הוועד למען האסירים היהודים הלאומיים
ידידינו שלומי דביר ועופר גמליאל ביקשו לצאת לחופשה בחג פסח להסב בליל הסדר עם בני משפחותיהם. השבוע התקיים דיון בפתח תקווה בבית המספח המחוזי החדש, ומי הופיע? נציג השבקגב שטרח למנוע זאת מאיתם. חקירתם של שלומי ועופר - שלא הצליחה להוציא מפיהם שמות של יהודים יקרים נוספים ולהפלילם - עדיין צורבת לאנשי השלטון המתוסכלים, מאוד צורבת כנראה. שלומי ועופר עומדים בגבורה בפיתויים, ויושבים בכלא בגבורה, ובע"ה יצאו בגבורה לחירות וישובו לחיק משפחותיהם בעזרת ה' יתברך 'מוציא אסירים ביתה' חג חירות שמח!
ועוד מבין כותלי הכלא: כולנו מכירים את גור אריה המל, ובכל זאת, למי שלא זכה לשמוע עליו - גור הוא אסיר ציון בציון היושב מזה עשור שנים בכלא על רצח ערבי ליד איתמר כנקמה על רצח חבריו שלמה ליבמן והראל בן נון הי"ד שעליו קיבל מאסר עולם לא קצוב.
כבר עשר שנים הוא חוגג את חג החרות בתוך הכלא, מוקף בטון וגדרות ברזל, אבל בליל הסדר תשס"ד לא היה אדם חופשי יותר ממנו. בליל הסדר גור מצא את עצמו בצינוק בכלא מגידו שבצפון, חדר של ארבעה מטרים רבועים, אפלולי וקר. פה הוא צריך לערוך את ליל הסדר! גור קרא את ההגדה לבד וכשהגיע לשאלות "מה נשתנה" נעצר. אין לו את מי לשאול, ובטח אין מי שישאל אותו...
"וכאן הבן שואל מה נשתנה.. אם אין לו בן אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל את עצמו".פתאום הכתה בו ההרגשה שהוא לא לבד פה, הרי ה' יתברך בכבודו נימצא ממש עכשיו איתו פה, בתוך הצינוק ובפנים בתוך עומק הלב. את השאלות שאל גור את הקב"ה והוא ענה לו. הוא הרגיש אותו איתו. לא רק את השאלות הוא שאל את ה', את כל הסדר הוא ערך איתו ביחד, היו לו תשובות לכל השאלות, הייתה לו נחמה, תקווה, הייתה לו גאולה! הוא היה משוחרר!!! וככה בלי משים עבר כל הלילה, והגיע השחר, בוקר חדש של גאולה!
שנזכה יחד עם גור אריה בן שרה לצאת השנה מכל המיצרים, שנזכה לגאולה השלמה תכף ומיד ממש!
גור ישמח (וזקוק...) לקבל ממכם חיזוקים שונים כגון:
דואר - כלא איילון אגף תורני, ת.ד. 16,רמלה 72100.
השארת הודעה בתא קולי 08-9361652.
ביקור בכלא- לתיאום 052-6071870 חנן.
