את הרב מאיר מאזוז זצ"ל הכרתי לראשונה לפני כשלושים שנה, סביב המאבק נגד הסכמי אוסלו. באנו אליו בתקופה שש"ס תמכה בהסכמי אוסלו. הוא לא רצה לצאת בגלוי מול מרן הרב עובדיה יוסף, שעליו אמר 'אני מבוטל כלפיו'. אבל לנו אמר 'לי יש הדעות שלי', והסביר שלדעתו אנחנו צודקים, והסכם אוסלו אכן יביא אסון. הוא תמך בנו ובירך אותנו וחיזק אותנו. שם התחיל הקשר, שנמשך לאורך השנים במאבקים נוספים נגד צעדים מסוכנים - הסכם וואי,הסכם חברון, הגירוש מגוש קטיף כמובן, עסקת שליט ועוד.
הסיפור הזה ממחיש שלוש נקודות חשובות מאוד באופיו של הרב - עצמאות מחשבתית ויושר גדולים, מסירות לשלמות הארץ, וחיבור בין קהלים שונים בישראל.
העצמאות של הרב היא גם זו שהביאה אותו להקים מפלגה ספרדית בבחירות העירוניות בבני ברק. הוא לא היה עושה חשבונות, והוא אכן הפסיד הרבה בתקציבים אפשריים ובתמיכות שונות. מקורבים שונים היו באים אליו ומנסים לשכנע שלא ידבר על נושאים מסוימים. אבל הרב לא התייחס לזה כלל, והיה משיב להם 'זו האמת, ואני אומר אותה'. הוא לא היה חלק מהמנגנון של ש"ס, לעתים נאבק בו, ואת המוסדות שלו הוא בנה כמעט ללא מימון מפלגתי. גם ביחס לשאלות הלכתיות, הרב לא הלך אחרי התרבות והזרם החרדית אלא רק לפי הבנתו את ההלכה. בנוגע להר הבית, לדוגמה, הוא עצמו פסק שאין איסור כרת בעליה להר, אם כי לא עלה או עודד את תלמידיו לעלות. אבל בעיקר הוא לא הבין איך תלמידים של האוסרים מעזים להגיד על תלמידיו של הרב ליאור שעולים שהם עוברים על איסור כרת. מבחינתו ישנה פסיקתו של גדול בתורה, וכל אחד צריך ללכת לפי פסיקת רבותיו.
הצטרפו לערוץ הווצאפ שלנו>>
עם העצמאות הגדולה הזו, וכבסיס שנתן לה עוצמה ויציבות, היו לרב ידע וחוכמה עצומים. מרכז חייו היה לימוד התורה והוראת התורה, וכל שנותיו הוא היה מחנך מורה וראש ישיבה. שיטת הלימוד שלו היתה עצמאית, היתה בו גאונות של ממש, ובקיאותו הקיפה את כל התורה - תנ"ך, ש"ס, פוסקים, מחשבת ישראל. בכל נושא ולכל שאלה הוא היה יודע לתת מקורות על אתר, ואי אפשר היה למצוא מי שיודע יותר ממנו. גם בתחומים שאינם תורניים היתה לו השכלה רחבה מאוד.
המסירות לארץ ישראל השלמה היתה אצל הרב ללא פשרות, וכמה פעמים הוא בא אלינו לחברון לחזק אותנו, גם לשבת חיי שרה. בריאותו של הרב לא היתה טובה כבר לפני שנים, וההחלטה שלו לבוא בכל זאת לשבת שלמה מראה עד כמה הנושא היה בנפשו. כשהייתי מדבר אתו על סכנת האוכלוסיה הערבית בארץ הוא היה אומר לי 'אתה לא צריך לספר לי מי הם הערבים'. ערבי רצח את אביו הרב מצליח מזוז הי"ד בטוניס. התמיכה החמה שלו בנו, החיזוק והעידוד בכל הרגעים הקשים, ניתנו תמיד במלוא הלבביות ובמלוא האהדה. גם לארגון 'קדושת ציון', שמחבר את הציבור החרדי בחזרה עם ארץ ישראל ושלמות א"י, הוא נתן את כל תמיכתו ועידודו. הוא אהב מאוד את הרעיון של חיבור הציבור החרדי לחשיבות יישוב הארץ, הוציא מכתב תמיכה בהם, ואמר להם שאם היה בריא היה גם הולך לכנס שערכו.
לבסוף, ובקשר הדוק לעצמאות והענייניות של הרב מזה ולאהבת הארץ שלו מזה, הוא היה מוקד לחיבור בין ציבורים שונים בעם. בעצמו הוא היה טוניסאי והקדיש את עצמו לשימור מסורת יהדות טוניס. הוא גם הקפיד מאוד על דקדוק במסורת יהודי צפון אפריקה ומעבר בלבניין עולם תורה עצום של עדת תוניס הוא גם עודד וקרב בעלי בתים ללמוד התורה והתחזקות.כאשר לצד זה, הוא היה חבר לכל יראי ה' מכל צד. הוא חיבר בין דתיים לאומיים, בעיקר ציבור המתיישבים, בין חרדים ובין מסורתיים. את הרבי מלובביץ' הוא העריץ, ומסופר כשאשתו חלתה, והרבי מלובביץ' ברך אותו הרבי ונתן לו 9 דולר- והיא אכן החלימה בנס ונפטרה כעבור 9 שנה. לרב עובדיה יוסף הוא הרגיש בטלות, ובכל פעם שדבר עליו היה מרכין את ראשו - מה שלא מנע ממנו לפתח עצמאות ולעמוד על האמת כפי שראה אותה.
