על טעויות משלמים - המשטרה תפצה את כתב 'הקול היהודי'

המשטרה תפצה את כתב הקול היהודי אלחנן גרונר ב 8,000 ש"ח, כך פסק בית משפט השלום בירושלים. מדובר בפיצוי על עיכוב שווא שנבע מטעות במסוף המשטרתי, וחיפוש בלתי חוקי שנערך על גופו של גרונר ללא סיבה מוצדקת.

האירוע התרחש לפני כשנה, כשנסע גרונר לביתו שבישוב יצהר בשעת לילה. בצומת יצהר חסמו שוטרי מג"ב את הרכב ודרשו מיושבי הרכב תעודות זהות, זאת כחלק ממדיניות של חטמ"ר שומרון, לפיה שוטרי מג"ב עומדים מדי לילה ובודקים את הרכבים הנכנסים ויוצאים מיצהר.

לאחר כרבע שעה הוחזרו תעודות הזהות וכולם שוחררו, למעט גרונר שהשוטרים טענו כי הוא מורחק מיהודה ושומרון.

בוידאו שצולם במקום, נראים גרונר והסובבים אותו מסבירים לשוטרים כי מדובר בטעות וכי הוא אינו מורחק. השוטרים ערכו בירור נוסף והחליטו לעכב אותו לצומת תפוח.

בצומת תפוח הצטרף לשוטרי המג"ב השוטר שי זכריה ממשטרת אריאל שטען כי גרונר מורחק בצו מנהלי מיהודה ושומרון, והסביר כי במידה והצו לא ניתן, ילקח גרונר לתחנת המשטרה שם ימסר לו הצו. רק כעבור זמן נוסף התבררה הטעות הכפולה של המשטרה.

מתברר כי גרונר הורחק לתקופה של חודש ממה שהוגדר על ידי בית המשפט, כ"מאחזים לא חוקיים" באיזור שילה, אולם במשטרה לא טרחו להסיר את ההכרזה מהמסוף המשטרתי עם סיום ההרחקה, כחודשיים קודם למועד האירוע.

בנוסף הגדירו במשטרה את גרונר כמורחק מכל איזור יהודה ושומרון, וזאת למרות שההרחקה היתה כאמור מ"מאחזים לא חוקיים" באיזור שילה שבבנימין, וכך מצא את עצמו גרונר מעוכב בשעת לילה מאוחרת בצומת יצהר שבשומרון.

רק כעבור כשעה וחצי שחררו אותו השוטרים, לא לפני שהשוטר זכריה סירב להתנצל על הטעות ואף אמר לגרונר שיגיד תודה שלא נלקח לתחנת המשטרה באריאל. במהלך העיכוב אף ערכו השוטרים חיפוש משפיל על גופו של גרונר, וזאת ללא הסכמתו.

שוטרי המג"ב החזירו את גרונר בסביבות השעה 2 בלילה לצומת יצהר וסירבו להעלות אותו לישוב, כך שגרונר נאלץ להזעיק את אחד מחבריו שהסיע אותו לביתו.

"השארנו אותו בצומת ב 2 בלילה כי פחדנו להיכנס ליצהר"

גרונר תבע את המשטרה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים ודרש פיצוי של 15,000 ₪ על עיכוב השווא והחיפוש שבוצע על גופו שלא כחוק.

בכתב ההגנה הודתה נציגת המדינה כי העיכוב נבע מטעות, אך כתבה כי טענותיו של גרונר בדבר חיפוש שבוצע על גופו אינן נכונות.

רק בדיון עצמו התברר כי המחלוקת היא על זהות השוטר שביצע את החיפוש. בעוד גרונר טוען כי השוטר זכריה ביצע את החיפוש, בדו"ח העיכוב נרשם כי החיפוש התבצע בידי שוטר אחר בשם עידו חפצי. למרות זאת מי שהוזמן בידי המשטרה להעיד היה השוטר זכריה ולא השוטר חפצי.

השופטת חנה לומפ מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות וקבעה כי אין זה משנה איזה שוטר ביצע את החיפוש, שכן השוטרים לא נתבעו באופן אישי. "למרות שהיה ידוע לב"כ הנתבעות מי השוטר שערך את החיפוש, הוא לא הוזמן על ידה למסור עדות בבית המשפט, אלא הובא לדיון שוטר אחר שהיה מעורב רק בחלקו האחרון של האירוע", כתבה השופטת.

בנוסף העיד השוטר זכריה בבית המשפט כי שוטרי המג"ב לא הסיעו את גרונר לתוך הישוב אלא השאירו אותו בצומת ללא תחבורה ציבורית, משום "שהמשטרה מפחדת להיכנס ליצהר ללא כוחות גדולים".

השופטת לא קיבלה את התירוץ, וכתבה בפסק הדין, כי "אינני מקבלת את טענת השוטר זכריה כי לא הסיע את התובע לביתו מאחר שחשש מנסיעה לכביש המוביל ליצהר ומכניסה ליישוב. מדובר בשעת לילה מאוחרת וניתן היה להביאו לפחות עד לשער הכניסה ליישוב".

נציגת הפרקליטות שאלה את גרונר במהלך הדיון מדוע חש השפלה במהלך החיפוש שבוצע על גופו, וניסתה לטעון כי אין צורך בפיצוי משמעותי על המקרה, אך בסופו של דבר, לאחר שהפרקליטות סירבה להצעת פשרה של בית המשפט, קבעה השופטת לומפ כי המשטרה תפצה את גרונר בסכום של 8,000 ₪ ותשלם לו סך של 600 ₪ הוצאות משפט.