לפניכם המצע אותו מפרסמת תנועת דרך חיים:

הקדמה

אמנם הבחירות כבר מאחורנו, אך תנועת דרך חיים מפרסמת עכשיו את "המצע המומלץ" שלה לפעילות בכנסת. התנועה עצמה עוסקת בעיקר בחשיבה ומודעות על הציור הרצוי של מדינה יהודית לכתחילה, אבל מתוך הציור הזה אפשר לגזור אמירות מעשיות שניתן לקדם גם בתוך המציאות הפוליטית הקיימת. המצע הזה אינו מושלם, אבל הוא יכול 'לפתוח את הראש' בהרבה נקודות. ולוואי שחברי הכנסת שנבחרו יקחו מכאן כמה רעיונות לקידום...

לפניכם מצע מומלץ המתאים למפלגה הרוצה לקדם את הנהגת עם ישראל לפי תורת ישראל בתוך המציאות הפוליטית הקיימת היום (אדר תשע"ה).

לקריאת המצע בקובץ PDF ניתן ללחוץ כאן

"מצע בדיעבד" המוגש לציבור

בכתיבת מצע – עקרונות וקווי פעולה כלליים להנהגת הציבור – עומדות לפנינו שתי אפשרויות מרכזיות, "מצע לכתחילה" או "מצע בדיעבד":

"מצע לכתחילה" יתאר כיצד צריכה להתנהל מדינה יהודית לפי תורת ישראל אילו היה ניתן לעצב אותה לגמרי כרצוננו, ללא התחשבות במציאות הקיימת ובדעת הקהל וכדו'. לדוגמה, במדינה יהודית מערכת המשפט צריכה להיות אך ורק לפי משפט התורה, מעמד הנכרים בארץ צריך להיות כפוף להגדרות של "גר תושב", ועוד. ודאי שאנו רוצים להגיע למציאות כזו, ומאמינים שכך יהיה בסופו-של-דבר, כדברי הרמב"ם "כבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלים" (כאשר המושג 'תשובה' מתחיל במישור האישי-פרטי ומגיע עד למישור הציבורי-לאומי). יתירה מזו, אנו מאמינים שכל יהודי במעמקי לבו היה רוצה להגיע למציאות הזו, אם רק יסבירו לו היטב מה היא אומרת ויצליחו להסיר את התדמית המאיימת.

חשוב מאוד לעסוק ב"מצע לכתחילה", אך ברור שמצע כזה רחוק מאוד מהמערכת הפוליטית הקיימת היום, על הנחות-היסוד והחוקים שלה, ולכן כדי לקדם את "המצע לכתחילה" צריך לפעול בעיקר מחוץ למערכת הפוליטית, בתנועה עממית רחבה (שדה-הפעולה העיקרי של תנועת דרך חיים). אבל במקביל אפשר וצריך לנסח "מצע בדיעבד" המתייחס למציאות הפוליטית הקיימת, מבלי להיתפס כדמיון רחוק ותלוש מהמציאות, וזהו המצע שלפניכם! כך למשל, המצע הזה אינו אומר שמערכת המשפט צריכה להפוך תיכף ומיד למשפט התורה (אף שודאי נשמח אם יקרה כך), אלא בעיקר שיש להרחיב ולחזק את כוחם של בתי הדין הנוהגים לפי משפט התורה.

עם זאת, המצע הנוכחי מופנה בעיקר אל הציבור ופחות למפלגות. ברור שבהרבה תחומים יש סיכוי קלוש שהמצע הנוכחי יתממש במערכת הפוליטית, כמו כמה מהצעות החוק העלולות להיפסל בשל הפרשנות המשפטית ל"עקרון השוויון". אבל אם תהיה תמיכה ציבורית רחבה לעקרונות המצע הזה, ניתן לקוות להניע תהליך שיגיע גם לחקיקה בכנסת, ובכל מקרה תהיה זו התקדמות חשובה בדרך למדינה יהודית.

אנו מניחים שאמנם חלק ניכר מהציבור היהודי אינו מגדיר עצמו כשומר תורה ומצוות ("דתי"), אבל רוב מכריע רוצה בזהות יהודית – הן בחייו הפרטיים והן במרחב הציבורי של מדינת ישראל. הרצון הזה אינו מתבטא כראוי, כיון שהשיח הציבורי (בפוליטיקה, בתקשורת ועוד) חונק וחוסם אותו בדרכים שונות. עלינו לפרוץ את גבולות השיח הציבורי הקיים, ולומר בצורה ברורה מה שהרבה מאוד יהודים חושבים בלבם, ולשם כך יש צורך במצע שנותן פירוש מעשי-ממשי למושג "מדינה בעל זהות יהודית" (ללא המושג המפחיד של "כפיה דתית", שאין לה מקום כיום).

מה במצע

המצע אינו מקיף את כל תחומי הפעולה הנצרכים, אלא מתמקד בכמה תחומים מרכזיים. לדוגמה, אין התייחסות לאיכות הסביבה, למעמד הגמלאים ולקידום המדע – נושאים חשובים לכל הדעות. גם הנושאים המוזכרים במצע הם בעיקר ראשי פרקים הדורשים הרחבה רבה.

במצע יש דגש עיקרי על הזהות והצביון היהודי הכללי במרחב הציבורי במדינה, כמו למשל חקיקה עקרונית המגדירה את העם היהודי כריבון. הנושא של "חקיקה דתית", הכופה על האנשים התנהגות מסוימת, כמעט אינו מובא כאן, מפני שיישומו תלוי הרבה בהסכמה ובהסברה נכונה.

המצע הוא בעיקר הצהרת כוונות מה רוצים לקדם בכנסת הבאה. מידת ההצלחה בפועל תלויה, כמובן, בעזרת ה'.

כל התומך בעקרונות המצע – מוזמן להביע את תמיכתו ולהצטרף לתנועת דרך חיים הפועלת ברוח הדברים.

עיקרי המצע

א. חוק ומשפט

חקיקה

קידום חקיקה בנושא הצביון היהודי של המדינה, כמו הצעות-החוק הבאות:

• חוק הלאום מתוקן שעיקרו: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. בלאום היהודי נכלל כל מי שההלכה היהודית קובעת שהוא מחויב במצוות. בשטחי המדינה העם היהודי הוא הריבון.
• חוק יסוד: המשטר. עיקרו: העם היהודי, כריבון המדינה, רשאי לקבוע את צורת המשטר כרצונו ובהתאם למאפיינים המייחדים אותו.
• תיקון חוק יסוד: הכנסת וחוק המפלגות. עיקרו: זכות הייצוג בכנסת מותנית בכך שהמפלגה אינה מערערת על ריבונות העם היהודי, כמו בהכרזה שישראל היא מדינת כל אזרחיה, או בהזדהות עם אויבי העם היהודי.
• תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל. עיקרו: יהודים הם קבוצה ייחודית ולכן מוצדקת הקצאת קרקע להתיישבות יהודית בלבד (גם ליהודים שאינם מקיימים אורח חיים דתי)[1].
• תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עיקרו: הערך של מתן פרנסה מאפשר לקבוע סדר עדיפויות, וכך ניתן להעדיף עבודה עברית[2] ("וחי אחיך עמך"). וכיוצא בזה בנוגע לעמותות צדקה וחסד.

(חמשת החוקים עד כאן מפורטים בהרחבה במסמך שהוכן על ידי התא המשפטי של תנועת דרך חיים)

• תיקון חוק השבות וסעיף הגיור בו, כך שיקבע שיהודי הוא בן לאם יהודיה או מי שהתגייר לפי ההלכה.
• קידום הרעיון של מתן זכות בחירה לכל יהודי העולם לנציגות מסוימת במוסדות השלטון
• קידום חקיקה שתאפשר הקמת מוסדות חינוך המיועדים לציבור היהודי[3]
• עצמאות הרשות המחוקקת – קידום חקיקה שתמנע התערבות בג"ץ בעבודת הכנסת
• הגדרת מעמדם של היועצים המשפטיים, וצמצום הבלעדיות שלהם

משפט

• חיזוק מעמד בתי הדין הרבניים, בחקיקה ובתקציב.
• הרחבת מערך בתי הדין הרבניים, תוך דאגה לניהול תקין ומקצועי, במגמה של מאור-פנים ונגישות לכלל הציבור.
• קידום סמכויות בתי הדין הרבניים בדיני ממונות (בתוך המערכת הקיימת או במערך חדש של בתי דין לממונות)
• עידוד לימוד ומחקר במשפט העברי, וקידום הצעות חוק התואמות את המשפט העברי.

שיטת הממשל

• תוקם ועדת מומחים לבחינה מחודשת של שיטת הממשל הקיימת, ותציע שיטת ממשל מתוקנת לאור תורת ישראל.

ב. בטחון עם ישראל בארצו

מדיניות חוץ

• קו-הסברה המדגיש שמקור הזכות של עם ישראל בארץ ישראל הוא מכוח מתנת הקב"ה ככתוב בתנ"ך.
• קידום יוזמה של "שגרירות רוחנית" – שגרירויות ברחבי העולם המהוות מרכז ללימוד התורה והאמונה לאומות העולם, מתוך הכרה במעמדו ותפקידו המיוחד של עם ישראל.

מדיניות בטחון

• הפעלת עונש מוות למחבלים (כפי שהחוק הצבאי מאפשר כבר היום).
• דאגה שבתי הכלא למחבלים לא יהפכו ל"בתי הבראה" על חשבון המדינה, ולא ישמשו כבתי ספר לטרור.
• התנגדות לעסקאות הכוללות שחרור מחבלים.
• מלחמה בטרור ביד קשה: פעולות הרתעה כנגד משפחות טרור, הריסת בתי מחבלים וגירוש גורמים עוינים מהארץ.
• ניסוח קוד אתי ללוחמה לפי מוסר התורה. בדיקה מחדש של מוסכמות "טוהר הנשק" הקיימות. שינוי הוראות הפתיחה באש.
• שיקום יכולת ההרתעה. מדיניות מידתית בתגובה לפעולות לוחמה וטרור ("מדה כנגד מדה").
• חתירה לחיסול ארגוני הטרור, התקפות מנע יזומות נגד תשתית הטרור המתעצמת.

בטחון פנים

• החזרת תחושת הבטחון ברחובות ובשכונות, במיוחד באזורי "קו התפר".
• מאבק בפשיעה הגואה ממניעים אנטי-יהודיים.
• פשיעה עבריינית הנובעת מהתנגדות לריבונות העם היהודי – תוגדר כפשיעה לאומנית.
• מיגור תופעות של הסתה לאנטישמיות (כהתבטאויות של ראשי התנועה האסלאמית).
• מאבק תקיף בתופעות דמי חסות (פרוטקשן), כמו שקיים למשל בשטחי הנגב.

ירושלים והמקומות הקדושים

• ביסוס מעמד ירושלים כעיר הבירה של המדינה ושל העם היהודי כולו.
• פיתוח התיישבות יהודית בכל רחבי העיר, תמיכה בגאולת בתים.
• החלת הריבונות היהודית על הר-הבית להלכה ולמעשה ומניעת חילול המקום הקדוש. רישום המקום בטאבו על-שם העם היהודי.
• הקמת רשות/ועדה ציבורית לתכנון מרחב ירושלים כעיר שבה עתיד להבנות המקדש (כמו פרויקט "ירושלים הבנויה"). הפניית כספי העזבונות שניתנו למטרת בניין המקדש לאפיקים המתאימים.
• פיתוח אתרי מורשת יהודית בירושלים, כעיר דוד, הר הזיתים, קבר דוד המלך, קבר שמעון הצדיק, ועוד.
• מערת המכפלה – ריבונות יהודית מלאה בקברי האבות.
• השבת קבר יוסף הצדיק לבעליו החוקיים.

יהודה ושומרון

• המדיניות בנושא תתבסס על הכרה והסברה מתאימה בזכותנו על הארץ, כפי שמעוגן בתנ"ך. קו הסברה כזה יתקבל בהערכה גם בקרב מדינות העולם.
• חתירה להחלת ריבונות מלאה בכל שטחי יהודה ושומרון שבידינו.
• חתירה לביטול הסכמי אוסלו (עם התשתית הנדרשת במשפט הבין-לאומי).
• חידוש תנופת הבניה בישובים ביהודה ושומרון והקמת שכונות וישובים חדשים.
• מתן אישורי בניה לאלפי יחידות דיור קיימות, שעוכבו ממניעים פוליטיים.
• החזרת תחושת הבטחון ברחבי יהודה ושומרון – בישובים, כבישים ובמרחב הפתוח.
• השבת בתי היהודים בחברון לידיים יהודיות.
• עדיפות לאומית למציאת פתרון הולם של מגורים ותעסוקה למגורשי גוש קטיף.

התיישבות וקרקעות

• שמירה על קרקעות הלאום ומניעת השתלטות וסיפוח זוחל.
• אכיפת חוקי הבניה במגזר הערבי והבדואי, שמירה על קרקעות, ותמיכה בפעילות "רגבים" ו"השומר החדש".
• הקמת קרן ציבורית / ממשלתית לעידוד שמירת השמיטה.
• פיתוח חקלאות יהודית ומרעה – באזורי יהודה ושומרון, הגליל, הנגב, ובקעת הירדן.

השירות בצה"ל ובמערכת הבטחון

• הסדרה בחקיקה של פתרון מוסכם למעמדם של בחורי הישיבות – דחיית שירות או פטור ללומדי תורה שתורתם אומנותם.
• הקמת מסגרות צבאיות מתאימות לאופי החינוך הדתי-חרדי, בפיקוח ועדת רבנים חיצונית.
• חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל יצהירו אמונים לשרת את העם היהודי, הריבון של מדינת ישראל.
• שמירה על "יעוד צה"ל" ומניעת שימוש בחיילי צה"ל למטרות שאינן לחימה באויב (כפי שנעשה בתוכנית ההתנתקות).
• הסדרת שירות בני המיעוטים המשרתים בצה"ל ביחידות מיוחדות ונפרדות. מניעת גיוסם של אזרחים ששייכותם האתנית יוצרת ניגוד אינטרסים בלחימה מול ארגוני הטרור וארצות ערב.
• הקמת ועדה שתבחן מחדש את שירותן הצבאי של הבנות
• מתן תמריצים לבני המגזר היהודי המתגייסים למשטרה

המיעוטים

• זכויות המיעוטים תהיינה בהתאם לנאמנותם למדינה (בהגדרתה כמדינה בריבונות העם היהודי).
• אכיפת החובות במגזר המיעוטים (מיסים, מים, חשמל וכו').
• פיקוח על מערכת החינוך במגזר הערבי, וטיהורה ממרכיבים אנטישמיים. הגדרת תכנית ליבה מחייבת הכוללת הכרה בעם היהודי כריבון, ועקרונות שבע מצוות בני נח.
• עידוד איחוד משפחות בארצות ערב.

מסתננים

• סגירה הרמטית ככל האפשר של גבולות הארץ בפני מסתננים.
• גירוש מסתננים עם הגעתם לארץ.
• מציאת פתרונות מתאימים לאוכלוסיית המסתננים הקיימת.

ג. זהות יהודית, משפחה, חינוך, תורה

זהות יהודית

• מאבק בתופעת ההתבוללות ונישואי התערובת (כדוגמת פעלם של ארגוני "יד לאחים" ו"להבה").
• מאבק בפעילות מיסיונרית.
• החזרת סעיף הלאום לתעודת הזהות, בכפוף לרישומי הרבנות.

יהדות התפוצות, עליה וקליטה

• חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות.
• תמיכה בפרוייקטים של הכרות עם הארץ (כדוגמת 'תגלית'), בדגש על הכרת המורשת היהודית.

• הטבות לעולים לארץ, ומציאת פתרונות קליטה מקדימים.
• הגברת התודעה היהודית במכוני הקליטה.

משפחה

• חיזוק מעמד המשפחה היהודית המסורתית (נורמטיבית), בחקיקה ובחינוך.
• הגדלת תקציבי הילדים, ומתן הטבות למשפחות מרובות ילדים. הזכאות לקצבאות תינתן לחייבי גיוס.
• מתן תנאים מיוחדים לעקרות הבית במטרה לעודד התמסרות האֵם למשפחה וגידול הילדים.
• שני גברים או שתי נשים לא יוכלו לקבל זכויות המוענקות למשפחה.
• פעילות לעידוד הילודה וצמצום ההפלות, ברוח פועלה של אגודת אפרת. אכיפה כנגד הפלות בלתי חוקיות.

שבת ומועדי ישראל

• פעילות למען שמירת השבת ומועדי ישראל ברשות הרבים הציבורית.
• תמיכה ב"פרויקט השבת" העולמי.

קדושת המחנה

• אכיפת החוק לסגירת בתי בושת ופרסומת לזנות (כולל פרסומת סמויה). ביעור הסחר בנשים. מאבק בנגע הסמים.
• מאבק בפרסומות (בתקשורת, שלטי חוצות וכו') העושות שימוש המזלזל בנשים ופוגע ברגשות הציבור המסורתי.
• אכיפה כנגד הפצת תכנים פורנוגרפיים ואלימים ברשת האינטרנט.
• חסימת רשת האינטרנט בארץ לאתרים ותכנים פורנוגרפיים ואלימים.
• חיוב מוסדות חינוך, רשויות ציבוריות וחברות הסלולר בפיקוח וסינון של רשת האינטרנט.

תקשורת

• פיקוח על תכנים לא ראויים ופוגעניים בכלי התקשורת השונים.
• ערוצי התקשורת הממלכתיים יחויבו לאיזון אמיתי, ומניעת זלזול בנשיאת שם ה' ותכנים יהודיים.
• הקמת ערוץ חדשות המתאים למגזר הדתי-חרדי.

חינוך

• חיזוק התודעה של הזהות היהודית וחשיבותה, בתכניות חינוך מהגיל הרך ועד חינוך מבוגרים.
• קידום "תכנית ליבה יהודית" – להכרת ערכי יסוד ביהדות בכל מוסדות החינוך.
• עידוד ותמריצים לעובדי הוראה.
• הסדרת מעמדן של רשתות החינוך העצמאיות והשוואת התקציבים, תוך שמירה על עצמאות חינוכית.
• קידום מסגרות מתאימות למניעת נשירת נוער ומסגרות לנוער נושר.
• השוואת תקציבי תנועות הנוער.
• פיתוח מוסדות לימוד מקצועיים.
• קידום המכללות המתאימות לצרכי הציבור הדתי והחרדי.
• פיתוח תוכניות לימוד של פסיכולוגיה יהודית המתאימה למוסדות תיכוניים (והכללתה בלימודי הליבה).
• חינוך מבוגרים: תמיכה ועידוד בפרויקטים ארציים כדוגמת 'הדף היומי' ו'הרמב"ם היומי'.
• פיתוח ספריה יהודית אינטרנטית איכותית פתוחה לציבור הרחב.

הישיבות

• מתן תמיכה הולמת לישיבות ולאברכים.
• קידום תוכניות הוראה ורבנות.
• תמיכה בישיבות מתאימות לחוזרים בתשובה.
• עידוד מכוני מחקר ולימוד העוסקים בחיבור התורה והמדע, פיתוח תכניות לימוד בתחום.

תרבות וספורט

• עידוד תרבות ויצירה ברוח ערכי היהדות.
• שלילת תקציבים מגופים המכפישים את מורשת ישראל או מזדהים עם אויבי המדינה.
• עידוד הפחתת חילולי השבת בפעילות התרבות והספורט (כמו במגרשי כדור-הרגל ובתי הקולנוע).

שירות אזרחי (לאומי)

• הקמת מסלול לשירות לאומי יהודי[4], עם פיקוח מתאים לציבור הדתי.
• מניעת תופעות של פגיעה בכבודן וצניעותן של בנות השרות.
• הרחבת האפשרות של שרות הלאומי לבנים מהציבור הדתי-חרדי – בתיאום ועדות רבנים מוסכמות.

מעמד הרבנות ושירותי הדת

• חיזוק מעמד הרבנות הראשית.
• רענון חובות הרבנים כלפי הציבור ודאגה למינוי רבנים בעלי יראת שמים ומידות טובות.
• אכיפת "חוק הונאה בכשרות" ושמירה על עצמאות הרבנות במתן תעודות כשרות.
• קביעת תקן ארצי מחייב למתן כשרויות.
• הכפפת המועצות הדתיות לרבנות הראשית.
• הרחבת מערך "בית יהודי" – קורס הכנה לקראת הנישואין.
• תמיכה במערך ברית מילה לעולים ומבוגרים (כפעולת ארגון "ברית יוסף יצחק").
• עידוד פעולות להפצת יהדות (בתיאום עם גופים כמו בתי חב"ד).

גיור

• מערך הגיור כולו יהיה בכפיפות מלאה לרבנות הראשית.
• סיוע למשפחות גרי-הצדק במתן חינוך יהודי-דתי לבניהם.

ד. כלכלה, שיכון, בריאות

כלכלה וסעד

• תמיכה בפעילות המסייעת למשפחות לנהל נכון את כלכלתן (כדוגמת ארגון 'פעמונים').
• הקמת בנק ללא מטרות רווח, כולל מתן משכנתאות ללא ריבית.
• תמיכה במחקר ופיתוח תכניות כלכליות ברוח התורה (כדוגמת מכון כת"ר).

שיכון ופיתוח

• מדיניות ממשלתית להורדת מחירי הדיור, ופיקוח על מחירי השכרת הדירות.
• תנופת בניה בפריפריה – הגליל, הבקעה, הנגב, יהודה ושומרון – והקמת תשתית תחבורה מתאימה .
• תיקון מפת אזורי העדיפות הלאומית.
• קידום חוק 90% מימון בנקאי (משכנתא) ברכישת דירה לזכאי משרד השיכון.
• דונם קרקע ללא תשלום לצעירים במסגרת חוזה פיתוח (העברת הזכויות בקרקע מותנית בביצוע בניה תוך פרק זמן מסוים). הקצאת קרקעות לתכנית זו באזורי פיתוח ועדיפות.
• חקיקה החותרת לקיצור הליכי התכנון והרישוי.

מערכת הבריאות

• הרחבת סל התרופות.
• תמיכה בארגוני חסד כמו יד שרה ועזר מציון. הרחבת שירותי הייעוץ הרפואי לאזרח.
• עידוד האוכלוסיה היהודית ללימודים ועיסוק במקצועות הרפואה.

תיירות

• קידום תוכנית הסברה שתדגיש בפני התיירים את ההיסטוריה והמורשת היהודית בארץ ישראל.