"עופר אדם שחי ונושם כלל ישראל"

בתחילת השבוע, לאחר קרוב ל-13 שנים שריצה בכלא איילון בגין פעילותו ב'מחתרת בת עין', השתחרר עופר גמליאל לביתו. "את עופר לא הכרתי לפני המעצר, אך בעקבותיו גילתי אדם שחי ונושם את כלל ישראל בנשמתו", מספר לקול היהודי שמואל מידד (זנגי) יו"ר ארגון חוננו שליווה וסייע לגמליאל מאז שנעצר ועד לרגע שחרורו.

"כל המחשבה שלו על תגובה הייתה בעקבות הרצח המפורסם של הילדה דניאל שפי הי"ד, בתו של השוטר יעקב שפי שהוא כלל לא הכיר קודם כן, והוא החליט לנקום את דמה". בבוקר שבת קודש פרשת אמור, ט"ו אייר ה'תשס"ב, חדרה חוליית ערבים לישוב אדורה בהר חברון כשהם מחופשים לחיילי צה"ל. הם פרצו למספר בתים וירו בכל מי שנקרה בדרכם. שבעה תושבים נפצעו וארבעה נרצחו, בניהם הילדה דניאל הי"ד, בת החמש. כשהמחבלים פרצו לביתה, תכננו הילדים ואמם להצטרף לתפילת השבת בבית הכנסת, שם היה אבי המשפחה באותה העת. דניאל נורתה בראשה מטווח קצר ונהרגה במקום, אמה ואחיה נפצעו.

"אנחנו לוונו אותו ואת המשפחה שלו לאורך כל הדרך, הן מבחינה משפטית והן מבחינה משפחתית", ממשיך זנגי. "המשפחה הזו, כמו הממוצע אצל כלל משפחות האסירים היהודים הלאומיים, מעוררת התפעלות מאופן העמידה שלהן כמשפחה מאוחדת. עופר נפרד לתקופה של קרוב ל-13 שנים מהורים צעירים ובעלי מרץ, וכעת, בדרכו הביתה, עברנו דרך בית הוריו שם מצא את אביו ואמו בגיל מבוגר מאוד והוא הגיע כדי לסעוד אותם".

"התחושות אחרי השחרור הן, מצד אחד הקלה, ומצד שני אני מרגיש שהמצב הוא לא נורמאלי, שבעצם השחרור הזה היה צריך להיות לפני 12 וחצי שנים. עופר אפילו לא השתתף במה שמאשימים אותו והפרידה שלו מהמשפחה קרוב ל-13 שנים הייתה מיותרת", קובע יו"ר ארגון חוננו.

"כל המצב הוא לא נורמאלי. כשעושים חשבון רואים שכל כך הרבה מחבלים, שרוצחים ועושים טרור, משתחררים מהכלא, וכשמדובר בקומץ יהודים רגישים במיוחד שאינם יכולים לסבול רצח כזה, הם מקבלים מבית המשפט עונשים כפולים מהמחבלים שפעמים מורשעים על אותם סעיפי אישום בדיוק", קובל זנגי. "האכזריות הזו של המדינה ושל הגורמים המחליטים במדינה למנוע ממנו חופשות שהגיעו לו לפי החוק כבר לפני יותר מעשר שנים, ואח"כ גם את השליש שהגיע לו בגלל התנהגות טובה שעליה לא הייתה מחלוקת. כל הסיבה שהפרקליטות נלחמה שוב ושוב בערכאות השונות באופן חסר תקדים, הייתה כדי להרתיע את הציבור שלא יעזו לחשוב אחרת מאותם גורמים שלצערנו הם אלו שמקבלים החלטות נגד הציבור היהודי בארץ ישראל".

בינתיים, חברו של גמליאל שלומי דביר, עדין יושב במאסר ופעמיים כבר שועדת השחרורים אישרה את שחרורו המוקדם, אך בית משפט המחוזי והעליון הפכו את ההחלטה בעקבות ערר שהגישה פרקליטות המדינה. "הוועדה של שלומי צריכה להיות בזמן הקרוב, וסביר להניח שדינו יהיה דין אחד עם עופר", אומר זנגי לסיום.