תושבים בגוש עציון: "ראש המועצה שאול גולדשטיין מתנכל לנו"

[caption id="attachment_4848" align="alignleft" width="100%" caption="שאול גולדשטיין. (יח"צ)"]
תושבים מגוש עציון טוענים: שאול גולדשטיין שותף בהרס מבנים בשכונות הצעירות. "המועצה יודעת להעניש את מי שלא מוצא חן בעיניה". גולדשטיין לא מכחיש את שיתוף הפעולה עם המינהל האזרחי וטוען: "מיעוט תוקף אותי על רקע אישי. התנהלותי נעשית בשיתוף פעולה עם היישובים".

מי שנוסע בין שבילי היישובים הצעירים ביהודה ושומרון, מתקשה לעיתים לזכור כי יישובים פורחים אלו קמו כיוזמה של קומץ משוגעים לדבר שהחליטו לעזוב את היישובים המבוססים והוותיקים, ולהקים היאחזויות חדשות. שבות רחל, למשל, עשתה את צעדיה הראשונים כהיאחזות לווין של היישוב שילה. אחרי שנים לא מעטות הפכה שבות רחל ליישוב האם של יישובי נוספים.

עובדה זו עמדה לנגד עיניהם של רבים ממקימי השכונות החדשות, שחשו עצמם כהולכים לפני המחנה - על מנת שהמחנה יבוא אחריהם. התנועה המיישבת של גוש אמונים, תנועת 'אמנה', סייעה בהקמתם של גבעות ושכונות רבים כאלו, היושבים על פי רוב על גבי אדמות מדינה או על אדמות סקר הזקוקות לאישור פורמאלי שייתן את ההכשר הסופי לקיומם.

על מנת לקדם את הליך החוקיות של הקרקעות, נדרש המינהל האזרחי לאשר את תכניות הבינוי של המאחזים ולהגישם לחתימת שר הבטחון, אולם כבר למעלה מחמש עשרה שנה כמעט ולא בוצע הליך כזה. מפקד חטיבת שומרון, נמרוד אלוני שסייר לאחרונה במאחזים בגב ההר שאל את התושבים "מדוע אינכם בונים באופן חוקי", והתפלא לשמוע כי תוכנית הבינוי של המקום שהוגשה למינהל האזרחי בשנות התשעים, מעלה אבק במשרדי המינהל מחוסר טיפול. הסיבות לחוסר הטיפול נעוצות בהתנהלות שר הבטחון, אהוד ברק, הישוב על כיסאו עוד מימי ממשלת אולמרט.

לאחרונה אישר שר הביטחון את תוכנית המתאר ביישוב הוותיק קריית נטפים בלב השומרון, כל זאת לאחר לחצים כבדים שנמשכו שנים. מטבע הדברים, אישור דומה על יישובים צעירים נראה כמעט דמיוני. על אף ההתנכרות המדינה להתיישבות, המועצות  יכולות לספק שירותים מוניציפאליים, ולתת אישורי בנייה עקרוניים לאותם מקומות.

"חוששים להיענש"

נראה, כי לא בכל המועצות קיים יחס שווה במידת הנכונות לסייע ליישובים הצעירים. לתושבי המאחזים ברחבי גוש עציון, כמו גם למתגוררים ביישובי מזרח גוש עציון, טענות רבות כלפי ראש המועצה, שאול גולדשטיין המכהן בתפקיד מזה 11 שנים. שוחחתי עם תושבים מיישובים שונים ברחבי הגוש, אך הללו חששו להתראיין בשמם. "הסיבה לחוסר ההזדהות שלנו", הם הסכימו להסביר, "היא העובדה כי המועצה יודעת טוב מאוד להעניש את מי שלא הולך בתלם, על ידי עצירת פרוייקטים ותקציבים".

תושבי המאחז ביער בת עין אמרו לקול היהודי לאחר ההרס, כי סגן ראש המועצה יאיר וולף אמר להם כי "ישמח לנהוג את השופל שיהרוס את ביתם, בעצמו". בריאיון לקול היהודי הכחיש אז גולדשטיין את הדברים, ואמר כי הליך ההריסה בוצע משום שלנגד עיניו עמדה הסכנה מדליקות ביער ולא מסיבות פוליטיות.

"כל השכונות החדשות שלנו נבנו עפ"י תכנית מראש על מנת שנוכל בעתיד לספק לתושביהן את מכלול השירותים להם התושבים זכאים – הסעות, חיבור לתשתיות תחבורה, ביוב, מים, חשמל ומבני ציבור. כל בניה פרטיזנית מחבלת בעתיד התפתחות הישוב".

"פותחים בהידברות"

"במקרה הטוב הם משתפים פעולה עם המינהל, במקרה הפחות טוב הם היוזמים של ההרס", אומרים גורמים רשמיים בהנהגת בת עין, גם הם מסרבים להזדהות. הפעם בשל העובדה כי לפני כחודש נבחר וועד חדש ליישוב, שמנסה לקדם הליך של הידברות ושיתוף פעולה. גולדשטיין טוען כי "אכיפת הבניה נעשית בתאום מלא עם מזכירויות הישובים כי זהו האינטרס המובהק גם שלהם, אני בקשר מצוין עם ועד הישוב בת עין ויחד עימו אנו פועלים מול כלל התושבים."

הגורמים בבת עין מאשרים כי הוועד החדש נפגש פעם אחת עם ראש המועצה, אך מדגישים כי המצב רחוק מלומר עליו שההתנהלות נעשית בשיתוף פעולה. לדבריהם, "גם הליכים פנימיים של ביקורת על תכנון וניהול צריכים להיעשות באופן שלא ייפגע בתושבים".

אליבא דגולדשטיין, אין פסול בשיתוף פעולה עם המנהל האזרחי והוא חולק על הקביעה כי אנשי המינהל הם "אנטי התיישבות". לדבריו, "הדבר נכון למען פיתוח האזור. עובדים שם אנשים יקרים (חלקם). הבעיה שלנו היא עם הממשלה והיועצים המשפטיים – ואיתם צריך להיאבק. ארץ ישראל נקנית אמנם בייסורים אבל גם בחכמה".

"בית ישראלי" – רק לישראלי היפה?

הסעות למוסדות חינוך ופינוי אשפה ניתנים כיום רק לחלק מהיישובים הצעירים. "המועצה לא עוזרת למאחזים – לא יותר ממה שמחייבים אותם אחרי הרבה לחצים, ומרגישים שעושים לנו טובה", מספרת לנו דמות מוכרת במזרח גוש עציון, בו קיימים מספר יישובים צעירים.

"למען היושר יש לציין", הוא ממשיך, "כי יש תחושה לא קלה שכל איזור מזרח הגוש מוזנח, גם ביישובים הגדולים. זה מעורר חשש שאולי המועצה החליטה לוותר על הגוש המזרחי, ולהתמקד בפיתוח ובשיווק הגוש המרכזי שנמצא לכאורה בקונצנזוס הישראלי. עצם ההזנחה והוויתור על האיזור המזרחי, עשוי להיות נבואה שמגשימה את עצמה בעתיד".

"חדירה לקונסנזוס אינה בסתירה לפיתוח והתיישבות", אומר גולדשטיין. "יש לזכור שבעניינים מסוימים הברכה שרויה בדבר הסמוי מן העין, ובעניינים אחרים ההיפך הוא הנכון".

למרות המורכבות הרבה בסוגיות התכנוניות הכרוכות בסיפור זה, והאפשרות כי מניעים אישיים מעורבים בתמונה, תושבים רבים תמהים כיצד מועצה איזורית המייצגת  את ההתיישבות, משתפת פעולה עם המינהל האזרחי, שרק לאחרונה אישר באופן רישמי כי מבצע אכיפה סלקטיבית כלפי המתיישבים וממעט באכיפה אצל ערביי יו"ש.