּלְקַדֵּשׁ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וּלְפַנּוֹת מָקוֹם לַשְּׁכִינָה, שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה. וְעַל כֵּן בְּאוֹתוֹ נֶגַע צָרַעַת הָיוּ סוֹתְרִים בִּנְיָנִים שֶׁל עֵצִים וַאֲבָנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְטֻּמְאָה". הבית נבנה בטומאה, "עבודה גויית". הטומאה הזו ששורה בבתים שבנו הגויים מעכבת בעד ישראל מלקבל את אור השכינה ומונע מלרשת את הארץ בקדושה הראויה לה. על כן הביא הקב"ה את נגע הצרעת בבית על מנת להרוס אותו ולבנותו מחדש בקדושה.

"ה' רוצה לזכות אותי לבנות בית בקדושה יתירה!"

עכשיו הקשר בין הצרעת להרס מובן יותר, ה' רוצה לזכות אותי לבנות בית בקדושה יתירה! אנחנו עוסקים בכיבוש וירושת הארץ וה' רוצה בנו ובמעשינו, ורוצה שהכל יהיה בקדושה!

זה לא באמת יישב את דעתי. זכינו והבית נבנה בקדושה גדולה, התפללנו את תפילת תלמידי הגר"א, תפילת "עוד יוסף חי" בזמן יציקת היסודות והתהליך כולו לווה בתפילות רבות. הבניה נעשתה על ידי בחורים יהודים יראי שמים למען ירושת הארץ, אפילו החומרים נקנו ממקומות שמעסיקים יהודים בלבד. לא היה צריך להרוס את הבית בשביל לסלק את רוח הטומאה- בניית הבית עצמו סילקה הרבה מרוח הטומאה מן הארץ. אז מה כן?

ה"אהלי יעקב" מסביר את הזוהר באופן פנימי יותר מהמובן בפשט. "הכונה העיקרית של הזוהר היא על בניני התרבות של הגוים.. בנין תרבות של הכנענים היה מיוסד על דעות נפסדות ואמונות רעות, טומאה ותועבה, וניתנו נגעי הצרעת לפעמים בבתי הדירה כדי להעיר את העם להתבונן בעניין זה. הנגעים היו הסמל של הנגעים המוסריים שבבנייני התרבות של הגוים. הנתיצה, השלכת האבנים ושפיכת העפר אל מחוץ למחנה, היה הרמז שאסור לישראל לבנות את ביתו על יסודותיה של תרבות הגוים וברוחם, כי אם בית ישראל צריך להבנות רק על יסודות הקדושה והטהרה, התורה והאמונה, הצדק והיושר.. מכיון שהיה כל ענין נגעי הבתים לעורר את ישראל להתבונן בתכלית בנין ארץ ישראל, ולהכיר את ההכרח להעמידו על יסודות היהדות". הבית מסמל תרבות ותפיסת עולם. הוא משפיע על הגרים בו ועל סביבותיו- ולעתים אף יותר מזה, כמו בית המקדש, בית ה'.

ועכשיו זה מובן? האם הבית שלי היה מקור להשפעת תרבות זרה?

עכשיו זה מובן. כי הבית שלי כמו הרבה אחרים, הם סמל לתרבות אחרת. סמל לכיבוש הארץ בשם ה', סמל לנאמנות לה' וסמל לגאולה. הבית שלי כמו עוד הרבה כמוהו הם סמל לתרבות חדשה ישנה, סמל לחיים של קדושה שמאיימים להחליף את הרוח העכורה שנושבת ומשתוללת, מאיימים להציב רוח חדשה ואלטרנטיבית כנגד ממסד רע ומרושע שיונק את כוחו מרוח זרה ומפחד לאבד את מקור חיותו וטומאתו.

עכשיו זה מובן. הסוד של צרעת הבית הוא בדיוק הסיפור של הבית שלי, ושל הדומים לו. זה הסיפור של הבתים שלנו - רק בדיוק הפוך. הרשעה מנסה לקעקע את החיים היהודיים הארץ-ישראלים, שמתעוררים ומאיימים להאיר את הלב. הם לא מוכנים להשלים עם חיי הגאולה החדשים שפורצים ומתגלים בכל מקום, הם מנסים בכל הכח להחריב כל סימן וביטוי לאור החדש שמתחיל להאיר על ציון. אבל זה כבר התחיל, וזה לא יפסק. האור הטהור כבר התחיל לגרש את החושך הגס והעכור, שמנסה בשארית כוחותיו להחשיך ולהסתיר. אבל מאוחר מידי. השחר מפציע, הגאולה כבר כאן.

בחוץ כבר אור יום, לא שמנו לב כמה מהר הוא הגיע.

המאבק ביצהר:

סיקור חדשותי מלא בקול היהודי »

דעות על אירועי יצהר »