דו"ח הלמ"ס המתפרסם היום מציג נתונים חברתיים וכלכליים על ישראל, ובהם גם בנושא פילוח הדתות וההגדרות בחברה.
לפי הדו"ח, נכון לסוף השנה הלועזית 2016, 75% מהאוכלוסייה בישראל היו יהודים, כ-20% - ערבים וכ-5% - גויים שאינם ערבים.
בקרב היהודים, כ-45% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-25% - מסורתי, כ-16% - דתי מאוד ודתי ו-14% - חרדי.
בקרב ערבים, כ-11% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-57% - מסורתי וכ-31% - דתי מאוד ודתי.
לפי הלמ"ס, כלל אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-20.0 מיליון תושבים ב-2065. עיקר השינוי הצפוי להתרחש הוא עלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית מ-11% כיום ל-32% ב-2065.
מהדו"ח עולה כי יהודים מרוצים מחייהם יותר מערבים. בקרב יהודים, חרדים מרוצים יותר מחייהם וממצבם הכלכלי מיתר האוכלוסייה היהודית למרות שהם מצליחים פחות לכסות את הוצאות החודשיות של משק הבית שלהם.
91% מהחרדים תרמו כסף בשנה האחרונה לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים לעומת 60% מהחילונים.
46% מהיהודים ו-25% מהערבים יצאו לנופש או לטיול בחו"ל בשנה האחרונה. בקרב היהודים - רק 17% מהחרדים יצאו לנופש או לטיול בחו"ל לעומת כ-60% מהחילונים (פי-3.5).
83% מאוכלוסיית היהודים בני 20 ומעלה משתמשת באינטרנט לעומת 43% מהערבים. בקרב היהודים: 92% מהחילונים לעומת 40% מהחרדים.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד.
אחוז הגברים היהודים עם תואר אקדמי נמוך יותר מאחוז הנשים היהודיות בכל מידות הדתיות מלבד אצל חרדים. אחוז הגברים הערבים עם תואר אקדמי גבוה בהרבה מאחוז הנשים הערביות בכל מידות הדתיות.
חינוך קדם-יסודי
בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) כ-474 אלף ילדים למדו בגני ילדים שבפיקוח משרד החינוך. מהם 371,574 (כ-78%) יהודים, 76,554 (כ-16%) מוסלמים, 7,423 (1.6%) דרוזים ו-5,141 (1.1%) נוצרים ערבים. 50.2% מהילדים בחינוך העברי למדו בגנים שבפיקוח הממלכתי, 29.2% - בגנים שבפיקוח החרדי ו-20.6% - בגנים שבפיקוח הממלכתי-דתי.
חינוך יסודי ועל-יסודי
באותה שנה למדו כ-1.7 מיליון תלמידים במערכת החינוך, מהם 70.4% תלמידים יהודים. מתוך כ-1.26 מיליון תלמידי החינוך העברי, 57.9% היו תלמידים בפיקוח ממלכתי, 23.8% - בפיקוח חרדי ו-18.3% - בפיקוח ממלכתי-דתי. התלמידים הערבים היו 25.9% (כ-22.7% מוסלמים כ-1.4% נוצרים ו-1.8% דרוזים).
בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) ניגשו לבחינות הבגרות 84.6% מתלמידי כיתות יב. בחינוך העברי עלה שיעור הזכאים מ-64.2% בתשע"ה ל‑64.9% בתשע"ו, ובחינוך הערבי - מ-57.6% ל-58.8%, בהתאמה.
עלייה נצפתה גם בשיעורי העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות:[1] מ-53.5% ב-2015 ל-55.1% ב-2016 בחינוך העברי, ומ-41.8% ל-43.8% בחינוך הערבי, בהתאמה.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד.
