בע"ה כ"א חשון תשפ"ה
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

רק לימודי קודש: "איגוד ישיבות קטנות לאומיות"

איגוד הישיבות הקטנות-לאומיות יוצא לדרך. מעל 300 תלמידים לומדים בכל שנה בחמש הישיבות הקטנות, בהן בחרו במסלול המתנתק מלימודי החול, ומתמקד בלימוד תורה מעמיק ויסודי. בחודש אדר הם יתכנסו לראשונה בירושלים.

  • ה' שבט תשע"ג - 21:09 16/01/2013
גודל: א א א
[caption id="attachment_54855" align="alignleft" width="100%" caption="איגוד הישיבות הקטנות"]
איגוד הישיבות הקטנות-לאומיות יוצא לדרך. מעל 300 תלמידים לומדים בכל שנה בחמש הישיבות הקטנות, בהן בחרו במסלול המתנתק מלימודי החול, ומתמקד בלימוד תורה מעמיק ויסודי. בחודש אדר הם יתכנסו לראשונה בירושלים.
איגוד הישיבות הקטנות, המאגד בתוכו חמש ישיבות ושלוש מאות תלמידים כן ירבו, יוצא לדרך. 'ישיבה קטנה לאומית', היא מסגרת תורנית ייחודית, ברוח לאומית ישראלית, שנועדה לנערים בגילאי תיכון העושים את צעדיהם הראשונים בעולם התורה. בישיבות קטנות לאומיות לומדים אך ורק לימודי קודש, אם כי חלקן מציעות מסלול בגרות מקוצר ואינטנסיבי, המאפשר להתנתק מחיי החול ולהתמקד בלימודי קודש כיאה לבני תורה אמיתיים. המטרה: העלאת המוטיבציה הלימודית לראש סדר העדיפויות, בניית התלמיד בתורה ויראת שמיים, והצעדתו לעולם תורני בעומק ועמל.
בשנתיים האחרונות ניכרת התעוררות מרשימה בתחום זה. התופעה של נערים צעירים המחליטים לצלול אל תוך עולם התורה,תוך שהם מניחים בצד את לימודי החול על אף חשיבותם, צוברת תאוצה והופכת ל"עניין" שמעסיק צעירים רבים בני הציבור הדתי לאומי. סדר היום בישיבות אלו, עוטף את הנער בקודש ורוחניות, הרמה הלמדנית מעצבת את דמותו, משמחת אותו וגורמת לו סיפוק רוחני רב. מטבע הדברים הישגיות, כמו תעודת הבגרות עצמה, אינם יעד אליו אמורים לחתור התלמידים, אלא ההתמסרות ללימוד תורה, הבניין החינוכי, ניצול הזמן וההתבגרות הנפשית והרוחנית, כל אחד לפי כוחו ורצינותו.
 
[caption id="attachment_54856" align="aligncenter" width="448" caption="ישיבה מעלה חבר (יח"צ)"]
הישיבות הקטנות אינן מיועדות דווקא ליחידי סגולה, למוכשרים במיוחד, או למי שיועדו להיות רבנים בעתיד. רצון להתקדם בתורה ויראת שמים, ויכולת לימודית סבירה, הם המאפיינים העיקריים של תלמידים בישיבה קטנה, ואהבת התורה וכוח הרצון שהם מגלים, מועילים להם להיבנות כבני תורה ויודעי תורה. תופעה ייחודית מאד היא הקשר של התלמידים לישיבות גם לאחר סיום שנות לימודיהם. התחושה היא שהם למדו והתחנכו במקום שעיצב את אישיותם, ונתן להם כלים משמעותיים מאד לחיים, וכך גם התגובות הנרגשות של ההורים. בתקופה בה הורים רבים מודאגים וחוששים, או משדרים השלמה עם המצב, לפגוש הורים שמחים ונרגשים - זו אכן תופעה יוצאת דופן!
[caption id="attachment_54857" align="aligncenter" width="448" caption="בוחרים ללמוד תורה (יח"צ)"]
חמש הישיבות ממוקמות ברחבי הארץ, הראשונה שבהן במעלה חבר, שתיים בירושלים, וכן ביד בנימין ובשעלבים. ההתאגדות החדשה נועדה לשים את נושא לימוד התורה במרכז, להנגיש את הלימוד הרציני לא רק לתלמידים מחוננים ויחידי סגולה וכמובן לספק גאוות יחידה לתלמידים החביבים.
מי שיזם את מהלך הקמת הישיבה הראשונה במעלה חבר הוא הרב משה בלייכר, ראש ישיבת שבי חברון. את הדחיפה להקמת איגוד הישיבות ולעידוד התלמידים מוביל הרב נחום נריה ראש ישיבת 'תורה בציון' (ובנו של אבי ישיבות בני עקיבא - הרב משה צבי נריה), הממשיך בדרכו של אביו ומקים עולה של תורה, כבר מגיל צעיר. הרב אהרון אגל טל הוא המנוע שמייצר את הכוח ומרכז את הפעילות באיגוד החדש. בחודש אדר יתקיים כנס ראשון של כל תלמידי הישיבות הקטנות, בירושלים.
 

הכתבה באדיבות יח"צ גל אורן

תגובות (12) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 10 מהשבוע האחרון